עבירות סייבר ושימוש באמצעי מחשב לצרכי פשיעה נעשים כיום בכל העבירות כשהייחוד של עבירות הסייבר נובע מכך שכיום גם ילדים וגם אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים לחולל פשיעה בסדרי גודל עצומים כשהם פועלים מסלון הבית ללא ידיעת הסובבים אותם.
עבירות הסייבר מכילות עבירות רבות ובהן, עבירות מין, פדופיליה, סחר בסמים, סחיטה באיומים וכמובן הונאות קריפטו והונאות רשת מתוחכמות ביותר אולם בתוך עבירות המחשב ניתן למצוא גם האזנות סתר וחדירה לפרטיות וכמובן גניבת חומרים וכספים.
כדי להתמודד עם עבירות הסייבר והמחשב הוקמה יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 שנועדה להתמודד עם המאבק בפשיעה במרחב האינטרנטי תוך ניסיון לחשוף פשעי סייבר ברחבי הרשת.
שיתוף הפעולה בין "חנונים של מחשב" לבין ארגוני פשע אלימים הפך לחלק אינטגרלי מפעילות הפשיעה של ארגוני הפשע ואלו כיום משתמשים במומחי סייבר לצורך ביצוע עבירות רצח, הכנת מטעני נפץ וכמובן הלבנת הון וכספים שנתקבלו כתוצאה מהונאות קריפטו מתוחכמות.
פשיעת הסייבר ועבירות המחשב נמצאות בעלייה מתמדת מבחינת התחכום והאיכות ומבחינת הכמות וההיקף. מבחינה משפטית, פשיעת הסייבר מעלה קשיים משפטיים ייחודיים המחייבים מיומנות והבנה בעולם המחשבים והסייבר וזאת לאור המאפיינים המשפטיים והטכנולוגיים של הרשת.
רשויות האכיפה מתמודדות עם קשיים רבים באיסוף ראיות דיגיטליות כנגד מבצעי הפשעים ברשת שכן נדרשת התמחות והבנה של הדרך העבריינית בה פועלים מחוללי הפשיעה ברשת והתחכום בהסתרת זהותם של מבצעי העבירות.
פשיעת הסייבר כוללות מספר רב ומגוון של עבירות ובהן חדירה לחומרי מחשב תוך הפצת וירוסים וסוסים טרויאנים בדרך של התקפת מחשבים אחרים, ארגונים וחברות לצורך ביצוע סחיטה של אנשי עסקים וחברות או פעולות טרור.
ישנן עבירות פשיעה קלאסיות שהועברו מהמרחב הכללי לתוך המחשב ובהן יש עבירות של מרמה, זיוף, עבירות מין, סחר בסמים, עבירות פדופיליה והימורים.
בנוסף עבירות הסייבר כוללות פגיעה בפרטיות, עבירות לשון הרע, בריונות ברשת והסתה לאלימות.
כמעט כל מדינה מתוקנת בעולם המערבי הקימה יחידות פעולה משפטיות ויחידות אכיפה ייחודיות לסייבר וכך בישראל פועלת יחידת להב 433 ופרקליטות המדינה עם מחלקת סייבר ייחודית שנועדה לאסוף ראיות בנושאים של עבירות מחשב, נתונים דיגיטליים של פשיעה מאורגנת, האזנות סתר, פעילות למניעת חדירה לחומרי מחשב, הונאות רשת, הלבנת הון והונאות קריפטו, יחד עם יחידות שנועדו להתמודד עם עבירות מין ועבירות פדופיליה ברשת.
חוק המחשבים קובע שאדם החודר שלא כדין לחומר מחשב עובר עבירה בת עונש מאסר של שלוש שנים כשסעיף 1 לחוק המחשבים מגדיר את המונחים בחוק וקובע את ההגדרה של מהו "חומר מחשב", מהו "מחשב" וזאת כדי להתמודד עם עבירות שנעשות באמצעות הרשת והמחשבים.
העבירות הנפוצות בחוק המחשבים מתייחסות לעבירת חדירה לחומר מחשב והאיסור על כך, חדירת לחומר מחשב יכול שתהיה לצורך סחיטה באיומים וגם לצרכים של הונאה ומרמה ובמקרים אחרים לצורך ביצוע עבירות מין.
אולם לא רק העבירות המפורטות בחוק המחשבים מהוות עבירות סייבר שכן כמעט כל העבירות הפליליות הקלאסיות מבוצעות כיום ברובן דרך המחשב תוך ניסיון להסתרת זהות מבצע העבירה ובהן עבירות של זיוף מסמכים וסחר ברשת בתעודות מזויפות, הונאה במבחנים, הימורים, עבירות מין וסחיטה באיומים.
חדירה לחומר מחשב מוגדרת בחוק המחשבים כחדירה בדרך של התקשרות עם מחשב על ידי הפעלתו כש "חומר מחשב" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"תוכנה או מידע".
החוק בישראל וגם ברחבי העולם אינו מגדיר את המונח "החודר שלא כדין" והמחוקק מתאר את הפעולה האסורה כ"חדירה" כשהאינטרס המוגן על-ידי חוק המחשבים במסגרת העבירה הפלילית של חדירה לחומר מחשב היא במניעתו של השלב המקדים בביצוע עבירות נוספות באמצעות המחשב, או במילים אחרות מכיוון שעצם הצלחתו של העבריין בהגעה אל התוצאה לדוגמא בהונאת קריפטו כמעט ובלתי ניתנת להוכחה אזי בא חוק המחשבים ומבקש למנוע מראש את השלב המקדים ובכך הופך את החדירה לחומר המחשב לעבירה בפני עצמה.
ישנן פרשנויות רבות למונח "שלא כדין" בפסיקת בתי המשפט וגם האקדמיה התלבטה רבות בפרשנות המשפטית למונח זה שכן קיימת אפשרות שמדובר ב"עקיפה טכנולוגית" כלומר חדירה למחשב תוך התגברות על מכשולים דיגיטליים כמו סיסמא ולעיתים יתכן שמדובר בחדירה למחשב באמצעות מה שמוגדר "עקיפת חוזה", כלומר חדירה באופן שאינו מורשה אך ללא פריצת הסיסמא.
מה חמור יותר? דומה שאדם שהתגבר על המכשול הטכנולוגי ביצע מעשה חמור יותר מבחינה פלילית מכיוון שהוא ביצע פריצה והשתמש ביכולת מתוחכמת כדי לפרוץ למחשב ולחדור אליו לעומת מי שחדר למחשב ללא ביצוע פריצה ויכול לטעון שהכניסה היתה בתום לב אולם חוק המחשבים יחול גם כשהשימוש במחשב נעשה בדרך מקובלת אך ללא רשות מצדו של בעלי המחשב ולכן בהתאם לשיטה זו כל שימוש במחשב שנעשה בניגוד להסכמת הבעלים מקים את יסודות העבירה הפלילית.
כמו תמיד, גם בעבירות סייבר העונש הוא נגזרת של סוג העבירה שבוצעה ובחומרתה, כאשר על פי רוב העונש נע בין 3-5 שנות מאסר בפועל. לעיתים רבות בית המשפט נותן משקל למטרת מבצע העבירה — שהרי, לעיתים רבות עברייני סייבר פועלים לשם האתגר המקצועי הקוסם להם ולא מתוך כוונה פלילית זו או אחרת. כאשר המטרה היא מעבר לזה – כזו אשר תספק לעבריינים מידע גנוב, פרטי, שיקדם אותם כלכלית ועסקית – העונש יהיה קשה יותר.
החוק האמריקאי המקביל לחוק המחשבים הוא ה- Computer Fraud and Abuse Act, 18 U.S.C. §1030(CFAA). החוק קובע כשבע עבירות מחשב שהמשותף לכולן הוא קיומם של צירוף היסודות "Access" ו-"Without Authorization" , כלומר גישה וללא רשות. המחוקק האמריקאי בחר גם הוא שלא לפרש את המונח והותיר את הפרשנות לפסיקת בתי המשפט הפדרליים ואלו פרשו את המונח חדירה "שלא כדין" בצורות שונות כך שכניסה ללא רשות משמעה שימוש במחשב באופן שחורג מהפונקציה שהיישום נועד למלא כך שבמקרים מסויימים שימוש בשירותי דוא"ל המנוגד לתנאי השימוש של חברת הדוא"ל מקים את יסודות העבירה.
האמנה שעליה חתומות מדינות רבות משתמשת במונחים "Access" ו-"Without right" כדי לתאר את העבירה של חדירה למחשב כשהפרשנות להגדרת המונחים מובאים בדברי ההסבר לאמנה כך ש"גישה" מוגדרת ככניסה למערכת מחשוב כולה או חלקה, כמו גם למערכת מחשוב אחרת אשר מחוברת אליה רשתית. "ללא זכות" מוגדר כהתנהגות ללא סמכות או התנהגות שאינה חוסה תחת הגנות משפטיות מעוגנות, תירוץ, הצדק או עיקרון משפטי רלבנטי אחר בדין המדינתי, נציין כי האמנה נחתמה ואושררה על-ידי ארה"ב והן על-ידי בריטניה אך ישראל לא חתמה עליו.
הדעה הרווחת והמקובלת ביותר היא שיש לפרש את המונח "חדירה" פרשנות מרחיבה אך שתשאר פרשנות נאמנה לתכלית החוק כך שכל מידע "הנכנס" למחשב – בין שנוצר על-ידי מחשב אחר ובין שנוצר כתוצאה מפעילות המשתמש במחשב מחייב את הדרישה ההתנהגותית בעבירה.
ברור שהתגברות על מכשול טכנולוגי חמורה יותר מחדירה "פשוטה" ויוביל לענישה מחמירה יותר בדיוק כמו השוני בין מי ש"הנכנס" לנכס לבין מי ש"המתפרץ" לנכס כפי שנקבע בסעיף 405 לחוק העונשין.
אנו במשרד עורך דין רוטנברג מתמחים בעבירות סייבר הנוגעות למשפט הפלילי ועוסקים בכך בישראל ובמסגרת ייצוג של מועמדים להסגרה לחו"ל במדינות שונות ולכן אנו יכולים להעניק את הייעוץ המלא בעבירות אלו תוך דגש על ראייה רוחבית ובינלאומית של השלכות העבירה והחשדות
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
