בחודשים האחרונים מגיעות למשרדי יותר ויותר פניות שחוזרות על אותה שאלה בניסוחים שונים: הרווחתי בפולימרקט, איך אני מכניס את הכסף לבנק בלי להסתבך? מאחורי השאלה התמימה מסתתרות ארבע שאלות משפטיות נפרדות: האם עצם ההשתתפות בפלטפורמה היא עבירה פלילית, איך המערכת הבנקאית תתייחס לכספים, איך הרווח ימוסה, ומה קורה כשמשהו בשרשרת הזאת משתבש. כעורך דין פלילי, אני פוגש את התיקים האלה בשלב שבו השאלות כבר אינן תיאורטיות.
הנושא אינו אקדמי. בשנת 2026 הוגש בישראל כתב האישום הראשון שעניינו הימורים בפולימרקט, רשות המסים נערכת למסות את הרווחים כהכנסה מהימורים, והבנקים מחמירים בבדיקת כספים שמקורם בקריפטו. מי שפועל בפלטפורמה בלי להבין את התמונה המלאה עלול לגלות אותה ברגע הלא נכון: בחדר חקירות, בשומה של פקיד שומה, או במכתב סירוב ממחלקת הציות של הבנק.
פולימרקט (Polymarket) היא שוק התחזיות המבוזר הגדול בעולם. המשתמשים קונים ומוכרים “מניות” על תוצאות של אירועים עתידיים, כגון בחירות, החלטות ריבית, אירועי ספורט ואף אירועים ביטחוניים. מחיר כל מניה נע בין 0 ל-1 דולר ומשקף את ההסתברות שהשוק מייחס לאירוע. מי שהחזיק בתוצאה הנכונה מקבל דולר אחד לכל מניה, ומי שטעה מאבד את השקעתו. אפשר גם למכור את הפוזיציה לפני ההכרעה ולממש רווח או הפסד.
הנקודה הקריטית להבנת כל מה שיבוא בהמשך היא שהכסף בפולימרקט אינו עובר לעולם דרך בנק. הפלטפורמה מסלקת את כל העסקאות במטבע היציב USDC על גבי רשת Polygon. ההפקדה נעשית בקריפטו, והמשיכה נעשית בקריפטו לארנק דיגיטלי. הפלטפורמה הגלובלית אינה מחייבת הליך “הכר את לקוחך” לשימוש הבסיסי, ומשתמשים אמריקאים מופנים לבורסה נפרדת המפוקחת על ידי ה-CFTC. ישראל אינה ברשימת המדינות החסומות, והאתר נגיש במלואו מכתובות IP ישראליות.
מכאן נובעת הבעיה המעשית: בין הזכייה לבין חשבון הבנק עומדת שרשרת של המרות והעברות, וכל חוליה בה נבחנת על ידי גורם אחר: הבנק, נותן השירות בקריפטו, רשות המסים ולעיתים גם רשויות האכיפה.
למשתמש פרטי שמהמר בכספו על תוצאות אירועים יש טענת הגנה פרשנית חזקה מפני עבירת ההשתתפות בהימורים, ובפועל גם סיכון אכיפה נמוך. החשיפה הפלילית עולה בחדות בשלושה מצבים:
כדי להבין למה המשתמש הפרטי נמצא בעמדה טובה יחסית, ולמה שלושת המצבים האלה משנים את התמונה, צריך לקרוא את לשון החוק עצמו.
חוק העונשין, התשל”ז-1977, מסדיר את תחום ההימורים בסימן ייעודי שבמרכזו סעיף 224 לחוק העונשין, המגדיר ארבעה מונחי מפתח: משחק אסור, מקום משחקים אסורים, הגרלה והימור. משחק אסור הוא משחק שבו אדם עשוי לזכות בכסף או בשווה כסף, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. הימור, לעומתו, הוא כל הסדר שלפיו אפשר לזכות בכסף, והזכייה תלויה בניחושו של דבר. ההבחנה אינה סמנטית בלבד, משום שהמחוקק קבע לכל אחת מהקטגוריות היקף אחריות שונה.
חוזה בפולימרקט מהסוג “האם אירוע X יתרחש עד מועד Y” מתאים במבנהו להגדרת הימור: הזכייה תלויה בניחוש תוצאתו של מאורע חיצוני, ולא בהגרלה או במשחק מזל במובנו הקלאסי. הטענה של הפלטפורמה ושל חלק מהמשתמשים, שמדובר ב”מסחר בחוזים” ולא בהימור, עשויה להיות רלוונטית בארצות הברית, אך בדין הישראלי המבחן הוא מהותי: אם אדם עשוי לזכות בכסף לפי ניחוש תוצאת מאורע, ההגדרה מתקיימת, יהא הכינוי אשר יהא.
| סעיף | מה נאסר | עונש מרבי | משמעות למשתמש בפולימרקט |
|---|---|---|---|
| 225 | ארגון או עריכה של משחק אסור, הגרלה או הימור | 3 שנות מאסר | מכוון בעיקרו למפעילים. רלוונטי למי שמנהל עבור אחרים, מקבל כספים לניהול פוזיציות או מתפעל קבוצת הימורים |
| 226 | המשחק משחק אסור | שנת מאסר | עבירת ההשתתפות. לשונה מתייחסת למשחק אסור בלבד, ולא להימור או להגרלה |
| 227 | הצעה, מכירה או הפצה של זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן פרסום הודעה עליהם | שנת מאסר | חשיפה ממשית למשפיענים, ערוצי טלגרם, מוכרי “סיגנלים” ומפיצי קישורי הפניה |
כלומר, החוק מבחין בין מי שמארגן, מי שמשחק ומי שמפיץ, ולכל אחד מהם היקף אחריות אחר. ההבחנה הזאת היא שמכריעה את מצבו של המשתמש הפרטי.
עיון בלשון החוק מגלה פער שבעיניי הוא המפתח לניתוח האחריות של המשתמש הישראלי. סעיף 225 אוסר על ארגון משחק אסור, הגרלה או הימור. סעיף 227 אוסר על הפצה ופרסום של הגרלה או הימור. אבל סעיף 226, עבירת ההשתתפות, מטיל אחריות רק על מי ש”משחק משחק אסור”. המחוקק, שידע להזכיר את ההימור במפורש בסעיפים הסמוכים, בחר שלא לכלול אותו בעבירת ההשתתפות.
המסקנה הפרשנית המתבקשת היא שמי שמשתתף בהימור על תוצאת מאורע, להבדיל ממי שמשחק במשחק מזל אסור, אינו נכנס לגדר עבירת ההשתתפות. מסקנה זו נתמכת בעקרון החוקיות שבסעיף 1 לחוק העונשין, שלפיו אין עונשין אלא על פי חוק, ובכלל הפרשנות שבסעיף 34כא, המורה שכאשר דין ניתן לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות. גם ניסיון לעקוף את הפער באמצעות ייחוס סיוע למארגן נתקל בקושי, שכן כאשר המחוקק הסדיר במפורש את אחריותם של הצדדים השונים לאותה פעילות, הרחבת האחריות לצד שלא הופלל בדרך של דיני השותפות היא צעד שבתי המשפט נוטים להסתייג ממנו.
עם זאת, אני מקפיד להציג ללקוחותיי גם את הצד השני:
כן. הטענה שמאחר שפולימרקט פועלת מחוץ לישראל הדין הישראלי אינו חל, שגויה. לפי סעיף 7 לחוק העונשין, עבירה שבוצעה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל היא “עבירת פנים”. ישראלי שמבצע את הפעולה ממחשב או מטלפון בישראל מקיים חלק מהעבירה בישראל, ומיקום השרת אינו משנה זאת. זו גם הסיבה שהמחוקק העניק למשטרה, בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע”ז-2017, כלים לפנות לבית המשפט בבקשה להגביל גישה לאתרי הימורים זרים.
כמעט שלא. נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמדים שהמשטרה ממקדת את האכיפה בתחום ההימורים המקוונים בעיקר במארגנים ובמנהלים, ושרק חלק קטן מהתיקים נפתח נגד משתתפים. בישראל לא ידוע על אכיפה נגד משתמשים רגילים בפולימרקט בגין עצם ההשתתפות. כתב האישום היחיד שהוגש עד כה בהקשר זה, שאפרט בהמשך, לא נסב על ההימור עצמו אלא על השימוש במידע ביטחוני מסווג.
כאן החשיפה גבוהה יותר מזו של המהמר עצמו. בעוד שהמהמר נהנה מהפער הלשוני בסעיף 226, מי שמקדם את ההימור אינו נהנה ממנו. סעיף 227 חל במפורש על מי שמציע או מפיץ “כל דבר אחר” המעיד על זכות להשתתף בהימור, ועל מי שמפרסם הודעה על הימור. משפיען שמפרסם קישור הפניה (Referral) לפולימרקט ומקבל תגמול על כל משתמש שנרשם, מנהל ערוץ טלגרם שמוכר “תחזיות בטוחות” או אתר שמדריך ישראלים איך להפקיד ולהמר, כל אלה עלולים למצוא את עצמם בתוך גדר הסעיף.
הפסיקה הישראלית כבר הוכיחה שהיא מוכנה להרחיק לכת בשרשרת. בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע בעבר, במסגרת הסדר טיעון, אנשי מחשבים שסיפקו תמיכה טכנית בלבד לאתר הימורים, אף שלא הפיקו מכך רווח אישי, ובית המשפט הדגיש שהוא רואה את מעשיהם בחומרה. מי שבונה עסק סביב הפניית ישראלים לפולימרקט צריך לקבל ייעוץ פלילי לפני שהוא מתחיל, ולא אחרי.
זה הסיכון הפלילי החמור ביותר בפלטפורמה: מרגע שההימור נשען על מידע שאינו פומבי, האישום כבר לא מבוסס על דיני ההימורים, אלא על עבירות ביטחון, שוחד והפרת אמונים, שעונשן מגיע ל-15 שנות מאסר ואף למאסר עולם.
הפרשה שהציתה את הדיון הציבורי בישראל היא כתב האישום שהגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נגד רב-סרן במילואים בחיל האוויר ואזרח. לפי כתב האישום, איש המילואים העביר לאזרח מידע על פתיחת מבצע “עם כלביא” נגד איראן סמוך לפני תחילתו, ועדכן אותו בזמן אמת כשהמטוסים כבר היו בדרכם ליעדים. האזרח זכה בהימור בסכום של 162,663 דולר. נטען גם שבספטמבר 2025 הועבר מידע על תקיפה בתימן, שהניב זכיות נוספות. השניים הואשמו בעבירות ביטחון חמורות, לצד עבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
ההשלכות הפליליות חמורות במיוחד כאשר המידע הגיע לאדם במסגרת שירות ביחידות המודיעין, בצה”ל, בשב”כ, במוסד או במשטרה. חייל, בשירות סדיר או במילואים, נחשב עובד ציבור לעניין חוק העונשין. סעיף 117 לחוק אוסר על עובד ציבור למסור ללא סמכות ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, והאיסור חל גם לאחר שסיים את תפקידו ועל כל ידיעה, ולא רק על ידיעה מסווגת. עונשה של עבירה זו הוא עד שלוש שנות מאסר. כאשר מדובר בידיעה סודית, כלומר ידיעה שביטחון המדינה מחייב לשמור בסוד, חל סעיף 113א לחוק: מסירת ידיעה סודית בלי סמכות דינה עד 15 שנות מאסר, וכאשר המוסר התכוון לפגוע בביטחון המדינה, חל סעיף 113 (“ריגול חמור”) והעונש הוא מאסר עולם. גם השגה, רישום או החזקה של ידיעה סודית בלי סמכות הם עבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר. חשוב להבין שאין צורך בכוונה לסייע לאויב: די בכך שהמידע הסודי הועבר למי שאינו מוסמך לקבלו, גם אם המטרה הייתה רווח כספי בלבד.
לכך מתווספות עבירות נלוות:
את החומרה שבה הרשויות מתייחסות לתופעה אפשר ללמוד גם מכך שבפרשת פולימרקט ניהלו את החקירה במשותף השב”כ, משרד הביטחון והמשטרה.
ההבחנה שחשוב לזכור: ניתוח מושכל של חדשות, מגמות ומידע פומבי הוא בדיוק מה ששוק תחזיות אמור לתגמל. ברגע שההחלטה נשענת על מידע שהגיע אליכם בזכות תפקיד, הסמכה או קשר אישי, השאלה כבר אינה אם ההימור חוקי, אלא אילו עבירות חמורות נלוות אליו.
אין דרך להעביר רווחים מפולימרקט ישירות לחשבון בנק ישראלי. המסלול המקובל בנוי משלושה שלבים:
מבחינה טכנית מדובר בפעולות פשוטות. מבחינה משפטית, השלב האחרון הוא שבו רוב הלקוחות נתקלים בקיר.
הבנקים כפופים לצו איסור הלבנת הון ולהוראת ניהול בנקאי תקין 411 של הפיקוח על הבנקים, שתוקנה במאי 2022 בעניין העברות כספים הקשורות בנכסים וירטואליים. ההנחיות מחייבות את הבנק לגבש מדיניות מבוססת סיכון, ומעניקות משקל רב לזהות נותן השירות: כאשר ההמרה בוצעה אצל נותן שירות בעל רישיון מרשות שוק ההון, שחל עליו צו איסור הלבנת הון, הבנק נדרש לבחון כל מקרה לגופו ואינו רשאי לסרב באופן גורף. במקביל, ובפרט כאשר היקף הכספים עולה על 100,000 שקל בשנה, הבנק נדרש לברר מה היה מקור הכסף ששימש לרכישת הנכס הדיגיטלי, ומה הנתיב שעבר מרגע הרכישה ועד להמרתו לכסף רגיל ולהפקדתו.
במציאות, הפער בין ההנחיות לבין היישום עדיין גדול. לפי נתוני בנק ישראל, רק כ-4% ממחזור פעילות הקריפטו בישראל עוברים בפועל במערכת הבנקאית, ובנק דיגיטלי אחד אף בנה מסלול ייעודי לקבלת כספים כאלה בעמלה של 3%. כספים מפולימרקט מציבים קושי כפול: מקורם בקריפטו, ומקורם בפעילות שמחלקת הציות של הבנק עשויה לסווג כהימורים. לכן התיעוד חייב להיות שלם עוד לפני שההעברה הראשונה יוצאת. מי שהבנק כבר עיכב לו העברה ימצא את הצעדים הבאים במדריך לכסף מקריפטו שנחסם בבנק או בבורסה.
זה תיק התיעוד שאני בונה עם לקוחותיי:
| מסמך | מה הוא מוכיח | מאיפה משיגים |
|---|---|---|
| תדפיסי בנק של ההפקדה המקורית לרכישת הקריפטו | שהכסף שהושקע מלכתחילה היה כסף “נקי” ומדווח | הבנק שלכם, דפי חשבון |
| אישורי רכישה ומשיכה מהבורסה שבה נקנה ה-USDC | את נקודת הכניסה לעולם הקריפטו | היסטוריית חשבון בבורסה |
| מזהי עסקאות (TxID) של ההפקדה לפולימרקט ושל המשיכה ממנה | רצף מלא בין הארנק שלכם לבין הפלטפורמה | סייר הבלוקים של רשת Polygon |
| היסטוריית פוזיציות ותוצאות בפולימרקט | שהסכום הנוסף הוא רווח מפעילות מתועדת | ייצוא מהחשבון בפלטפורמה וצילומי מסך מתוארכים |
| דפי חשבון מנותן השירות שביצע את ההמרה לשקלים | את שלב ההמרה ואת זהות הגורם המורשה | נותן השירות בנכס פיננסי |
| דיווח לרשות המסים ואסמכתת תשלום | עמידה בחובות המס | הדוח השנתי ואישורי תשלום |
שתי הערות חשובות. ראשית, תשלום מס אינו תחליף להוכחת מקור הכספים. בנק ישראל והפסיקה הבהירו שהבנק רשאי לדרוש את שרשרת המקור גם מלקוח ששילם את מלוא המס. שנית, לעולם אין לתאר לבנק את הכספים באופן שאינו תואם את המציאות, למשל “רווחי מסחר” כשמדובר בזכיות מהימורים, ואין לפצל העברות כדי לחמוק מדיווח. סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון אוסר על ביצוע פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח, או שיהיה דיווח בלתי נכון, ועונשו חמש שנות מאסר. זו עבירת הלבנת הון שאינה מחייבת שהכסף עצמו יהיה אסור, ולכן היא עלולה להפוך לקוח בעל כסף לגיטימי לחלוטין לנאשם בפלילים. לכן מי שהבנק מבקש ממנו הסברים על כספים כאלה צריך להתייעץ עם עורך דין הלבנת הון עוד לפני שהוא משיב.
אל תעבירו דרך חשבון של מישהו אחר: אחת הטעויות הנפוצות שאני פוגש היא העברת הכסף דרך חשבון של בן משפחה, חבר או חברה “נקייה” יותר, משום שהבנק של הלקוח עצמו מערים קשיים. מבחינת דיני הלבנת הון, זו בדיוק התבנית שמחלקות ציות ויחידות חקירה מחפשות. ניסיון לחסוך עימות עם הבנק עלול להפוך לתיק פלילי לשני אנשים במקום אחד, כשבעל החשבון מוצא את עצמו בתרחיש של כספים חשודים שעברו דרך החשבון שלו.
זה תלוי בסיווג: 35% אם הרווח יסווג כהכנסה מהימורים, 25% אם יסווג כרווח הון ממימוש נכס דיגיטלי, ועד 50% אם הפעילות תוכר כעסק. רשות המסים לא פרסמה עד כה עמדה מחייבת לגבי שוקי תחזיות, אך לפי דיווח בגלובס היא נערכת לסווג את הרווחים מפולימרקט כהכנסה מהימורים ולמסות אותם בשיעור של 35%. הסיווג קובע לא רק את שיעור המס, אלא גם את האפשרות לקזז הפסדים, ולכן הוא השאלה החשובה ביותר מבחינה כלכלית.
| סיווג | בסיס בפקודה | שיעור מס | קיזוז הפסדים |
|---|---|---|---|
| הכנסה מהימורים | סעיף 2א, הכנסה מהימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים, לרבות מחוץ לישראל | 35% | אין. סעיף 124ב לפקודה שולל במפורש קיזוז הפסדים |
| רווח הון ממימוש נכס דיגיטלי | קריפטו מסווג כנכס ולא כמטבע | 25%, בתוספת מס יסף בהתקיים תנאיו | אפשר לקזז הפסדי הון, בכפוף לכללים ולדיווח שנתי |
| הכנסה מעסק או משלח יד | פעילות תדירה, שיטתית ומקצועית | מס שולי, עד 50% | כללי קיזוז של הכנסה עסקית |
סיווג כהימורים הוא התרחיש הפוגעני ביותר. לפי סעיף 124ב לפקודת מס הכנסה, אי אפשר לקזז הפסדים, ולכן מהמר שהפסיד בשוק אחד וזכה בשוק אחר עלול לשלם מס על הזכייה בלבד, גם אם בשורה התחתונה הפסיד כסף. בתרחיש שתואר בעיתונות, מי שהניח 10,000 דולר וקיבל 12,000 דולר עלול להידרש לשלם 35% על הסכום כולו, ולא רק על הרווח בסך 2,000 דולר. לכך מתווסף “אירוע מס בתוך אירוע מס”: אם ההימור מומן במטבע קריפטו שערכו עלה מאז נרכש, ההמרה עצמה עשויה להיחשב מימוש החייב במס רווח הון, בנפרד מתוצאת ההימור.
סעיף 9(28) לפקודה קובע פטור לזכיות קטנות: בשנת 2026, זכייה של עד 33,840 שקל פטורה ממס, זכייה שבין 33,840 ל-67,680 שקל זוכה לפטור חלקי ההולך ופוחת, וזכייה גבוהה מכך חייבת במס על מלוא הסכום. עם זאת, יש מומחי מס הסבורים שהפטור חל רק על הימורים שנערכו במסגרת חוקית בישראל, כגון מפעל הפיס והטוטו. בנוסף, פולימרקט אינה מנכה מס במקור ואינה מפיקה דוח שנתי, ולכן החובה לדווח ולשלם חלה במלואה על המשתמש. רווחים חייבים בדיווח גם אם מקורם בפעילות שהיא עצמה בלתי חוקית.
אי-דיווח הוא עבירת מס, ובהיקפים גבוהים, כשיש מרמה או תחבולה, הכסף עלול להפוך ל”רכוש אסור” לפי חוק איסור הלבנת הון, וכל העברה שלו לעבירה נוספת. זו החשיפה שלקוחות נוטים לזלזל בה.
מאז אוקטובר 2016 נכללות עבירות מס חמורות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה ברשימת עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, בכפוף לתנאים ולרף הסכומים הקבועים בה: ככלל, הכנסה שהועלמה בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל בתקופה של ארבע שנים או על מיליון שקל בשנה אחת, ורף נמוך יותר כאשר העבירה בוצעה בתחכום. המשמעות: הכנסה שלא דווחה תוך שימוש במרמה, עורמה או תחבולה עלולה להפוך ל”רכוש אסור”, וכל פעולה בה, לרבות העברתה לבנק, רכישת נכס או העברתה לאחר, עלולה להיחשב עבירה לפי סעיף 4 לחוק, שעונשה שבע שנות מאסר, כאשר שווי הרכוש עולה על הרף שנקבע בתוספת השנייה לחוק. הפסיקה כבר הכירה בשילוב הזה בתיקי הימורים מקוונים, כאשר הורשעו נאשמים במקביל בעבירות הימורים, בעבירות מס ובביצוע פעולה ברכוש אסור בגין כספים שלא דווחו לרשויות המס.
מי שכבר צבר רווחים משמעותיים ולא דיווח עליהם אינו חייב להמתין לפנייה מהבנק או מרשות המסים. נוהל הגילוי מרצון האחרון פג ב-31 באוגוסט 2026, ונכון לעדכון המאמר לא פורסמה הארכה. עדיין אפשר להסדיר ביוזמתכם, בהגשת דוחות מתקנים, בבקשת כופר או בפנייה מסודרת לרשות, אבל בלי החסינות האוטומטית שהנוהל נתן. פירטתי את המסלולים האלה במדריך על גילוי מרצון בקריפטו אחרי שהחלון נסגר. הסדרה כזו אינה מגנה מפני עבירות שאינן עבירות מס, ולעיתים אינה חלה על הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית, ולכן בוחנים את הפנייה מראש עם עורך דין עבירות מס. העיתוי כאן הוא הכול: אותה הסדרה שמגנה היום עלולה שלא להועיל מחר, אחרי שהרשויות כבר פתחו בבדיקה.
מי שכבר קיבל דרישת מסמכים מהבנק, הזמנה לחקירה או זימון לחקירה ברשות המסים, צריך ייעוץ לפני חקירה אצל עורך דין פלילי לפני שהוא משיב, משום שכל מסמך והסבר שיימסרו בשלב זה ילוו אותו לאורך כל ההליך.
כן, ברוב המקרים. פולימרקט היא פלטפורמה נגישה לישראלים, ובשורה התחתונה אפשר להעביר את הרווחים ממנה לחשבון בנק בישראל. אבל הדרך מהזכייה לחשבון עוברת בשלוש זירות משפטיות שונות: הדין הפלילי, דיני איסור הלבנת הון ודיני המס. מי שפועל באופן שקוף, מתעד כל שלב ומדווח כנדרש, יכול ברוב המקרים לממש את רווחיו בבטחה. מי שמסתמך על “אנונימיות” הבלוקצ’יין, מעביר כספים דרך צדדים שלישיים או מהמר על בסיס מידע שאינו פומבי, עלול לגלות שהסיכון האמיתי לא היה בהימור עצמו.
משרד עורכי הדין רוטנברג, בהובלת עו”ד שגיב רוטנברג ועו”ד ניר רוטנברג, מתמחה בעבירות קריפטו, הונאות פיננסיות, הלבנת הון ועבירות צווארון לבן, ומלווה לקוחות מול הבנקים, רשות המסים ורשויות האכיפה, מבניית תיק התיעוד ועד ייצוג בחקירה ובבית המשפט. אם קיבלתם זימון לחקירה, דרישת מסמכים מהבנק או פנייה מרשות המסים בעקבות פעילות בפולימרקט, פנו לעורך דין פלילי לפני שאתם מוסרים גרסה. כל מקרה נבחן לגופו.
לא. ישראל אינה ברשימת המדינות החסומות, והאתר נגיש מכתובות IP ישראליות. עם זאת, החוק מאפשר למשטרה לבקש מבית המשפט להגביל גישה לאתרי הימורים זרים, והנגישות כשלעצמה אינה אומרת דבר על החשיפה הפלילית או המיסויית.
עבירת ההשתתפות שבסעיף 226 לחוק העונשין מתייחסת למשחק אסור ולא להימור על תוצאת מאורע, ובישראל לא ידוע על אכיפה נגד משתמשים פרטיים בגין עצם ההשתתפות. הסיכון הפלילי הממשי נוצר בשימוש במידע פנים, בפעילות עבור אחרים, בקידום הפלטפורמה ובהסתרת כספים מהבנק או מרשות המסים.
לא. פולימרקט משלמת ב-USDC בלבד. צריך למשוך לארנק או לבורסה, להמיר לשקלים אצל נותן שירות מורשה, ורק אז להעביר לבנק, כשבידיכם תיעוד מלא של מקור הכספים.
קודם מבקשים מהבנק לפרט בכתב אילו מסמכים חסרים. כאשר ההמרה בוצעה אצל נותן שירות מורשה, הבנק אינו רשאי לסרב באופן גורף ונדרש לבחון את המקרה לגופו. אם התיעוד מלא והסירוב נמשך, קיימים הליכים מול הבנק ומול הפיקוח על הבנקים. מה שאסור לעשות הוא לנתב את הכסף דרך חשבון של אדם אחר.
חובת הדיווח קיימת בלי קשר לגובה הרווח, והפטור על זכיות קטנות מהימורים שנוי במחלוקת בכל הנוגע לפלטפורמות זרות. מאחר שפולימרקט אינה מנכה מס במקור, האחריות לדיווח מוטלת כולה על המשתמש.
זה תלוי בסיווג. אם הרווחים יסווגו כהכנסה מהימורים, סעיפים 2א ו-124ב לפקודה אינם מאפשרים קיזוז הפסדים. אם יסווגו כרווח הון ממימוש נכס דיגיטלי, אפשר לקזז הפסדי הון בכפוף לכללים.
אי-דיווח עלול להוות עבירת מס, ובהתקיים תנאים מסוימים אף להפוך את הכספים לרכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. נוהל הגילוי מרצון האחרון פג ב-31 באוגוסט 2026, אבל עדיין אפשר להסדיר ביוזמתכם, לפני שהרשויות פתחו בבדיקה, בהגשת דוחות מתקנים או בבקשת כופר. את המסלול בוחנים עם עורך דין לפני הפנייה.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
