חוק ההסגרה, התשט”ו-1954, מהווה את הבסיס המשפטי בישראל להסדרת הליכים אלה, והוא מגדיר מתי וכיצד ניתן להסגיר אדם למדינה אחרת או לבקש את הסגרתו לישראל. החוק משקף את המחויבות של ישראל לשיתוף פעולה בינלאומי במאבק בפשיעה חוצה גבולות, תוך שמירה על עקרונות יסוד כמו “עקרון הפליליות הכפולה”, המחייב שהעבירה תיחשב פלילית הן בישראל והן במדינה המבקשת.
הבנה של החוק וזכויותיכם במצב כזה היא לא עניין תיאורטי – היא קריטית להתמודדות נכונה מול הרשויות ולהבטחת שמירה על האינטרסים שלכם.
צו הסגרה בינלאומי הוא מסמך משפטי רשמי המאפשר למדינה אחת לבקש ממדינה אחרת להסגיר אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית חמורה. צו זה תקף כאשר החשוד נמלט מהמדינה בה ביצע לכאורה את העבירה ונמצא במדינה אחרת. פרטים מלאים על דיני הסגרה למדינה זרה ניתן למצוא כאן.
הוצאת צו הסגרה בינלאומי מתבצעת בדרך כלל במקרים של עבירות חמורות כגון רצח, סחר בסמים, הונאות בהיקף נרחב, או פשעי מלחמה. לדוגמה, אם אדם חשוד בביצוע מעשה טרור במדינה אחת ונמלט לישראל, המדינה הזרה עשויה להוציא צו הסגרה בינלאומי כדי לדרוש את הסגרתו לשם העמדתו לדין. חשוב לציין כי צו הסגרה בינלאומי מוצא רק לאחר שהוכח כי קיימות ראיות מספקות לכאורה לביצוע העבירה, וכי העבירה היא בת הסגרה על פי החוק והאמנות הבינלאומיות הרלוונטיות.
הוצאת צו הסגרה בינלאומי היא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים ומעורבות של גורמים שונים בארץ ובחו”ל. כפי שציינו, התהליך מתחיל כאשר מדינה אחת מבקשת את הסגרתו של אדם הנמצא במדינה אחרת, בדרך כלל בגין חשד לביצוע עבירה חמורה. אלו השלבים העיקריים בתהליך:
חשוב לציין כי בכל שלב בתהליך, לחשוד יש זכות לייצוג משפטי ולהגשת ערעורים. עורך דין פלילי בעל ניסיון בהליכי הסגרה יכול לסייע בהגנה על זכויות החשוד ובניסיון למנוע את ההסגרה, אם יש לכך בסיס משפטי.
ביטול צו הסגרה בינלאומי הוא הליך מורכב ומאתגר, אך אפשרי בנסיבות מסוימות. העילות לביטול צו הסגרה עשויות להיות פגמים בהליך ההוצאה, חוסר ראיות מספקות, או הפרה של זכויות אדם בסיסיות. התהליך המשפטי לביטול הצו מתחיל בהגשת בקשה לבית המשפט המוסמך, תוך הצגת טיעונים משפטיים ועובדתיים המצדיקים את ביטול הצו.
חשוב להדגיש כי הצלחה בביטול צו הסגרה תלויה במידה רבה באיכות הייצוג המשפטי. עורך דין מנוסה בתחום ההסגרה הבינלאומית יכול לנתח את הצו, לזהות נקודות תורפה, ולבנות אסטרטגיה משפטית יעילה. הוא גם יכול לייצג את הלקוח בדיונים משפטיים, לנהל משא ומתן עם רשויות התביעה, ולהבטיח שכל זכויותיו של הלקוח נשמרות לאורך התהליך.
אם הוצא נגדכם צו הסגרה בינלאומי, מדובר במצב רגיש הדורש פעולה מהירה ומחושבת. אלו הצעדים המרכזיים שיש לנקוט כדי להתמודד עם המצב:
מעבר לצו ההסגרה הפורמלי, ישנו מנגנון בינלאומי נוסף שעלול להוביל למעצר בחו”ל — מערכת אינטרפול (INTERPOL). ישראלים רבים אינם מודעים להבדל בין שני המנגנונים, ועלולים לשלם על כך מחיר כבד.
אינטרפול הוא ארגון שיתוף פעולה בין-משטרתי בינלאומי שמאגד 196 מדינות חברות. הוא אינו גוף אכיפה עצמאי — אין לו סוכנים, ואין לו בתי מאסר. תפקידו: שיתוף מידע מודיעיני בין רשויות המשטרה של המדינות החברות, באמצעות מערכת “צווים” (Notices). ישראל חברה באינטרפול.
Red Notice הוא בקשה רשמית שאינטרפול שולח לכל 196 המדינות החברות — לאתר, לזהות, ולעצור זמנית אדם לצורך הסגרה. הוא מבוסס על צו מעצר שהוצא על ידי בית משפט במדינה המבקשת.
חשוב להבין: Red Notice אינו צו מעצר בינלאומי מחייב. כל מדינה מחליטה עצמאית האם לפעול על פיו לפי חוקיה הפנימיים. ייתכן שתחצו גבול עם Red Notice קיים ולא תיעצרו — תלוי במדינה ובמדיניות האכיפה שלה. עם זאת, ב-2024 הונפקו 15,548 Red Notices — שיא כל הזמנים, עלייה של 27% מ-2023 — מה שמגדיל משמעותית את הסיכון.
מה Red Notice יכול לגרום גם ללא מעצר:
Diffusion היא פנייה ישירה מלשכה לאומית של מדינה אחת ללשכות של מדינות אחרות — ללא אישור מרכזי של הנהלת אינטרפול. Diffusion אינה עוברת בדיקה מרכזית, ולכן מהירה יותר — ולעתים קשה יותר לאיתור ולתקיפה. גם לה ניתן להתנגד, אך בדרכים שונות מאשר ל-Red Notice.
ב-2024 הנהיג אינטרפול מנגנון חדש: Silver Notice — צו לאיתור ותפיסת נכסים ורכוש הקשורים לפשע מאורגן. בניגוד ל-Red Notice שמכוון לאנשים, Silver Notice מכוון לכסף ולנכסים. ישראלי שנגדו מתנהלת חקירה בינלאומית — לרבות חשד להלבנת הון — עלול לגלות שחשבונות הבנק, הנדל”ן, וההשקעות שלו בחו”ל עומדים בסכנת הקפאה. זהו מנגנון שמשרדנו עוקב אחריו מרגע הופעתו.
חוק ההסגרה הישראלי, התשי”ד-1954, קובע כעיקרון שישראל אינה מסגירה אזרחים ישראלים. אך ישנם חריגים שחשוב להכיר:
ישראל חתמה על אמנות הסגרה עם מדינות ביניהן ארה”ב, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה. עם מדינות רבות אחרות אין אמנה — ובמקרים כאלה הסגרה אפשרית רק על בסיס הדדיות, לא חובה. היעדר אמנה אינו ערובה לביטחון — אך הוא מגדיל את מרחב הטיעון המשפטי.
ועדת ה-CCF (Commission for the Control of INTERPOL’s Files) היא הגוף העצמאי של אינטרפול שמפקח על כשרות הצווים. זהו המסלול החוקי המרכזי לביטול Red Notice.
על איזה בסיסים ניתן לבקש מחיקת צו:
לוחות הזמנים המעשיים: הקפאה זמנית (Interim Measures) ניתנת לטיפול בתוך שבועות — פתרון לסיכון מיידי. בקשת מחיקה מלאה: 9–18 חודשים, ובתיקים מורכבים עד 24 חודשים. לכן, בכל מקרה של סכנת מעצר — מגישים תחילה בקשת הקפאה, ובמקביל מכינים את הבקשה המלאה.
לפרטים נוספים על ביטול צווי דגל ירוק של אינטרפול ראו כאן.
נעצרתם בחו”ל בשל Red Notice או בקשת הסגרה? המשרד מנהל תהליך פעולה מסודר בארבעה שלבים:
שלב 1 — שעות 0–6: זיהוי המצב
בירור מהו הצו שהפעיל את המעצר (Red Notice? Diffusion? בקשת הסגרה ישירה?), מהי עבירת החשד, פנייה לקונסוליה הישראלית לפי אמנת וינה, וזיהוי עורך דין מקומי בארץ המעצר.
שלב 2 — ימים 1–7: הגנה מיידית
הגשת בקשת שחרור בערבות לבית המשפט המקומי; הגשת בקשת Interim Measures ל-CCF להקפאת הצו; בחינת קיום אמנת הסגרה בין ישראל למדינה המעצרת; בחינת בסיס לחסינות — סעיף 3, ne bis in idem, או התיישנות.
שלב 3 — שבועות 2–8: לחימה ב-CCF ובבית המשפט
הגשת בקשת מחיקה מלאה ל-CCF עם ניתוח משפטי מפורט; ייצוג בהליכי הסגרה בבית המשפט המקומי; בירור דיפלומטי דרך משרד החוץ בנסיבות מיוחדות.
שלב 4 — חודשים 2–18: ניהול ארוך טווח
ניטור הבקשה ב-CCF; ייצוג בדיוני בית המשפט; הגשת עררים אם הבקשה נדחתה; ובמקביל — בחינת אפשרות חזרה מרצון לישראל שעשויה להיות עדיפה על הסגרה כפויה.
האסטרטגיה החכמה ביותר היא לטפל בבעיה לפני שהצו יוצא. כאשר ישראלי חושד שעלול להיות מוגש נגדו Red Notice — ניתן לנקוט בצעדים מניעתיים:
בדיקת סטטוס — Access Request: הגשת בקשת גישה למידע ל-CCF לבירור האם קיים מידע עליכם במאגרי אינטרפול. התשובה ניתנת בתוך 1–3 חודשים ומאפשרת לדעת מה קיים — לפני שמסתכנים בנסיעה.
בקשה מניעתית — Preventive Application: הגשת בקשה ל-CCF שמסבירה מדוע הנפקת צו עתידי תהיה בניגוד לכללי אינטרפול. הבקשה יוצרת רשומה שמחייבת את ה-CCF לבחון את הנושא לפני הנפקת כל צו — ומהווה מכשול פרוצדורלי משמעותי.
מיפוי סיכוני נסיעה: לא כל המדינות שוות. לפני נסיעה למדינות בסיכון גבוה — המשרד מבצע הערכת סיכון: האם ישנם צווים פוטנציאליים, אילו מדינות אוכפות בקפדנות, ואילו מסלולי טיסה עוברים דרך מדינות בעייתיות.
בהליכי הסגרה בינלאומיים, תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא קריטי ובעל חשיבות עליונה. עורך דין מנוסה בתחום זה מביא עמו ידע מעמיק בחוקי ההסגרה הבינלאומיים, הבנה מעמיקה של ההליכים המשפטיים הרלוונטיים, וניסיון בייצוג לקוחות מול רשויות אכיפת החוק בארץ ובחו”ל.
תפקידו של עורך הדין כולל ניתוח מעמיק של הצו, בחינת חוקיותו והצדקתו, איסוף ראיות ועדויות להגנת הלקוח, וייצוג בבתי המשפט בישראל ובמדינה המבקשת את ההסגרה. עורך הדין פועל להגן על זכויותיו של הלקוח, לבחון אפשרויות לביטול הצו או להגבלתו, ולהבטיח הליך הוגן ככל האפשר.
לסיכום, צו הסגרה בינלאומי הוא כלי משפטי משמעותי במאבק בפשיעה חוצת גבולות, אך הוא גם מציב אתגרים רבים עבור החשודים שעומדים במרכזו. תהליך ההסגרה מורכב ומערב רשויות משפטיות ממדינות שונות, ולכן חשוב לפעול במהירות ובזהירות, תוך הסתייעות בעורך דין פלילי המתמחה בהליכי הסגרה בינלאומיים.
עורך דין מנוסה יוכל לבדוק את חוקיות הצו, להגן על זכויותיכם, ולפעול לצמצום הפגיעה האפשרית, תוך שימוש בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותו — לרבות הליכי CCF, ביטול צווי אינטרפול, וייצוג בבתי משפט זרים.
משרד עורך דין פלילי רוטנברג מתמחה בייצוג מבוקשים להסגרה בישראל ובחו”ל. אנו פועלים כדי להשיג עבור מי שנעצר ומועמד להסגרה את התוצאה הטובה ביותר כשראיית טובתו של הלקוח והוצאתו לחופשי מחוץ לסורג ובריח עומדת תמיד לנגדנו.
אנו מתמחים ומייצגים בתחום זה למעלה מ-25 שנים ותוך שיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים והרגולטורים בחו”ל השגנו תוצאות שהובילו לשחרור ממאסר גם במקרים שנראו אבודים לחלוטין.
בתחום ההסגרה נדרש ניסיון, ידע וחשיבה מחוץ לקופסה ואנו פועלים תמיד כדי לחלץ אותך מטעויות מיותרות.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה