מאסר בבית סוהר זר הוא חוויה קשה פי כמה ממאסר בישראל: שפה לא מוכרת, תנאי כליאה שלעיתים אינם עומדים בסטנדרטים בסיסיים, ניתוק כמעט מוחלט מהמשפחה, וקושי של ממש לקבל טיפול רפואי או ליווי משפטי. עבור אסירים ישראלים רבים ובני משפחותיהם, השאלה הדחופה ביותר היא אחת: האם אפשר להעביר אותו לישראל.
התשובה היא שבמקרים רבים, כן. החוק הישראלי והאמנות הבינלאומיות שישראל צד להן מאפשרים להעביר אסיר ישראלי שנשפט בחו”ל לריצוי יתרת עונשו בישראל. אבל ההליך אינו אוטומטי, הוא תלוי בהסכמת שלושה גורמים שונים, ויש בו לא מעט נקודות שבהן בקשה יכולה להיתקע. במאמר זה אני מפרט את התנאים, את שלבי ההליך ואת הדרך להגדיל את סיכויי ההצלחה.
ההליך מוסדר בחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ”ז-1996 (שנקרא במקור “חוק העברת אסירים לארצותיהם”). החוק קובע כי אזרח ישראלי שהוא אסיר במדינה אחרת ניתן להעבירו לישראל כדי שיישא בה את מאסרו. ההעברה נעשית לפי אמנה או הסכם בין ישראל לבין המדינה שבה הוא כלוא.
ישראל צד לאמנת מועצת אירופה בדבר העברת אסירים שפוטים משנת 1983, שאליה מצטרפות עשרות מדינות, ובהן מדינות אירופה, ארצות הברית, קנדה ומדינות נוספות. לצד זאת, ישראל חתמה על הסכמים דו-צדדיים עם מדינות שאינן צד לאמנה, ובהן תאילנד. כאשר אין אמנה או הסכם עם המדינה הרלוונטית, הדרך להעברה מורכבת הרבה יותר, ולעיתים חסומה.
החוק קובע במפורש שהעברת אסיר תיעשה רק בהסכמת שלושה גורמים: האסיר עצמו, מדינת ישראל והמדינה שבה הוא כלוא. אין זכות מוקנית להעברה, ואין דרך לכפות אותה על אף אחד מהצדדים. מכאן שהעבודה המשפטית מתנהלת בשתי חזיתות: שכנוע הרשויות בישראל ושכנוע הרשויות במדינה הזרה.
סעיף 7 לחוק מונה את התנאים שהשרים, שר המשפטים והשר הממונה על שירות בתי הסוהר, צריכים להשתכנע בהתקיימותם. בין היתר:
לצד התנאים שבחוק הישראלי, יש לעמוד גם בתנאי האמנה הרלוונטית. אמנת מועצת אירופה, למשל, דורשת ככלל שלאסיר תיוותר יתרת מאסר של שישה חודשים לפחות במועד קבלת הבקשה.
| שלב | מה קורה בו |
|---|---|
| הגשת בקשה | האסיר מגיש בקשה להעברה, הן לרשויות במדינה שבה הוא כלוא והן לרשויות בישראל. הבקשה מטופלת במשרד המשפטים. |
| איסוף מסמכים | נדרשים פסק הדין המלא ותרגומו, גזר הדין, אישור על סופיות ההליך, פירוט התקופה שכבר רוצתה ומסמכים על הזיקה לישראל. |
| החלטת השרים | שר המשפטים והשר הממונה על שירות בתי הסוהר בוחנים את התנאים ואת הנסיבות ומחליטים אם להסכים. |
| הסכמת המדינה הזרה | הרשויות במדינה שבה הוא כלוא מחליטות לפי שיקוליהן ולפי הדין המקומי. |
| צו שר המשפטים | בצו מפורטים מהות העבירות, תקופת המאסר שנגזרה ויתרת התקופה שיש לשאת בישראל. |
| ההעברה וצו בית המשפט | לאחר ההעברה, בית המשפט בישראל מורה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, על נשיאת יתרת המאסר בישראל. |
ההליך כולו נמשך בדרך כלל חודשים רבים, ולעיתים יותר משנה. משום כך, ככל שמתחילים מוקדם יותר, רצוי כבר עם סיום ההליך הפלילי בחו”ל, כך גדל הסיכוי שההעברה תתבצע בזמן שיש לה משמעות של ממש.
החודשים האלה אינם זמן מת. בבתי כלא זרים ישראלים חשופים לעיתים לאלימות מצד אסירים אחרים רק משום שהם ישראלים, יהודים ושאינם יהודים כאחד, ויש מקרים שבהם הסכנה היא לחייהם. הנהלת הכלא אינה מעניקה הגנה כזו מיוזמתה; עורך הדין המקומי יכול להתריע בפניה ובפני בית המשפט שם, וייתכן שאף להשיג צו שיפוטי להגנת האסיר. אותו תיעוד משמש אחר כך גם כראיה לתנאי הכליאה בבקשה שמוגשת לשרים.
זו אחת השאלות החשובות ביותר למשפחות. לאחר שבית המשפט מורה על נשיאת המאסר בישראל, חלות על האסיר הוראות הדין הישראלי בעניין נשיאת מאסר ושחרור ממאסר. המשמעות המעשית היא שהאסיר יכול לפנות לוועדת השחרורים בישראל לשחרור על-תנאי לאחר שנשא שני שלישים מתקופת המאסר, בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, ולהשתלב בתוכניות שיקום של שירות בתי הסוהר.
החוק גם מבטיח שהעונש שיבוצע בישראל יותאם למסגרת הענישה הישראלית. כאשר העונש שנגזר בחו”ל חמור מהעונש המרבי הקבוע בישראל לאותה עבירה, יש מקום להתאמה. צו בית המשפט ניתן לערעור כפסק דין בפלילים, ובית המשפט רשאי לקבוע שהעונש יחפוף, כולו או מקצתו, לעונש מאסר אחר שהוטל על האסיר בישראל.
אסיר שהוסגר מישראל. חוק ההסגרה מאפשר להסגיר אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל רק אם המדינה המבקשת התחייבה מראש להחזירו לישראל לריצוי עונשו. מי שהוסגר בתנאי זה נהנה מהתחייבות מוקדמת להעברה, ויש לוודא שהיא מקוימת.
אסיר שחזר לישראל לפני סיום העונש. במקרה כזה מדובר במסלול אחר: לפי סעיף 10 לחוק העונשין, היועץ המשפטי לממשלה רשאי לבקש מבית המשפט לאכוף בישראל את יתרת העונש הזר.
זה אינו מסלול תיאורטי. תובעים בצרפת, למשל, פונים יותר ויותר לרשויות בישראל בבקשה לבצע כאן פסק דין צרפתי חלוט, במקום לנהל הליך הסגרה. העונש ותקופת המאסר נשארים כפי שנגזרו שם, אלא שהם מרוצים בכלא בישראל, בלי מחלוקת על אמנות ובלי שנים של עיכוב. מי שחזר לישראל אחרי שנשפט בחו”ל אינו יכול להניח שהעדר הסגרה פירושו שהעונש לא ירוצה.
מקרה שזכה לפרסום הוא העברתו של אסיר ישראלי שנכלא בתאילנד בעבירת סמים. השרים חתמו על הסכמה להעברתו לפי החוק ולפי הסכם העברת האסירים בין ישראל לתאילנד, כדי לאפשר לו טיפול רפואי ושיקום בשירות בתי הסוהר, ואף פטרו אותו מתנאי המגורים דרך קבע בישראל. המקרה ממחיש שתנאי הזיקה אינו מחסום מוחלט, ושלנסיבות הומניטריות יש משקל של ממש.
נניח שאזרח ישראלי נידון בבית משפט פדרלי בארצות הברית לחמש שנות מאסר בעבירת הונאה בניירות ערך. ארצות הברית וישראל צדדים לאמנת מועצת אירופה, והעבירה היא עבירה גם בישראל. הבקשה צריכה להיות מוגשת במקביל למשרד המשפטים האמריקאי ולמשרד המשפטים בישראל, בליווי תיק מסמכים מלא. כאשר ההעברה מאושרת, האסיר יכול לפנות לוועדת השחרורים בישראל לפי הכללים הישראליים.
ישראלי שנעצר ונשפט במדינה בדרום אמריקה שאין לה הסכם העברת אסירים עם ישראל. כאן הדרך מורכבת יותר: יש לבחון אם המדינה צד לאמנה רב-צדדית אחרת שמאפשרת העברה, לפעול לחתימה על הסדר נקודתי בתיווך משרד החוץ, ובמקביל לבחון אפשרויות של שחרור מוקדם או גירוש לפי הדין המקומי.
את כל אלה כדאי לנהל בליווי עורך דין בינלאומי.
מניסיונו של עו״ד שגיב רוטנברג, ישראלי שנכלא בחו”ל בעבירה פלילית מקבל מהמדינה סיוע מצומצם בלבד, בשונה מחייל שנחקר בחו”ל בשל שירותו הצבאי ונהנה ממעטפת של משרד הביטחון, משרד החוץ והקונסול. לכן אין להניח שהנציגות הישראלית תוביל את בקשת ההעברה. עורך דין ישראלי נדרש גם כשלאסיר יש עורך דין מקומי, משום שהוא מכיר את המשפט הפלילי הבינלאומי ויכול לפעול בו בזמן מול הרשויות בשתי המדינות.
משרד עורך דין רוטנברג מלווה אסירים ישראלים ובני משפחותיהם בהליכי העברה לריצוי העונש בישראל, מהכנת הבקשה ואיסוף המסמכים, דרך העבודה מול משרד המשפטים בישראל ומול הרשויות במדינה הזרה, ועד לדיון בבית המשפט בישראל ולהליכי שחרור מוקדם. כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי מומלץ עוד לפני הגשת הבקשה.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
