מרמה והפרת אמונים
  • גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט
    Rotenberg
    צור קשרדלג על צור קשר

    צור קשר

    *
    *
    *
    אני מסכים / ה לקבלת דיוור

    מדריך מקיף על עבירת הפרת אמונים בשירות הציבורי/עו"ד פלילי

    עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים/עו"ד פלילי שגיב רוטנברג ועו"ד פלילי ניר רוטנברג

    מהי עבירת מרמה והפרת אמונים

    חוק העונשין מקדיש פרק שלם לעבירות הנוגעות לפגיעה בסדר שלטון ומשפט כשסימן ד' מתוך פרק ט' עוסק בעבירות בשירות הציבורי וכלפי השירות הציבורי. עבירת המרמה והפרת אמונים מתייחסת לעובד ציבור שעושה במסגרת מילוי תפקידו מעשה של מרמה או הפרת אמונים שפוגע בציבור. מדובר בעבירה מיוחדת שגבולותיה אינם ברורים ואין היא מושתת על יסודות המוגדרים באורח מדויק ולכן בית המשפט נדרש לבדוק את הגבול הדק שבין עבירה פלילית לבין התנהגות של עובד ציבור שאינה נופלת אל תוך האיסור הפלילי.  

    עבירת "הפרת אמונים" כעבירה פלילית היא כלי חיוני לצורך שמירה על טוהר המידות של עובדי הציבור ולצורך הבטחת האמון הציבורי בעובדי הציבור תוך שמירה על קיומה של חברה חופשית ומתקדמת שבה מנהל ציבורי אמין ותקין המבוסס על יושר והגינות.

    עבירת פלילית של "הפרת אמונים" יכולה להתרחש במסגרת רבה של מחדלים או מעשים, כך יכול עובד ציבור להורות על ביצוע רישום כוזב ובכך לבצע עבירה של הפרת אמונים , עובד ציבור המועל באמון שניתן בו ואינו פועל באופן ישר והוגן מפר את האמון שניתן בו ועובר עבירה פלילית.

    הפרת אמונים- מתי עבירה פלילית ומתי עבירה משמעתית

    כשאנו נדרשים לבחון מתי הפרת אמונים בשירות הציבורי תהפוך לעבירה פלילית עלינו להזהר מלקבוע נורמה פלילית על התנהגות שמהווה הפרת אמונים אולם אינה צריכה להסתיים בסנקציה פלילית אלא משמעתית. ברור שבעבודה הציבורית ישנם טעויות בשק"ד ואין צורך שכל מקרה פגום מבחינה אתית יהפוך לעבירה פלילית שמאסר בצידה. אולם, ישנם מצבים שבהם דין משמעתי כנגד עובד ציבור שהפר אמונים אינו פרקטי ולכן אין מנוס מהגשת כתב אישום פלילי.

    כשמוגש כתב אישום פלילי כנגד נאשם שעבר עבירת "הפרת אמונים" יש לשים דגש על כך שהעבירה שנעברה משקפת התנהגות בלתי ראויה ופסולה במישור הפלילי ויש להזהר מלקבוע פירוש רחב מדי כך שהתנהגות שאינה ראויה ופסולה אך איננה פלילית ביסודה תהפוך לכזאת.

    כשבית המשפט דן בעבירת "הפרת אמונים" הוא צריך לייצר איזון בין הסכנה הקיימת בהכנסת עובד ציבור שמתנהג באופן פגום במישור של מנהל תקן אך אינו מבצע עבירה לבין עשיית סייגים כך שעובד שמפר אמון באופן פסול ופלילי יחמוק מן הדין הפלילי וישפט בפני טריבונל משמעתי בלבד.

    "הפרת אמונים" כעבירה פלילית- הערכים שעליהם מבקשת החברה לשמור 

    ישנם שלוש ערכים שעליהם מבקש בית המשפט לשמור באמצעות האיסור הפלילי על "הפרת אמונים".

    1.     אמון הציבור במשרתי הציבור.

    2.     טוהר המידות של עובדי הציבור.

    3.     האינטרס הציבורי שאותו משרת ועליו מופקד עובד הציבור.

    עבירה של הפרת אמונים פוגעת באותו הזמן בכל אדם באופן פרטי, בסדרי השלטון והחברה ומייצרת פגיעה של הפרט בשלטון שכן עובד ציבור המפר את אמון הציבור מייצר זלזול ברשויות ובעובדי המדינה תוך עידוד ציניות כלפי הסדר החברתי והרשויות ובכך מוביל לערעור היציבות והסדר הכללי.

    אמון הציבור

    אמון הציבור הוא חשוב ביותר לצורך שמירה על מסגרות חברתיות ותדמית השירות הציבורי כהגון ובלתי מושחת הכרחי לצורך קיום שלטון תקין והפרת אמון זה היא פגיעה לכלל ולכן חשובה הגנת המשפט הפלילי כך שהפרת אמונים מייצרת עבירה פלילית עם ענישה.

    טוהר המידות

    התנהגות ישרה והוגנת של עובדי הציבור היא חיונית לצורך שמירה על טוהר המידות ושירות ציבורי מושחת אינו מוסרי ואין הוא יכול לשרת את הציבור אלא לנצל את הציבור. ערך "טוהר המידות" בא למגר כל פעילות שנוגעת בחוסר הוגנות וחוסר נקיון כפיים בתוך השירות הציבורי. קשה להגדיר מהו "טוהר מידות" אולם ברור כי בכל התנהגות שפוגעת בטוהר המידות פוגע עובד הציבור במשרה הציבורית ובכח שניתן לו והופקד בידיו לצורך מתן שירות לציבור.

     פעילות ציבורית תקינה

    לצורך הבטחת הפעילות התקינה של השירות הציבורי יש לשים לב שהעובד פועל לפי נהלים, כללים שנקבעו ואמות מידה לצורך קבלת החלטות, כך שעובד הציבור אינו שם עצמו במקום שבו הוא פועל לפי באופן שהוא אינו יכול להגשים את תפקידו באופן ראוי והוגן.

    הסנקציה הפלילית נועדה להבטיח את התנהגותו הראויה של פקיד הציבור ובכך למנוע את סטייתו מן השורות לצורך קידום צרכים אישיים או קידום אחרים.

    האיסור הפלילי נועד גם כדי למנוע סטייה לצורך קידום אינטרס ציבורי שכן עבירה של "הפרת אמונים" נועדה לשמור על הציבור גם מאלו המוכנים לכופף את הכללים ולעבור על החוק כדי לקדם את שירותם הציבורי ובכך גם כן ישנה פגיעה באמון הציבור ובציפייה לטוהר מידות מעובדים אלו.

    עבירת "הפרת אמונים" היסוד העובדתי

    סעיף 284 לחוק העונשין קובע את היסוד העובדתי שבעבירה פלילית של "הפרת אמונים" כך "עובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור" כלומר היסוד העובדתי מתחלק לשלוש:

    1.     ההתנהגות- הנוגעת למעשה המרמה או הפרת האמונים.

    2.     הנסיבות- הנוגעות לעובד הציבור העושה במילוי תפקידו.

    3.     התוצאה כך שהמעשה פוגע בציבור.

     עבירת הפרת אמונים היא עבירה התנהגותית ואינה עבירה שתלויה בתוצאותיה כך שהיסוד השלישי הקובע כי המעשה שנעשה הוא כזה שפוגע בציבור אינו מתייחס לתוצאת העבירה אלא לכך שנדרש שמעשי המרמה או הפרת האמונים יהיה כזה שעצם המעשה הנו פוגע בציבור ללא קשר לתוצאות המעשה.

     ניגוד עניינים במסגרת עבירת הפרת אמונים

    כשעובד ציבור נמצא במצב ובו קיימת התנגשות בין התחום עליו הוא מופקד לאינטרס אחר הרי שהוא יהיה במצב של ניגוד עניינים. מצב של ניגוד עניינים יכול להוביל למגוון רחב של מצבים כשחלקם בעלי השלכות משמעתיות בלבד וחלקם יכולים ליפול אל תוך המתחם של האיסור הפלילי.

    לא בכל מצב שבו עובד ציבור יהיה תחת "ניגוד עניינים" מעשיו יובילו בהכרח לחקירה פלילית אלא שנדרש צבע מיוחד לפעולות ומעשים במסגרת הפרת אמונים תחת ניגוד עניינים כדי שאלו יהפכו למעשים המובילים לחקירה פלילית ולאישום פלילי.

    מהו ניגוד עניינים ההופך למעשה הפרת אמונים הפוגע בכלל

    העבירה הפלילית של הפרת אמונים מקבלת חיים כשעובד ציבור הנמצא תחת "ניגוד עניינים" פועל כך שנגרמת פגיעה ממשית באמון הציבור בעובדיו או בטוהר המידות או בתקינות המנהל הציבורי. כלומר, לא די בקביעה כי העובד נמצא במסגרת של "ניגוד עניינים" אלא נדרש כי מעשיו יביאו לפגיעה באחד משלושת הערכים שהזכרנו למעלה ובכך מושג האיזון בין הצורך החברתי להגן על שלושת ערכים אלו לבין קיום של סנקציה פלילית במקום שאינו נדרש, כשמעשה הפרת האמונים אינו חייב לגרום לנזק כספי או גשמי כלשהו אלא די לצורך הרכיב התוצאתי של העבירה שהפרת האמונים תוביל לפגיעה באמון הציבור במוסדות השלטון.

    בית המשפט, המבקש לבדוק התנהגות של "ניגוד עניינים" של עובד ציבור יבחן בטרם ירשיע בפלילים או יזכה את הנאשם מה היתה עוצמת ניגוד העניינים, מעמדו של עובד הציבור ורמת הסטייה שלו מדרך הישר וכן מהי מידת השפעת פעולותיו של עובד הציבור על פקידי הציבור האחרים.

    ברור שככל שעצמת ניגוד העניינים גבוהה הרי שהפגיעה בשלושת הערכים עליהם הצבענו קשה יותר ולהיפך. כך הדבר גם בעצמת הסטייה מן הכללים שכן גם זו לא תהפוך מייד לפלילית שכן יש לבדוק את מידת הסטייה והשפעתה על הפגיעה בערכים.

    למעמדו של עובד הציבור ובכירותו עשויה להיות השפעה שכן ברור כי עובדים זוטרים יבקשו לשאוב דוגמא מעובדים בכירים בשירות הציבורי וככל שמעמדו הממלכתי של עובד הציבור נמצא בדרגה גבוהה יותר כך גם האחריות שניצבת לפתחו רמה יותר לצורך שמירה על מניעת שחיתות ותפקוד מנהלי תקין. משרה בכירה מקנה סמכויות ואמון רב ולכן קיימת דרישה ממי שנושא באחריות וסמכויות בכירות יותר לשמור על טוהר מידות ברמה גבוהה יותר מאחרים.

    כשמדובר בעובד ציבור בכיר הרי שלעיתים לפעולה מינורית שלו יש השפעה רבה יותר מפעולות רבות שיבצע עובד "זוטר" ולכן כשנבחנת השאלה מהו הגבול בין התנהגות שהנה לא-אתית לזו שנופלת בגדר עבירה פלילית הרי שנבדק עוצמתו של עובד הציבור ורמת תפקידו. כשהתפקיד בכיר יותר ולעובד סמכויות רבות הרי שיש דרישה ציבורית מאותו עובד בכיר לשמור על טוהר המידות, והפרת אמונים מצד עובד כה בכיר תהווה עבירה פלילית שכן עובד ציבור במעמד בכיר משמש כדוגמא לאלו הכפופים אליו ומעמדו בציבור מקרין או צריך להקרין הגינות ויושר ובשעה שזה נמצא במצב של "ניגוד עניינים" הרי שהוא כמי שמייצג כלפי הציבור את מערכת השלטון והעבודה הציבורית מייצר שבר באמון שמקרין על עובדי הציבור כולם ולכן יש מקום להחמיר בנוגע לפליליות מעשיו.

    הפרת אמונים והיסוד הנפשי לצורך יצירת עבירה פלילית

    חוק העונשין מתייחס ליסוד העובדתי של העבירה ואין בחוק התייחסות בנוגע ליסוד הנפשי של עבירת "הפרת אמונים", ולכן הכלל שנקבע בפסיקה הוא שאדם מבצע עבירה פלילית רק אם עשה אותה תוך מחשבה פלילית ובעבירה שאינה תוצאתית כמו עבירת "הפרת אמונים" הרי שהמחשבה הפלילית שנדרשת היא מודעות לטיב המעשים, לנסיבות ולתוצאות הפעולה.

    המחשבה הפלילית בעבירת "הפרת אמונים" היא מודעות, כלומר לא נדרש מעובד הציבור לדעת שמעשיו יוצרים "הפרת אמונים" או שמעשיו פוגעים בערכים המוגנים על ידי סנקציה פלילית אלא שלצורך קיום מחשבה פלילית מספיק שהעובד מודע לכך שמעשיו פסולים שכן לעיתים עובד ציבור מושחת מאמין מתוך עומק השחיתות בה הוא מצוי שהתנהגותו אינה מושחתת כלל והוא אינו ער לפסול שבמעשיו ולכן ההכרעה באשר לאפיון מעשיו והתנהגותו של העובד צריכה להיערך באמצעות בדיקה אובייקטיבית של נורמות התנהגות ראויות ולא לעצם מודעותו של העובד לפסול במעשיו.

    בעבירת "הפרת אמונים" נדרש יסוד נפשי והוא המודעות לעצם היסודות שמהוות את העבירה של הפרת אמונים ולכן די במודעות כללית לעובדות שמייצרות את ניגוד העניינים בו נמצא עובד הציבור ואין צורך להוכיח מניע או חוסר יושר. לצורך קיום מחשבה היוצרת עבירה פלילית די במודעות לעצם ההתנהגות ולא למשמעות הנורמטיבית של המעשים.

    אם הנך עובד ציבור החשוד בפלילים וזקוק לעו"ד פלילי מנוסה שיחלץ אותך מכתב אישום או עו"ד פלילי שיסייע לך בחקירה פלילית פנה אלינו עוד היום

     

     

     

     

    עבירות צווארון לבןדלג על עבירות צווארון לבן
    עורך דין פלילידלג על עורך דין פלילי

    עורך דין פלילי

    עו"ד פלילי ניר רוטנברג מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ, משרד עורכי הדין ממוקם בתל אביב.

     

     

     

    התקשר 24 שעות ביממה

    עו"ד פלילי מיידי 0505522028

     

    לחץ להתקשרות 

    call us

     

    מלא/י את הטופס ונחזור אלייך מיידית

    *
    *

    סטריפ - כתובות המשרדדלג על סטריפ - כתובות המשרד

    כתובת המשרד: רחוב קויפמן 6 תל אביב, ת.ד 50325

    סניף רמת החייל: ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 

    משרד: 03-6206010 03-6206011 נייד: 0505522028 , 0506942192  

    off ice@crime-law.co.il

    עבור לתוכן העמוד