כיצד לאסור פרסום שמו ותמונתו של חשוד

החוק אוסר את פרסום שמו של חשוד בטרם הוגש כתב אישום כנגדו וכן במשך 48 שעות לחקירתו או עד שהסתיים הדיון הראשון שנערך בעניינו של החשוד וזאת כדי שהחשוד ועורך הדין שמייצג אותו יוכלו לפנות לבית המשפט כדי לנסות ולמנוע את פרסום שמו ברבים.

עקרון פומביות הדיון מעוגן בחוק יסוד השפיטה והוא קובע את הכלל ולפיו בית המשפט ידון בפומבי אלא אם נקבע אחרת בחוק או שבית המשפט הורה אחרת שכן מדובר בעיקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי ויש בכך כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ובבתי המשפט.

שלושה יסודות עיקריים עומדים בבסיס העיקרון של פומביות הדיון:

א. זכות הציבור לדעת.

ב. מניעת משוא פנים ודעה קדומה במסגרת השיפוט.

ג. אמון הציבור בבית המשפט ומניעת הפעלת שיקולים זרים.

השמירה על זכויות חשוד

לבית המשפט קיים שיקול דעת להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות כשמדובר בבטחון המדינה, הגנה על קטין או חסר ישע ושיקולים נוספים אולם נפסק בבית המשפט העליון כי את החריגים לכלל של עקרון פומביות הדיון יש לפרש על דרך הצמצום.

הזכות לפרטיות

זכותו של כל אדם לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובזכות זו יש כדי לעצב את אופי הדמוקרטיה ומדובר באחת מזכויות העל שמבססות את הכבוד והחירות שלהן זכאי כל אדם בהיותו אדם.

כיצד מאזנים בין הזכות לפרטיות לעקרון פומביות הדיון?

נפסק בבית המשפט העליון כי ישנו מעמד בכורה לעיקרון פומביות הדיון כך שבית המשפט יורה על איסור פרסום שמו של חשוד רק מטעמי הגנה על זכות הפרטיות וכאשר מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות כשמונח זה יפורש בצמצום שכן אין הליך פלילי שאין בו פגיעה בחייו של מי שנחקר במסגרת ההליך וכנגדו מכוון ההליך הפלילי.

במסגרת ההליך הפלילי נפגע שמו הטוב של החשוד, משפחתו נפגעת וכן פרנסתו ועיסוקו אולם על החשוד להראות שנגרם לו “נזק חמור” יותר מהמצב הרגיל, כלומר כדי שבית המשפט ישתכנע שמוצדק לחרוג מן הכלל של פומביות הדיון על החשוד בפלילים להראות כי במידה ובית המשפט יתיר את פרסום שמו יגרם לו נזק חמור במיוחד שחורג מן הפגיעה הרגילה של כל אדם בהליך פלילי.

דוגמאות לפגיעה חמורה בפרטיות של אדם

פגיעה חמורה בפרטיותו של אדם, כזו שתצדיק איסור פרסם שמו ופגיעה בעקרון פומביות הדין יכולה להיות כשמדובר בעיניינים רפואיים ובריאות הנפש, סכנה לפגיעה בנפשו של האדם ובגופו בעקבות פרסום, מערכת יחסים אינטימית ופרטים הנוגעים ליחסים בין בני משפחה.

אם אתה חשוד בפלילים ומעוניין להגיש בקשה לאיסור פרסום שמך בתקשורת תוכל לפנות למשרד עורכי הדין הפליליים שלנו כדי שנייעץ לך כיצד לפעול.

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×