​עבירות אלימות הן מעשים פליליים הכוללים שימוש בכוח פיזי או איום בשימוש בכוח, במטרה לפגוע, להזיק או לאיים על אדם אחר. דוגמאות נפוצות לעבירות אלימות כוללות תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה, איומים, תקיפה מינית, שוד ועוד. עבירות אלה נחשבות חמורות במיוחד, שכן הן פוגעות בשלמות הגוף והנפש של הקורבן, ועלולות להותיר השפעות קשות וארוכות טווח.

 

סוגים שונים של עבירות אלימות

ישנם מספר סוגים עיקריים של עבירות אלימות:

• תקיפה פיזית – פגיעה גופנית מכוונת באדם אחר, כגון מכות, בעיטות, דחיפות או חניקה. תקיפה יכולה להיות קלה או חמורה, בהתאם לנזק הגופני שנגרם.
• תקיפה מינית – ביצוע מעשים מיניים ללא הסכמת הקורבן, החל מנגיעות לא רצויות ועד אונס. עבירות מין נחשבות לחמורות במיוחד.
• איומים והטרדות – יצירת פחד ואיום על ביטחונו של אדם באמצעות מילים או מעשים מאיימים, כולל איומים באלימות, הטרדות מיניות, או התנכלות מתמשכת (bullying).
• אלימות במשפחה – אלימות המתרחשת בין בני זוג או כלפי ילדים במסגרת המשפחה. לרוב מדובר באלימות מתמשכת הכוללת התעללות פיזית, מינית, כלכלית ורגשית.
• תקיפה קבוצתית – מעשי אלימות המבוצעים על ידי קבוצה כנגד יחיד או קבוצה אחרת, לעיתים על רקע גזעני, דתי או לאומני.

חשוב להדגיש כי כל סוגי האלימות הם בלתי חוקיים ופוגעניים, ועלולים לגרום לנזקים משמעותיים לקורבנות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

ענישה על עבירות אלימות בישראל

החוק הישראלי מטיל ענישה מחמירה על מבצעי עבירות אלימות. טווח הענישה נע בין מספר חודשי מאסר ועד למאסר עולם, בהתאם לחומרת העבירה. גורמים המשפיעים על רמת הענישה כוללים את סוג העבירה, מידת הפגיעה בקורבן, הנסיבות בהן בוצעה העבירה והאם מדובר בעבירה חוזרת. בנוסף לעונשי מאסר, ניתן להטיל על התוקפים גם קנסות, מאסר על תנאי, פיצוי לקורבן ושירות לתועלת הציבור. במקרים מסוימים, העונש עשוי לכלול גם טיפול נפשי או שיקומי למבצע העבירה.

בישראל, עבירות אלימות מוסדרות במספר חוקים וסעיפים בחקיקה. הנה כמה מהחוקים המרכזיים והסעיפים הנוגעים לעבירות אלימות:

חוק העונשין, תשל"ז-1977 (חוק העונשין)

• סעיף 223: תקיפה – דין התקפה על אדם. תקיפה נחשבת לעבירה כאשר יש פגיעה בגופו או בכבודו של אדם.
• סעיף 224: חבלה – פגיעה גופנית באדם, שנחשבת לעבירה חמורה יותר.
• סעיף 375: תקיפה רמאית – תקיפה שנעשית תוך כדי רמאות או הטעיה, שנחשבת לעבירה חמורה.
• סעיף 382א: תקיפה של בן משפחה – החוק מתייחס לעבירות אלימות במשפחה באופן ספציפי ומחמיר.

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשל"א-1976

• החוק מספק הגנה לנפגעי אלימות במשפחה. הוא מאפשר להוציא צווים מגנים (צו הגנה) המגבילים את הגישה של העבריין לנפגע באמצעות עורך דין לנפגעי עבירה.

חוק ההגנה על ילדים ונוער (הגנה מפני פגיעות), תשל"ו-1976

• החוק מתייחס לפגיעות בילדים ובני נוער, ומספק הגנה מיוחדת נגד אלימות כלפי קטינים.

חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998

• החוק מתייחס להטרדה מינית, שהיא גם סוג של אלימות, ומספק הגנה על נפגעות ונפגעי הטרדה מינית באמצעות עורך דין הטרדה מינית.

חוק העונשין (תיקון 4), התשע"ז-2017

• החוק כולל תיקונים שמחמירים את הענישה על עבירות אלימות, בעיקר כלפי נשים וקטינים.

 

סוגי עבירות ועונשים

סוג העבירה	סעיף בחוק העונשין	עונש מקסימלי
תקיפה	סעיף 223	עד 3 שנים מאסר
חבלה (חבלה רעה)	סעיף 224	עד 7 שנים מאסר
תקיפה רמאית	סעיף 375	עד 5 שנים מאסר
תקיפה של בן משפחה	סעיף 382א	עד 5 שנים מאסר (בנסיבות מחמירות)
אלימות במשפחה (קבוצה)	חוק למניעת אלימות במשפחה	צו הגנה, עונשים משתנים לפי מקרה
הטרדה מינית	חוק למניעת הטרדה מינית	עד 3 שנים מאסר
תקיפה מינית	סעיף 345	עד 16 שנים מאסר (תלוי בנסיבות)
פגיעות בילדים (עבירות אלימות)	חוק ההגנה על ילדים ונוער	העונש משתנה לפי סוג הפגיעה

הערות:

• העונש המקסימלי שניתן להטיל תלוי בנסיבות המקרה, כגון חמרת העבירה, אם קיימת חזרה על העבירה, או אם הנפגע הוא קטין או בן משפחה.
• חלק מהעבירות יכולות להיות מחמירות כאשר ישנן נסיבות מחמירות, כמו שימוש בנשק או פגיעות קשות.

 

השלכות נפשיות וגופניות של אלימות

קורבנות של עבירות אלימות עלולים לסבול מנזקים פיזיים ונפשיים משמעותיים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מבחינה גופנית, נפגעי אלימות עלולים לסבול מחבלות, שברים, כוויות, פציעות ראש ונזקים בלתי הפיכים. מבחינה נפשית, החוויה הטראומטית של אלימות עלולה להוביל להפרעות חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), ירידה בתפקוד היומיומי ופגיעה באיכות החיים. בנוסף, קורבנות אלימות עלולים לחוות רגשות של אשמה, בושה, ירידה בדימוי העצמי ובעיות ביחסים בינאישיים. חשוב להבין כי ההשלכות של אלימות יכולות להימשך זמן רב ולהשפיע על כל תחומי חייו של הנפגע, ולכן יש צורך במתן תמיכה וטיפול מתאימים.

 

מה עושים במקרה של פגיעה מאלימות

אם נפגעתם מאלימות, חשוב לדעת כי יש דרכים לפעול ולקבל עזרה. להלן מספר צעדים מומלצים:

1. פנו מיד לגורמים המתאימים – משטרה, מוקד סיוע או גורם מקצועי אחר,כגון עורך דין עבירות אלימות כדי לדווח על האירוע ולקבל הגנה במידת הצורך.
2. קבלו סיוע רפואי אם נדרש, לטיפול בחבלות פיזיות או נפשיות שנגרמו כתוצאה מהאלימות.
3. שמרו על ראיות כגון תמונות, הודעות או תיעוד אחר של האירוע, שיכולים לסייע בהליך המשפטי.
4. פנו לארגוני תמיכה המספקים ליווי, יעוץ והכוונה לנפגעי אלימות.
5. שקלו להגיש תלונה רשמית במשטרה, שיכולה להוביל לחקירה ולמיצוי הדין עם התוקף.

זכרו, אתם לא לבד ויש מי שיכול לעזור. אל תישארו בשתיקה ואל תהססו לפנות לסיוע בעת הצורך. יחד נוכל להילחם בתופעת האלימות.

דרכי מניעה והתמודדות עם אלימות

ישנן מספר דרכים בהן ניתן לפעול כדי למנוע מקרי אלימות ולהתמודד עם בעיית האלימות בחברה:

• חינוך והעלאת המודעות בקרב ילדים ובני נוער לגבי מניעת אלימות, כיצד לזהות סימני אזהרה ולמי לפנות לעזרה.
• חיזוק מערכות התמיכה והסיוע לאנשים במצבי סיכון, כולל קווי סיוע, מקלטים לנשים מוכות ומרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית.
• הגברת האכיפה והענישה כלפי עברייני אלימות כדי ליצור הרתעה, לצד טיפול ושיקום לשינוי התנהגותם.
• עידוד דיווח של קורבנות ועדי ראייה על מקרי אלימות לרשויות האכיפה.
• פעולות קהילתיות ושיתופי פעולה בין ארגונים שונים למאבק באלימות.
• מתן כלים וידע להתמודדות במצבי אלימות, כגון שימוש באמצעי הגנה עצמית במקרה הצורך.

הטמעת ערכים של סובלנות, כבוד הדדי ודרכי תקשורת בונות ללא אלימות בכל מעגלי החברה, החל מגיל צעיר ולאורך החיים, היא המפתח למניעה ארוכת טווח של התופעה. נדרשת עבודה רב-מערכתית ועקבית כדי ליצור שינוי אמיתי ולצמצם משמעותית את ממדי האלימות הפוגעת בחברה הישראלית.

 

לסיכום

עבירות אלימות הן עבירות חמורות הגורמות לנזקים פיזיים ונפשיים משמעותיים. ישנם סוגים שונים של עבירות אלימות, ובישראל קיימת ענישה מחמירה עבורן. נפגעי אלימות עלולים לחוות השלכות קשות, ולכן חשוב מאוד לדעת כיצד לפעול במקרה של פגיעה. ניתן וצריך למנוע התרחשות של אלימות ולהתמודד איתה בדרכים נכונות. המודעות לנושא והטיפול המתאים הם המפתח להפחתת מקרי האלימות בחברה. בכל מקרה של אלימות צרו קשר עם משרד עורך דין פלילי ניר רוטנברג ושות ונעמוד לצידכם בשעות הקשות עד למיצוי הדין מול התוקף.