זה מתחיל כמעט תמיד באותה צורה. שותפות שהתפרקה, ספק שטוען שלא שולם לו, משקיע שהפסיד כסף בפרויקט בחו”ל, או שיק שחזר במדינה שבה הוא עדיין נחשב לעבירה פלילית. הצד השני מבין שהליך אזרחי ייקח שנים, ובוחר בדרך קצרה יותר: תלונה במשטרה המקומית על “מרמה” או “מעילה”. כמה חודשים אחר כך, איש העסקים הישראלי מגלה שהוא מבוקש, שחשבון הבנק שלו בחו”ל הוקפא, או, בתרחיש הקשה ביותר, שהוא מעוכב בביקורת הגבולות באירופה בדרך לפגישה עסקית.
במשרדנו אנו מטפלים בשנים האחרונות במספר הולך וגדל של תיקים שבהם סכסוך מסחרי טהור “הולבש” בתחפושת פלילית כדי לגייס את מנגנון אינטרפול ככלי לחץ. החדשות הטובות הן שכללי אינטרפול עצמם אוסרים על השימוש הזה, ושיש דרכים אפקטיביות להתמודד איתו. החדשות הפחות טובות הן שהזמן פועל נגדכם, ושכל טעות בשלבים הראשונים עלולה לעלות בחירות.
במדינות רבות הגבול בין הפרת חוזה לבין עבירת מרמה מטושטש בהרבה מאשר בישראל. אי-החזרת מקדמה, אי-העברת סחורה ששולמה, שיק ללא כיסוי או מחלוקת על חלוקת רווחים בין שותפים, כל אלה יכולים להפוך בקלות לכתב אישום או לצו מעצר, במיוחד כשהמתלונן הוא גורם מקומי בעל קשרים והנאשם הוא זר שאינו נוכח במדינה.
לאחר שהתובע או בית המשפט המקומי מוציאים צו מעצר, המשטרה המקומית פונה ללשכה המרכזית הלאומית (NCB) של אינטרפול באותה מדינה, וזו מגישה בקשה לפרסום נשיאה אדומה (Red Notice) או מפיצה הודעת דיפוזיה (Diffusion) ישירות למדינות נבחרות. המזכירות הכללית של אינטרפול בליון אמורה לבחון את הבקשה, אך בפועל הבחינה הראשונית מבוססת בעיקר על מה שהמדינה המבקשת בחרה לכתוב בטופס. מדינה שמתארת סכסוך עסקי כ”הונאה בהיקף מיליוני דולרים” עשויה לעבור את המסננת בלי קושי.
הנשיאה האדומה אינה צו מעצר, אבל בפועל היא פועלת כמו צו. מבחינה משפטית, נשיאה אדומה היא בקשה של מדינה אחת לשאר מדינות העולם לאתר אדם ולעצור אותו באופן זמני עד להגשת בקשת הסגרה. היא אינה מחייבת אף מדינה לעצור. אלא שבפועל, מדינות רבות, ובהן מדינות אירופה, מתייחסות אליה כעילה מספקת למעצר בגבול, והעצור מוצא את עצמו בפני שופט מקומי בהליך הסגרה, לעיתים לשבועות ולחודשים ארוכים.
מעבר לסכנת המעצר, ההשלכות העסקיות מיידיות: בנקים מבצעים בדיקות התאמה מול מאגרים שמזינים מידע מאינטרפול וסוגרים חשבונות, שותפים עסקיים נמנעים מעסקאות, בקשות ויזה נדחות, ותהליכי הגירה או קבלת תושבות נעצרים. במקרים רבים הלקוח מגיע אלינו לא בגלל מעצר אלא בגלל חשבון שנסגר ללא הסבר.
ברוב התיקים שהגיעו אלינו היו סימנים מוקדמים שהלקוח לא ייחס להם משקל. איום מפורש של השותף לשעבר (“אדאג שלא תוכל לצאת מהארץ”), זימון לחקירה שנשלח לכתובת ישנה במדינה הזרה, פנייה של עורך דין מקומי שדורש תשלום “כדי לסגור את התלונה”, או שאלות חריגות מצד הבנק על מקור כספים. כל אחד מאלה מצדיק בדיקה מיידית, משום שהשלב שבו עדיין לא פורסמה נשיאה הוא השלב שבו אפשר לפעול בצורה היעילה ביותר.
הכלל המרכזי: אינטרפול אינה כלי לגביית חובות. הכללים של אינטרפול לעיבוד מידע (Rules on the Processing of Data, RPD) קובעים מגבלות ברורות על פרסום נשיאה אדומה. סעיף 83(1)(א)(i) אוסר לפרסם נשיאה אדומה בגין עבירות הנובעות מסכסוכים פרטיים או מהפרת הוראות בעלות אופי מנהלי, אלא אם הפעילות העבריינית נועדה לאפשר פשע חמור או קשורה לפשיעה מאורגנת. הוועדה לפיקוח על קובצי אינטרפול (CCF) הפעילה את הסעיף הזה פעם אחר פעם במחלוקות מסחריות ובתיקי שיקים ללא כיסוי, כאשר לא הוכחה כוונת מרמה של ממש.
לצד זה, סעיף 83(2)(ב) מחייב שהבקשה תכלול מידע שיפוטי מספיק: תיאור עובדתי שמראה עבירה פלילית ולא רק טענה כללית. סעיף 84 מחייב את המדינה המבקשת להתחייב שתבקש הסגרה אם האדם ייעצר. מדינה שיודעת היכן נמצא המבוקש במשך שנים ואינה מגישה בקשת הסגרה, מחלישה בעצמה את ההצדקה להמשך קיום הנשיאה. וכאשר מאחורי התלונה עומדים גורמים פוליטיים או בעלי השפעה, נכנס לתמונה גם סעיף 3 לחוקת אינטרפול, האוסר על הארגון לעסוק בעניינים בעלי אופי פוליטי.
הוועדה אינה בודקת אם הלקוח אשם. היא בודקת אם המידע במערכות אינטרפול עומד בכללי הארגון. ההבחנה הזו קריטית לבניית הבקשה: המטרה אינה לנהל משפט על חשבון החוזה, אלא להראות שהתיק כולו הוא במהותו מחלוקת אזרחית.
| סממנים התומכים בסיווג כסכסוך פרטי | סממנים שיובילו את הוועדה לראות בתיק עניין פלילי |
|---|---|
| קיים חוזה כתוב בין הצדדים והמחלוקת היא על ביצועו | מצגים כוזבים שנעשו לפני ההתקשרות כדי להשיג את הכסף |
| הליך בוררות או תביעה אזרחית מתנהלים במקביל | ריבוי מתלוננים שאינם קשורים זה לזה |
| התלונה הוגשה רק לאחר שהמשא ומתן על הסדר כשל | העברת כספים לחברות קש או הסתרת נכסים |
| הצד המתלונן מציע “לסגור את התיק” תמורת תשלום | שימוש במסמכים מזויפים או בזהות בדויה |
| הסכום נוגע לחוב מסחרי שוטף או לשיקים שחזרו | קשר לפשיעה מאורגנת או להלבנת הון |
כאשר יש מידע על תלונה או על צו מעצר במדינה זרה, אך הנשיאה טרם פורסמה, אנו מגישים פנייה מקדימה לוועדה ולמזכירות הכללית של אינטרפול. הפנייה מציגה מראש את מסמכי ההתקשרות, את ההתכתבויות ואת ההליכים האזרחיים, ומבקשת שכל בקשה עתידית מאותה מדינה תיבחן לאורם. מניסיוננו, כאשר החומר מונח על השולחן לפני שהמדינה מגישה את בקשתה, הסיכוי שהבקשה תידחה או תעוכב לבחינה מעמיקה עולה באופן משמעותי.
במקביל, כאשר לא ידוע אם קיים מידע במערכות אינטרפול, ניתן להגיש לוועדה בקשת גישה לבירור אם מעובד מידע על הלקוח. לפי הנתונים שאינטרפול מפרסמת, הוועדה מכריעה בבקשת גישה בתוך ארבעה חודשים מהיום שבו הבקשה נמצאה קבילה. שימו לב: העובדה שהלקוח אינו מופיע באתר הציבורי של אינטרפול אינה אומרת דבר. רק חלק קטן מהנשיאות האדומות מתפרסם לציבור.
כשהנשיאה כבר קיימת, הכלי המרכזי הוא בקשת מחיקה לוועדה, הגוף העצמאי בליון שמוסמך להורות על מחיקת מידע שאינו עומד בכללים. הבקשה מוגשת בכתב, בצירוף ייפוי כוח ומסמכי זיהוי, וכוללת טיעון משפטי מלא ואת כל הראיות התומכות. לאחר שהבקשה נמצאת קבילה, הוועדה פונה למדינה המבקשת לקבלת עמדתה, ובקשות לתיקון או למחיקה מוכרעות בתוך תשעה חודשים ממועד הקבילות, לפי הנתונים הרשמיים.
האיכות של הבקשה הראשונה קובעת במידה רבה את התוצאה. בקשה שמסתפקת בטענה “זה סכסוך אזרחי” נכשלת. בקשה שמציגה את החוזה, את ציר הזמן שבו התלונה הפלילית הופיעה רק אחרי שכשלו המגעים, את ההליך האזרחי המקביל, ואת ההתכתבויות שבהן המתלונן מתנה את סגירת התיק בתשלום: זו בקשה שהוועדה מתקשה להתעלם ממנה.
חשוב לדעת: מחיקה אצל אינטרפול אינה מבטלת את צו המעצר במדינה המבקשת. הצו הלאומי ממשיך להתקיים, והכניסה לאותה מדינה, ולעיתים גם למדינות שקיבלו הודעה ישירה, עדיין מסוכנת. לכן אנו מנהלים כמעט תמיד מהלך מקביל מול רשויות המדינה המבקשת, באמצעות עורך דין מקומי שאנו מתאמים איתו.
לצד ההליך בליון, יש לבחון את התיק במדינה שממנה הגיעה התלונה. לעיתים ניתן לבטל את צו המעצר בטענות פרוצדורליות, להגיש ערר על החלטת התביעה, להציג את ההליך האזרחי כהוכחה לאופיו של הסכסוך, או להגיע להסדר שבמסגרתו המתלונן מושך את תלונתו. ביטול הצו הלאומי הוא הדרך היחידה לסגור את הפרשה באופן מלא, ובמקרים רבים החלטה של הוועדה בליון משמשת מנוף אפקטיבי מול הרשויות המקומיות.
לקוחות רבים מניחים שכל עוד הם בישראל הם מוגנים. זו הנחה מסוכנת. חוק ההסגרה, התשי”ד-1954, מאפשר להסגיר גם אזרחים ישראלים, בכפוף לתנאים ובהם דרישת הפליליות הכפולה והתחייבות להחזיר אזרח ותושב ישראל לריצוי עונשו בישראל. סכסוך מסחרי שנוסח במדינה הזרה כעבירת מרמה עשוי לעמוד, לפחות על פניו, בדרישת הפליליות הכפולה. ומעבר לסכנת ההסגרה, אדם שאינו יכול לצאת מישראל בלי לחשוש ממעצר, הוא בפועל אדם שעסקיו הבינלאומיים משותקים.
דוגמה מעשית: איש עסקים ישראלי השקיע יחד עם שותף מקומי בפרויקט נדל”ן במזרח אירופה. לאחר מחלוקת על חלוקת הרווחים ועל העברת זכויות בחברה המשותפת, הגיש השותף תלונה במשטרה המקומית על מעילה. הלקוח, שלא היה מודע להליך, נעצר בשדה תעופה במדינה אירופית שלישית על סמך נשיאה אדומה ושוחרר בערבות לאחר מספר ימים, תוך איסור יציאה עד להכרעה בהליך ההסגרה.
במקביל לייצוג בהליך ההסגרה באמצעות עורכי דין מקומיים, הגשנו בקשת מחיקה לוועדה בליון. הצגנו את הסכם השותפות, את הליך הבוררות שהלקוח עצמו יזם חודשים לפני הגשת התלונה, ואת ההתכתבויות שבהן השותף התנה את משיכת התלונה בהעברת מניותיו של הלקוח. הוועדה קבעה כי הנשיאה אינה עומדת בדרישות סעיף 83 והורתה על מחיקתה, ובית המשפט במדינה השלישית דחה את בקשת ההסגרה. בהמשך פעלנו מול רשויות המדינה המבקשת עד לביטול הצו הלאומי.
הטעות הנפוצה ביותר היא המתנה. לקוחות שומעים על התלונה ומעדיפים “לחכות שזה יעבור”, עד שהנשיאה מתפרסמת והם נעצרים. טעות שנייה היא נסיעה לחו”ל כדי “לסדר את העניין” מול השותף, לפני שנבדק אם קיים צו. טעות שלישית היא תשלום למתלונן ללא הסכם כתוב ומסודר שמחייב אותו למשוך את התלונה ולפעול לביטול הצו, תשלום שלעיתים רק מוביל לדרישה נוספת. וטעות רביעית היא הגשת בקשה לוועדה בלי ליווי משפטי מנוסה של עורך דין אינטרפול, בקשה שנדחית ומקשה על הגשה חוזרת.
ברגע שמתקבל רמז ראשון לכך שסכסוך עסקי עשוי לקבל ממד פלילי במדינה זרה, זה הזמן לפעול. במשרדנו אנו מטפלים בבקשות גישה ומחיקה לוועדה לפיקוח על קובצי אינטרפול, בפניות מקדימות למניעת פרסום נשיאות, בהליכי הסגרה ובתיאום מול עורכי דין במדינות המבקשות. בדיקה מוקדמת ודיסקרטית אצל עורך דין פלילי יכולה לחסוך חודשים של מעצר ושנים של שיתוק עסקי.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
