ההליך הפלילי הוא הליך משפטי העוסק בעבירות על חוק העונשין. בשונה מהליך אזרחי, אשר בו שני הצדדים הם אנשים פרטיים, ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה לנאשם. כלומר, המדינה היא זו אשר תובעת את הנאשם על מנת להגן על האינטרס הציבורי. ייצוג בהליך הפלילי כולל ליווי משפטי מלא החל משלב החקירה המשטרתית ועד לייצוג במשפט, היה ומוגש כתב אישום ותפקידו של הסנגור הפלילי הוא לספק הגנה משפטית טובה לנחקר ולנאשם במסגרת ההליך כולו.
הדין הפלילי כולל מגוון רחב של עבירות, אשר ניתן לקטלג אותן על פי קבוצות שונות, למשל:
ההליך הפלילי יחל עם פתיחת חקירה משטרתית בגין חשד לביצוע עבירה. על כן, חשוב מאוד לפנות אל עורך הדין כבר בשלב הזה ולא להשתהות. כפי שיפורט להלן, ייצוג של עורך דין פלילי בחקירה, ישמור על זכויות הנחקר במהלכה ואף יכול להוביל לסיומה של החקירה, ללא הגשת כתב אישום. כמו כן, אם יש צורך בכך, ידאג עורך הדין לשינוי עילת הסגירה של התיק, על מנת שלא יישאר לנחקר רישום משטרתי.
כאמור, ההליך הפלילי מתחיל על פי רוב בחקירה של המשטרה, כאשר לדברי הנחקר בחקירה יש השלכות מהותיות על התנהלות החקירה והמשכו של ההליך הפלילי נגדו. ישנם מצבים בהם למשטרה יש מעט מאוד מידע נגד החשוד, אולם הנחקר מבסס את החשד נגדו על ידי אמירות שונות שהוא אינו תמיד מבין את משמעותן. משכך, יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי מיד עם קבלת הזימון מהמשטרה. עורך הדין יכין את הלקוח לחקירה, יסביר לו כיצד היא עתידה להתנהל וכיצד עליו לנהוג בה על מנת להימנע מהפללה עצמית.
כאשר עורך הדין נכנס לתמונה בשלב החקירה, יכולת ההשפעה שלו גדולה יותר והוא יכול להביא לסיום החקירה בשלב מוקדם, ללא שהוגש כתב אישום. יתרה מזאת, אשר נסגר תיק החקירה, יפעל עורך הדין לסגירת התיק בעילה של העדר אשמה, על מנת שלא יוותר לנחקר רישום משטרתי. אם התיק נסגר בעילה אחרת, יפעל לשינוי עילת הסגירה, כפי שיפורט להלן. זכרו – היוועצות עם עורך דין לפני חקירה במשטרה היא קריטית ויכולה לעשות את כל ההבדל בין תיק חקירה שנסגר לבין המשך הליך פלילי נגדכם.
כאשר נחקר מקבל את הבשורה כי תיק החקירה נגדו נסגר, אין שמח ממנו, שהרי כאן נעצר ההליך המשפטי נגדו, אולם לסוג העילה בה נסגר התיק יש חשיבות רבה, כפי שיוסבר להלן. תיק חקירה ייסגר באחת משלוש עילות:
חוסר אשמה: עילה זו פירושה כי חוקרי המשטרה סבורים כי הנחקר אינו אשם בעבירה בגינה זומן לחקירה ועל כן התיק נסגר.
העדר ראיות: כאשר תיק החקירה נסגר בעילה זו, פירושו של דבר הוא כי פעולות החקירה לא הולידו ראיות מספקות על מנת לגבש כתב אישום נגד הנחקר, אולם אין בכך כדי להעיד כי החשוד אינו אשם בעבירה.
העדר עניין לציבור: סגירת תיק חקירה בעילה זו תיעשה כאשר ישנן ראיות לביצוע העבירה אולם בשל נסיבות שונות כגון חומרת העבירה או גילו של החשוד, אין חשש לסכנה לציבור ועל כן מופסק ההליך הפלילי בשלב זה.
כאשר חקירה משטרתית נסגרת בעילה של חוסר אשמה, הוא נמחק לגמרי מרישומי המשטרה. מנגד, סגירת התיק בעילה של העדר ראיות או חוסר עניין לציבור, מותירה רישום משטרתי של התיק. לרישום זה יכולות להיות השלכות שונות על הנחקר, למשל למנוע ממנו להתקבל למשרות מסוימות, הדורשות תעודת יושר.
במצב זה, כדאי לפנות אל עורך דין פלילי אשר יגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה של התיק. הבקשה תוגש לנציגי המשטרה או התביעה ובה הנימוקים מדוע יש הצדקה לשנות את עילת הסגירה של התיק. היה והבקשה תידחה, ניתן להגיש עליה ערר וגם בכך יטפל כמובן עורך הדין.
חוק סדר הדין הפלילי קובע בסעיף 126 כי למעט חריגים הרי שהכלל הוא שבמשפט פלילי יתקיים דיון בעניינו של נאשם בנוכחותו.העיקרון שיש מלומדים שסברו שניתן לו מעמד חוקתי הוא כי הדיון הפלילי יתקיים בנוכחות הנאשם בפלילים וזאת לצורך קיום תקין של המשפט וכמו כן לצורך הבטחת מראית פני הצדק וההגינות של המשפט הפלילי.
ישנם מקרים חריגים שבהם יעדר הנאשם מנוכחותו במשפט ואחד מחריגים אלו קיבל ביטוי בסעיף 240א לחוק סדר הדין הפלילי שקובע כי בעבירות הקלות ביותר שמוגדרות בו, אם בית המשפט סבור כי לא יווצר עיוות דין, ניתן לקיים את הדיון הפלילי ללא הנאשם.חריג נוסף לכלל הוא כשנאשם מוזמן לדיון ואינו מתייצב הרי שרואים אותו כמי שבעצם הודה בעובדות כתב האישום, אולם בהתאם לסעיף 130 ח לחוק סדר הדין הפלילי במידה והנאשם נעדר ממשפטו ונדון שלא בפניו הוא יוכל לבקש את ביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו תוך שהוא יתבקש להוכיח אחד משני תנאים:1. היתה סיבה מוצדקת להיעדרו.2. ביטול פסק הדין נחוץ לצורך מניעת עיוות דין.
הזכות לקבל את יומך בבית המשפט נועדה לצורך ניהול משפט פלילי הוגן וצודק אולם זכות זו אינה מוחלטת והחוק נועד למנוע אפשרות לניצול זכות זו לרעה, כך שכשאדם נעדר מדיון אליו זומן הוא נמצא בסיכון ולפיו הוא יורשע ודינו ייגזר.
במקרה שהגיע למשרד עורך דין פלילי רוטנברג נאשם נעדר מדיון פלילי בעניינו מכיוון ששהה בחו”ל ואנו נתבקשנו לבטל את גזר הדין שניתן כנגדו. לצורך כך, העלנו שתי טענות חלופיות ולפיהן היתה הצדקה לשהייתו בחו”ל וכמו כן פירטנו מדוע אותו אדם לא הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בעניינו.
בנוסף לאלו עלתה טענה ולפיה הרשעתו וגזירת דינו שלא בפניו תיצור עיוות דין ופגיעה שעלולה להוביל לפגם משפטי בעניינו ואף לפגיעה באמון הציבור במשפט הפלילי.
חוק העונשין יצר מנגנון ולפיו גזירת עונש לאחר הרשעת נאשם במשפט פלילי יבוצע על ידי השופט בשלושה שלבים:
בשלב הראשון לגזירת עונש במשפט פלילי יבחן בית המשפט שהרשיע בפלילים את דינו של הנאשם בכמה עבירות הורשע הנאשם ויבדוק האם העבירות מהוות אירוע יחיד או שמדובר במספר אירועים שונים ונפרדים אחד מן השני.
אם מדובר במספר אירועים שונים על בית המשפט לגזור עונש נפרד לכל אחד מן האירועים או להעניש את הנאשם בעונש כולל לכל האירועים.
בשלב השני לגזירת העונש יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם לעבירות שבהן הורשע הנאשם ובעשותו כן יתחשב בית המשפט המשפט בשלושה מדדים:
א. מהו הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הפלילית ומה מידת הפגיעה באותו ערך חברתי.
ב. מהי מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים.
ג. נסיבות ביצוע העבירה.
בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן נוגעות לביצוע העבירה הפלילית שבה הורשע הנאשם אלא יתייחס לנסיבותיו האישיות של המורשע, דרך חייו וסיכוייו להשתקם תוך מתן משקל לאינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור בעת גזירת עונשו של המורשע.
להסדר הטיעון במשפט הפלילי יש יתרונות רבים שכן הוא מקצר באופן ניכר את ההליך הפלילי וכן יש בו כדי להגביר את האכיפה הפלילית וההרשעה של עבריינים בחברה. מוסד הסדר הטיעון מגשים את העקרון של יעילות ומביא לחסכון עצום בעלויות של אכיפת החוק ולכן בבואו של בית המשפט לבחון האם יש לכבד הסדר טיעון הוא לא יפסול אותו בקלות אלא רק במסגרת קיום שיקולים כבדי משקל התומכים באי כיבוד הסדר הטיעון בין נאשם בפלילים למדינה.
נכון, בית המשפט אינו כבול להסכם שאליו הגיעו עו”ד הפלילי שמייצג את הנאשם והמדינה, לעניין ההסדר עצמו ולעניין העונש שיש לגזור על הנאשם ועל בית המשפט להכריע האם יש מקום ליתן תוקף של פסק דין להסדר הטיעון אולם, יתרונותיו הרבים של מוסד ההסדר והחשש שפסילת הסדר טיעון תוביל לכרסום במעמדו של מוסד זה מובילים לכך שהסדר טיעון לא יכובד רק במקרים חריגים.
פסיקת בית המשפט העליון התוותה את השיקולים שבית המשפט צריך לבחון בעת שהוא בוחן הסדר טיעון ושיקולים אלו מכונים “מבחן האיזון” ולפי מבחן זה בית המשפט בודק האם ישנו איזון בין ההקלה שממנה נהנה הנאשם בהסדר הטיעון ולבין האינטרס הציבורי במסגרת העונש שנגזר על הנאשם. בית המשפט יתן משקל לכך שהנאשם בחר לחסוך בזמנו של בית המשפט, הודה באישום הפלילי כנגדו ונמנע מלעמוד על זכותו לנהל הליך משפטי פלילי מלא.
במסגרת האיזון שעורך בית המשפט תיערך בדיקה האם נעשה איזון ראוי בין האינטרס הציבורי תוך בחינת השאלה מה היה העונש המתאים לנאשם לולא הסדר הטיעון וכן מה ההקלה שקיבל הנאשם בעקבות הסדר הטיעון. במסגרת זו ישקול בית המשפט את מידת הויתור שעשה הנאשם אל מול העונש שהיה נגזר עליו אילולא הסדר הטיעון.
גם לקושי הראייתי בתוך התיק ידרש בית המשפט ויבחן את סיכויי ההרשעה אילולא הסדר הטיעון בין הצדדים. אם בית המשפט ישתכנע שהעונש שעליו הוסכם בהסדר הוא ראוי ועומד במסגרת מבחן האיזון הרי שבית המשפט יאשר את הסדר הטיעון, אולם גם אם בית המשפט יחליט שלא לאמץ את ההסדר הרי שבמסגרת גזירת הדין עליו לשקול את הויתורים שעשה הנאשם והודאתו במסגרת הסדר הטיעון.
לקריאה נוספת בנושא: ביטול כתב אישום
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
