עו״ד שגיב רוטנברג | עודכן: ספטמבר 2026
מכתב מרשות המסים בנושא רווחי קריפטו אינו כתב אישום, אבל הוא כמעט תמיד צומת הכרעה. ברוב המקרים המכתב הראשון הוא אזרחי: דרישה להגיש דוח, שאלון, או הזמנה לבירור אצל פקיד השומה. הבעיה היא שהתשובה שתינתן בשלב הזה היא הראיה המרכזית אם התיק יעבור בהמשך לחקירה פלילית. לכן הכלל המעשי הוא לא להתעלם, לא למסור מסמכים או הסברים לפני ייעוץ, ולא להמציא גרסה. מי שלא דיווח על רווחי קריפטו עבר עבירה לפי פקודת מס הכנסה, אבל יש מרחב ממשי לסיים את התיק בלי הרשעה: הסדר שומה, כופר, ובמקרים מתאימים הסדרה יזומה מול הרשות. עורך דין פלילי לעבירות מס וקריפטו מנהל את התיק כבר מהמכתב הראשון, לפני שהוא נפתח כפלילי.
נוהל הגילוי מרצון האחרון פג ב-31 באוגוסט 2026, ונכון לעדכון העמוד לא פורסמה הארכה. בהמשך מפורט מה כלל הנוהל ומה אפשר לעשות עכשיו.
מטבע וירטואלי הוא נכס, ולכן מכירה שלו היא אירוע מס. אי-דיווח הוא עבירה, והשאלה אם היא טכנית או עבירת מטרה נקבעת לפי ההתנהגות ולא לפי הסכום. אלה העובדות שמהן נגזרות כל התשובות בעמוד:
| נושא | הדין בישראל | מקור |
|---|---|---|
| סיווג מטבע וירטואלי | נכס ולא מטבע, מכירה היא אירוע מס הוני | חוזר רשות המסים 05/2018 |
| מס רווח הון ליחיד | עד 25% על הרווח הריאלי | סעיף 91 לפקודת מס הכנסה |
| מס יסף | 3% מעל תקרת ההכנסה החייבת, ועוד 2% כשההכנסות ההוניות לבדן חוצות את התקרה | סעיף 121ב לפקודה |
| פעילות בהיקף עסקי | מס שולי עד 47% ומס יסף, דמי ביטוח לאומי ולעיתים מע״מ | סעיפים 2(1), 121 לפקודה |
| אי-הגשת דוח או אי-קיום דרישה | עבירה טכנית, עד שנת מאסר | סעיף 216 לפקודה |
| השמטת הכנסה בכוונה להתחמק ממס | עבירת מטרה, עד 7 שנות מאסר | סעיף 220 לפקודה |
| עבירת מס חמורה | עבירת מקור שמאפשרת גם אישום בהלבנת הון | התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון |
| כופר במקום הליך פלילי | אפשרי בהסכמת הנישום, בעבירות לפי סעיפים 215 עד 220 | סעיף 221 לפקודה |
| נוהל הגילוי מרצון האחרון | הוראת שעה מ-25.8.2025, פג ב-31.8.2026 | הוראת ביצוע 10/2025 |
| דיווח בין-לאומי על קריפטו | תקן CARF: איסוף מידע מ-2026, חילופי מידע צפויים מ-2027 | OECD |
קודם מזהים איזה מכתב קיבלתם. סוג המכתב קובע את לוח הזמנים, את הסיכון הפלילי ואת מה שמותר למסור.
כן. אי-דיווח על הכנסה חייבת הוא עבירה לפי פקודת מס הכנסה, אבל יש שני מסלולים שונים מאוד, וההבדל ביניהם הוא ההבדל בין קנס למאסר.
סעיף 216 לפקודה עוסק במחדלים: אי-הגשת דוח במועד, אי-קיום דרישה שנשלחה, אי-ניהול פנקסים. אלה עבירות שלא דורשות הוכחת כוונה, והעונש המרבי הוא שנת מאסר וקנס. אצל משקיע קריפטו פרטי שלא הגיש דוח, זו בדרך כלל נקודת הפתיחה, והתיק מסתיים לרוב בהסדר אזרחי או בכופר.
סעיף 220 לפקודה דורש הוכחה שהמטרה הייתה להתחמק ממס, והעונש המרבי הוא שבע שנות מאסר וקנס. החלופות בסעיף כוללות השמטת הכנסה מדוח, אמירה או תרשומת כוזבת, תשובה כוזבת לשאלה, ושימוש במרמה, ערמה או תחבולה. הגבול בין שני הסעיפים נקבע לפי ההתנהגות, לא לפי הסכום. אלה הנסיבות שמעבירות תיק קריפטו מסעיף 216 לסעיף 220:
עבירות מס חמורות נכללות ברשימת עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. כשרווח שלא דווח מועבר, מומר או מוסתר דרך חשבונות ובורסות, יכול להתלוות לאישום המס אישום בהלבנת הון, עם עונשים כבדים יותר וסמכויות חילוט רחבות. בתיקי קריפטו זה תרחיש ממשי, כי המסחר עצמו כולל שרשרת העברות.
לא בהכרח. לצד תקופות ההתיישנות הפליליות, לרשות המסים יש סמכויות שומה לשנים קודמות, ותחילת ההתיישנות יכולה להיגזר ממועד הגשת הדוח או מגילוי העבירה. ההנחה ש”עברו שנים, זה נסגר” מסוכנת, ובודקים אותה בכל תיק לגופו.
שומה היא הליך אזרחי שקובע כמה אתם חייבים, וחקירה פלילית קובעת אם ביצעתם עבירה. שני ההליכים יכולים להתנהל במקביל על אותן עובדות, וזו הסכנה המרכזית.
| נושא | הליך שומה (אזרחי) | חקירה פלילית |
|---|---|---|
| מי מטפל | פקיד השומה ומערך הביקורת | תחנת חקירות של רשות המסים, התביעה והפרקליטות |
| התוצאה | חבות מס, ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות | כתב אישום, הרשעה, מאסר, קנס וחילוט |
| רף ההוכחה | מאזן הסתברויות, ולעיתים הנטל על הנישום | מעבר לכל ספק סביר, על המדינה |
| שיתוף פעולה | חובה למסור מידע ומסמכים | זכות שתיקה וזכות להיוועץ בעורך דין |
| מה שנאמר | עשוי לשמש ראיה גם בהליך הפלילי | נרשם באזהרה ומוקלט |
| אפשרויות הסדר | הסכם שומה, פריסה, הסדר תשלומים | כופר, סגירת תיק, הסדר טיעון |
| רישום פלילי | אין | יש, לפי תוצאת ההליך |
בהליך השומה חלה עליכם חובה למסור מידע, ובהליך הפלילי יש לכם זכות שתיקה. כששני ההליכים מתנהלים במקביל, מידע “תמים” שנמסר בשלב האזרחי הופך לחומר הראיות בשלב הפלילי, והרשות לא חייבת להודיע לכם שהתיק נבחן גם במסלול פלילי. לכן לפני שמוסרים דבר בהליך האזרחי מעריכים את הסיכון הפלילי: היקף הרווחים, האם הוגשו דוחות בעבר, האם יש סממני הסתרה, והאם הפעילות מגיעה לכדי עסק. את ההערכה הזו עושה עורך דין פלילי, לא הגשת מסמכים ותקווה לטוב.
גילוי מרצון הוא נוהל שבו נישום פונה מיוזמתו לרשות המסים, מדווח על הכנסות שלא דווחו ומשלם את המס, ובתמורה מקבל חסינות מהליך פלילי. הנוהל האחרון, הוראת ביצוע 10/2025, פורסם ב-25.8.2025 כהוראת שעה ופג ב-31.8.2026. נכון לעדכון העמוד חלון ההגשה סגור ולא פורסמה הארכה, ולכן מי ששוקל הסדרה צריך לבדוק את המצב העדכני מול הרשות ולהיערך למסלולים החלופיים.
סגירת הנוהל לא מבטלת את האפשרות להסדיר, היא מייקרת אותה והופכת אותה מטופס לניהול תיק:
לא דרך הארנק עצמו, אלא דרך הנקודות שבהן הקריפטו פוגש את המערכת הפיננסית, ודרך חילופי מידע בין-לאומיים שנכנסים לתוקף בשנים האלה. הבלוקצ’יין הוא ספר חשבונות פומבי, וכל מה שחסר לרשות הוא לקשר כתובת לאדם. אלה המקורות המרכזיים:
ההנחה ש”אף אחד לא יכול לדעת” הייתה שגויה גם קודם, והיא לא רלוונטית מ-2026. ההנחה הנכונה היא שהמידע יגיע, והשאלה היא אם אחרי שהסדרתם או לפני.
לא הולכים לחקירה בלי להיפגש קודם עם עורך דין. בחקירה אומרים רק עובדות שאתם יודעים בוודאות, “אני לא זוכר” כשזו האמת, ומבקשים להתייעץ לפני שעונים. לא משקרים, לא מנחשים סכומים, לא מסבירים תיאוריות משפטיות כמו “שמעתי שקריפטו לא חייב במס עד שממירים לשקלים”, ולא חותמים על ההודעה בלי לקרוא אותה. שקר בחקירה הופך עבירה טכנית לעבירת מטרה. את כל השלבים, מהזימון ועד ההחלטה, פירטנו במדריך על חקירה ברשות המסים.
בהשקעה פרטית, עד 25% מס רווח הון על הרווח הריאלי, ומס יסף בהכנסות גבוהות. בפעילות שהיא עסק, מס שולי עד 47%, מס יסף, דמי ביטוח לאומי ולעיתים מע״מ. השאלה אם אתם משקיעים או עסק היא השאלה הכספית הגדולה בתיק.
| נושא | השקעה הונית | פעילות עסקית |
|---|---|---|
| שיעור מס | עד 25% על הרווח הריאלי | מדרגות מס שולי, עד 47% |
| מס יסף | 3% מעל התקרה, ועוד 2% כשההכנסות ההוניות לבדן חוצות אותה | 3% מעל התקרה |
| דמי ביטוח לאומי | ייתכן חיוב על הכנסה פסיבית מעל תקרה, לבדוק לגופו | כן, כהכנסה מעסק |
| מע״מ | לא | ייתכן, בעיקר בכרייה ובמתן שירות |
| קיזוז הפסדים | מול רווחי הון, בכפוף לפקודה | מול הכנסה מעסק |
אין נוסחה בחוק. בתי המשפט בוחנים את תדירות העסקאות ומספרן, משך ההחזקה, היקף הכספים, קיום מערך שיטתי, מימון זר, בקיאות ומקצועיות, ותוכנית סדורה לעומת פעולות אקראיות. סוחר יומי שמבצע מאות עסקאות בשנה או מפעיל בוטים צפוי להיחשב עסק. מי שקנה מטבעות והחזיק אותם שנים, הרבה פחות.
גם מי שהפסיד בסך הכול צריך לדווח. הפסד שלא דווח לא מוכר לקיזוז בעתיד, ואין “פטור לקטנים” מחובת הדיווח.
כן, במקרים מתאימים. הכלי המרכזי הוא כופר: בעבירות לפי סעיפים 215 עד 220 לפקודה, מנהל רשות המסים רשאי, בהסכמת הנישום, לקבל כופר כסף, ואז נפסק ההליך נגדו על אותה עבירה (סעיף 221 לפקודה). הכופר אינו הרשעה ואינו יוצר רישום פלילי, אבל הוא לא זכות, וההחלטה בשיקול דעת הרשות.
גם בעולם המע״מ יש הליך כופר מקביל. פירוט על הליך הכופר ועל ועדת הכופר יש במדריך על חקירה ברשות המסים.
יש מנגנון שמאפשר לשלם את המס ישירות מחו״ל. אחת הבעיות הגדולות של משקיעי קריפטו היא “מיליונרים כלואים”: ההון קיים בארנק, אבל בנקים בישראל מסרבים לא פעם לקלוט כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, מחשש להלבנת הון, וכך אי אפשר לשלם את המס מהכסף הזה. יחיד שמימש קריפטו וקיבל סירוב כתוב מבנק בישראל רשאי, בהליך ייעודי (טופס 909 והוראת ביצוע 6/2024), להעביר את סכום המס ישירות מבורסה או מבנק בחו״ל לחשבון רשות המסים. ההליך כפוף לבדיקת מקור הכסף, והתשלום בשקלים בלבד. במצב של ארנק קריפטו שהוקפא בבורסה הטיפול שונה, ומפורט במדריך נפרד.
הסדרת המס מאפשרת גם להפוך את ההון הדיגיטלי לנכס מוכר ונזיל, שאפשר להעביר לבנק בישראל, להשקיע או לרכוש בו נדל״ן, בלי החשש מחקירה.
כי בתיק מס עם חשיפה פלילית השאלה המרכזית היא לא רק כמה מס לשלם, אלא איך לא ליצור ראיות נגדכם. רואה חשבון מתמקד בחישוב ובדיווח. עורך דין פלילי מעריך את החשיפה, קובע מה נמסר ומתי, מנהל את הקשר עם הרשות תחת חיסיון, ומכין את התיק למצב שבו הרשות תבחן אותו דרך משקפיים של אכיפה פלילית. בתיקים מורכבים שני התפקידים נדרשים יחד.
בתיקי קריפטו גם מקור הכסף חשוב לא פחות מההכנסה. צריך להסביר אם ההשקעה הראשונית הגיעה ממשכורת, מעסק, ממכירת נכס או ממתנה, כי כשמקור ההון לא מוסבר, הדיון עובר מ”כמה מס על הרווח” לשאלה רגישה בהרבה. המשרד מלווה חשודים ונישומים בתיקי מיסוי נכסים דיגיטליים, מהמכתב הראשון, דרך ייצוג בחקירה ובקשות כופר, ועד הליכים פליליים בעבירות מס וצווארון לבן, יחד עם עורך דין קריפטו בתיקים שכוללים גם חשד לעבירות נוספות. כל מקרה נבחן לגופו.
הנוהל האחרון פג ב-31 באוגוסט 2026, ונכון לעדכון העמוד לא פורסמה הארכה. עדיין אפשר להסדיר: הגשת דוחות מתקנים ביוזמתכם, בקשת כופר, או פנייה לתביעה, אבל בלי החסינות האוטומטית שהנוהל נתן.
החזקה בלבד אינה אירוע מס, אבל המרה בין מטבעות כן. בודקים את היסטוריית העסקאות המלאה לפני שעונים שלא הייתה פעילות, כי תשובה שלילית שתתגלה כשגויה היא הבעיה האמיתית.
בתיאוריה כן: סעיף 216 קובע עד שנת מאסר וסעיף 220 עד שבע שנים. בפועל, אצל משקיע פרטי בלי עבר ובלי תחכום, שהסדיר את המחדל ושילם את המס, התרחיש השכיח הוא סיום בלי הרשעה או בכופר. בתיקים גדולים ומתוחכמים, או כשיש הלבנת הון, נגזרים גם עונשי מאסר.
בלי הוכחת עלות, הרשות עלולה למסות את כל התמורה כאילו הייתה רווח. הפתרון הוא שחזור ראייתי: אישורי העברה מהבנק, הודעות מהבורסה, נתוני בלוקצ’יין ושערים היסטוריים, שמוצגים כבסיס סביר לקביעת העלות.
כן, וזה סימן אזהרה. סירוב כזה נשען בדרך כלל על חובות איסור הלבנת הון ועשוי להיות מלווה בדיווח על פעולה בלתי רגילה, ולכן צריך להניח שהמידע על הפעילות כבר במערכת.
פנייה מקבילה למייצג היא לרוב סימן שהתיק בשלב פעיל של איסוף מידע. זה הזמן להעריך את החשיפה הפלילית, לפני שהמייצג מוסר חומרים.
הסדרה אזרחית מול פקיד השומה יכולה להסתיים בתוך חודשים. תיק שנפתח כפלילי, עם חקירה, בחינה של התביעה, כופר, ולפעמים הליך בבית משפט, נמשך לרוב בין שנה לכמה שנים.
אין לדעת. רשות המסים הפעילה נהלים דומים כמה פעמים מאז 2011, אבל אין התחייבות לסבב נוסף, ובינתיים מנגנוני הדיווח הבין-לאומיים מתהדקים. לחכות לנוהל חדש זה סיכון, לא אסטרטגיה.
המידע בעמוד הוא מידע כללי, מעודכן לספטמבר 2026, ואינו ייעוץ משפטי או תחליף לו. הדין, הנהלים ושיעורי המס משתנים, וכל מקרה נבחן לגופו.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
