עו״ד שגיב רוטנברג | עודכן: ספטמבר 2026
שוטרים הגיעו בשש בבוקר, לקחו את הטלפון, את המחשב ואת ארנק החומרה מהמגירה, והחוקר אמר שהמטבעות “מוקפאים עד סוף החקירה”. מאותו רגע אתה לא רק חשוד, אלא גם אדם שאיבד שליטה על נכס שהמחיר שלו זז כל דקה. הדין בישראל לא מאפשר למשטרה להחזיק תפוס לנצח, ויש מסלולים ברורים, ולעיתים מהירים, להחזיר את הרכוש או לשמור על השווי שלו.
בקצרה: מותר לתפוס קריפטו גם לפני כתב אישום, אבל אם לא הוגש כתב אישום בתוך שישה חודשים והמשטרה לא קיבלה הארכה מבית משפט, היא צריכה להחזיר את התפוס. בכל שלב אפשר לבקש מבית משפט השלום להחזיר את התפוס, כולו או חלקו, ולבקש הסדר שמנטרל את התנודתיות במחיר.
“תפסו לי את הארנק” יכול לתאר שלושה מצבים שונים, וההבדל ביניהם קובע כל צעד:
תפיסה אינה חילוט. תפיסה היא צעד חקירתי זמני, וחילוט הוא הפקעה קבועה של הבעלות, שנעשית ברוב המקרים אחרי הרשעה או בהליך חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון. כל עוד לא ניתן צו חילוט סופי, המטבעות שלך, והמדינה מחזיקה בהם בלבד. בחלק מההחלטות נקבע שמילות שחזור ומפתח פרטי הם אמצעי שליטה ולא נכס בפני עצמו, ולהבחנה הזו יש השפעה על הטיעונים בבקשה להחזרה.
72 השעות הראשונות מכריעות גם את התיק וגם את הנכסים:
כן. לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), שוטר רשאי לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה, שהוא עשוי לשמש ראיה, או שניתן כשכר או כאמצעי לביצוע עבירה (סעיף 32). אין בסעיף דרישה לכתב אישום או להרשעה. בתיקי קריפטו הסמכות מתרחבת בשני מסלולים: חוק איסור הלבנת הון, שמאפשר תפיסה וחילוט של רכוש שנעברה בו עבירה או שווה ערך לו, ובתי המשפט מכירים במטבעות דיגיטליים כרכוש לעניין זה; וחדירה לחומר מחשב, שדורשת צו שופט מפורש (סעיף 23א) ומאפשרת לחפש בארנקים, באפליקציות מסחר ובגיבויים בענן.
בפועל המשטרה פועלת בכמה דרכים במקביל: תופסת ארנקי חומרה בחיפוש, פונה לבורסות בבקשה להקפיא נכסים, ומשתמשת בכלי ניתוח בלוקצ’יין כמו Chainalysis ו-Elliptic כדי לאתר ארנקים ולעקוב אחרי תנועות. קריפטו אינו אנונימי: הבלוקצ’יין שקוף, וכלים כאלה מזהים דפוסים כמו פיצול עסקאות, שימוש במערבלים וקשר לכתובות מסומנות.
אבל סמכות אינה צ’ק פתוח. התפיסה צריכה להישען על יסוד סביר ולא על חשד כללי, על קשר בין הנכס הספציפי לעבירה, ועל מידתיות. המבחן השלישי הוא שמכריע את רוב הבקשות: כשהמדינה תופסת ארנק בשווי מיליונים בתיק שבו העבירות המיוחסות בהיקף של מאות אלפי שקלים, או את כל היתרה כשרק חלק מהתנועות חשוד, יש עילה לדרוש שחרור מלא או חלקי. גם סירוב של חשוד למסור מידע לא מרחיב את סמכות התפיסה, ולהחזיק ארנק “עד שישתף פעולה” זה שימוש בסמכות למטרה זרה.
שישה חודשים. אם בתוך שישה חודשים מיום התפיסה לא הוגש המשפט שבו החפץ ישמש ראיה, ולא ניתן עליו צו של בית משפט, המשטרה צריכה להחזיר אותו לאדם שממנו נלקח (סעיף 35). המועד נמנה מיום התפיסה בפועל. יש שלוש הסתייגויות:
מחשב או טלפון שנתפסו ואינם נחוצים לחילוט או כראיה, ושאפשר להפריד מהם את חומר המחשב, המשטרה צריכה להחזיר בתוך 30 יום, אלא אם בית משפט האריך את התקופה (סעיף 32(ב1)). במכשיר שכבר הועתק במלואו אין בדרך כלל הצדקה להמשיך להחזיק.
| שלב | מה קורה משפטית | מה עושים |
|---|---|---|
| יום התפיסה | מתחיל מניין ששת החודשים | דורשים רשימת תפוסים מפורטת, מתעדים יתרות וכתובות, מתייעצים עם עורך דין |
| 72 השעות הראשונות | מתגבש קו החקירה | אוספים אסמכתאות למקור הכספים, מחליטים עם עורך דין בשאלת מסירת מפתחות |
| שבוע עד שבועיים | החומר עובר בדיקה פורנזית | מכתב דרישה להחזרה או לחלופה: ערובה, המרה או חשבון נאמנות |
| חודש עד שלושה חודשים | המשטרה מחזיקה בנכס לצורכי חקירה | בקשה להחזרת תפוס לבית משפט השלום, עם תצהיר וחוות דעת בלוקצ’יין |
| תום שישה חודשים | חובת החזרה, אלא אם הוגש כתב אישום או ניתנה הארכה | מתנגדים לבקשת הארכה ודורשים נימוק ולוח זמנים |
| הגשת כתב אישום | הנכס מוחזק כראיה או לחילוט | בקשה לשחרור חלקי ולשמירת השווי, מאבק על החילוט בהליך העיקרי |
| סיום ההליך | חילוט סופי או החזרה | בודקים את שלמות הנכס, ושוקלים תביעה על נזק שנגרם באשמת הרשות |
בבקשה להחזרת תפוס לבית משפט השלום. לפי סעיף 34, בית משפט השלום רשאי, לבקשת מי שטוען לזכות בחפץ, לצוות שהחפץ יימסר לו, או “שינהגו בו אחרת”, בתנאים שייקבעו. אפשר להגיש את הבקשה בכל שלב, גם לפני כתב אישום וגם לפני תום ששת החודשים.
אין בישראל הוראת חוק שמחייבת חשוד למסור סיסמה או מילות שחזור לארנק קריפטו. זכות השתיקה וההגנה מפני הפללה עצמית חלות על מידע שנמצא בראשו של אדם, ומפתח פרטי ומילות שחזור הם בדיוק מידע כזה.
מנגד, לרשות יש כלים שלא תלויים בשיתוף פעולה: צו חדירה לחומר מחשב כדי לפרוץ למכשירים ולגיבויים, צווים לגורמים כמו בורסות, ספקי ארנקים משמורניים, בנקים וחברות ענן, פנייה למנפיק מטבע יציב או לבורסה בבקשת הקפאה, ובקשות לעזרה משפטית ממדינות אחרות. בנכסים שמוחזקים אצל גורם משמורני, לסירוב כמעט אין משמעות מעשית.
אין עבירה עצמאית של “סירוב למסור סיסמה”, אבל לסירוב יכול להיות מחיר טקטי: התביעה עשויה לטעון שהוא מלמד על שליטה בנכס, ובית המשפט עשוי לשקול אותו בבקשות מעצר ותפיסה. כשמקור הכסף לגיטימי, חשיפה מבוקרת של כתובות לצפייה בלבד, בלי מפתחות, היא לעיתים הדרך המהירה ביותר לשחרור. לכן בחדר החקירות לא מסרבים ולא מסכימים: מבקשים להתייעץ עם עורך דין ומחליטים אחרי שנבחנו החומר שבידי הרשות, מיקום הנכסים ומידת התלות בשיתוף הפעולה.
אם בכל זאת מוסרים מילות שחזור כדי להעביר את המטבעות לארנק הרשות, עושים זאת בתנאים מתועדים: בנוכחות עורך דין, עם רישום מלא של הכתובות והיתרות לפני ההעברה ואחריה, ועם אישור בכתב על הארנק שאליו הועברו הנכסים ועל אופן שמירת המפתחות. אובדן גישה לארנק תפוס הוא סיכון אמיתי, ורק תיעוד מוקדם הופך נזק כזה לתביעה שאפשר להוכיח.
מבקשים מבית המשפט הסדר שמנטרל את התנודתיות, כי נכס תנודתי שמוחזק שנים יכול לאבד את רוב ערכו או להכפיל אותו.
ירידת שווי בלי שנדרש דבר ובלי פגם בהתנהלות הרשות נחשבת בדרך כלל סיכון שוק. מי שמתעד ודורש שומר על זכות תביעה, ומי ששותק סופג את ההפסד.
כן, ובמקרים רבים זה המסלול המעשי ביותר, כי סעיף 34 מאפשר פתרונות ביניים ולא רק תפיסה מלאה או שחרור מלא:
הסיכוי גדל מאוד כשהבקשה מציעה תנאים מוכנים: סכום, חשבון יעד, מנגנון פיקוח, התחייבות לא להעביר יתרות ונכונות להעמיד ערובה.
כי תפיסת ארנק היא אירוע כפול: הליך פלילי מצד אחד, ואירוע כספי מתמשך מצד שני, ומי שמתמקד רק בתיק הפלילי מגלה אחרי שנתיים שהנכס איבד את רוב ערכו. עורך דין פלילי מנהל את שני הצדדים יחד: מקבל החלטה מושכלת בשאלת המפתחות, מגיש בקשה להחזרת תפוס עם חוות דעת בלוקצ’יין, מתנגד להארכות לא מנומקות, ומבקש הסדר ששומר על השווי. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקי קריפטו, הלבנת הון, עבירות מס וחילוט, יחד עם עורך דין קריפטו בתיקים שכוללים גם פעילות מסחר רחבה, וכל מקרה נבחן לגופו.
במקרים מסוימים כן. ארנק חומרה שנמצא בחיפוש שנעשה כדין אפשר לתפוס, אבל חדירה לחומר מחשב, כמו חיפוש בארנקים ובגיבויים במכשיר, דורשת צו שופט מפורש.
פונים קודם בכתב למשטרה ולתובע, ואחר כך מגישים לבית משפט השלום בקשה להחזרת תפוס, עם תצהיר, אסמכתאות לבעלות ולמקור הכספים, ובדרך כלל חוות דעת בלוקצ’יין. אפשר להגיש בכל שלב, גם לפני כתב אישום.
שישה חודשים מיום התפיסה, ואז צריך להחזיר, אלא אם הוגש כתב אישום או שבית משפט האריך את התקופה. בחילוט זמני לפי חוק איסור הלבנת הון אפשר להחזיק לאורך כל ההליך, ותוקפים את הצו עצמו.
בתי המשפט מכירים במטבעות דיגיטליים כרכוש לעניין תפיסה וחילוט, גם לפי חוק איסור הלבנת הון. לגבי מילות שחזור ומפתח פרטי נקבע בחלק מההחלטות שהם אמצעי שליטה ומידע, ולא נכס בפני עצמו.
אי-דיווח הוא עבירת מס, ולא בהכרח הלבנת הון. אבל כשההכנסה שלא דווחה הועברה או הוסתרה, התביעה עלולה לטעון גם להלבנת הון, ולכן בודקים את החשיפה עם עורך דין לעבירות מס וקריפטו.
אחרי חילוט סופי, לא. לכן ההגנה מתחילה כבר בשלב התפיסה והבקשה לחילוט, ולא אחרי ההכרעה.
בפנייה מקדימה שמצליחה, שבועות. בבקשה לבית המשפט הדיון נקבע בדרך כלל בתוך שבועות עד חודשיים, ובבקשה דחופה בגלל נזק בלתי הפיך לעיתים מוקדם יותר. בחילוט זמני ובהשגה לבית המשפט המחוזי זה לוקח יותר.
המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, והמועדים בהליכי תפיסה קצרים.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
