• גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט
    Rotenberg
    צור קשרדלג על צור קשר

    צור קשר

    *
    *
    *
    אני מסכים / ה לקבלת דיוור

    עו"ד פלילי ובחינת ראיות בהליך המעצר עד תום ההליכים/עו"ד פלילי רוטנברג

    עו"ד פלילי ומעצר עד תום ההליכים/עו"ד פלילי ניר רוטנברג ועו"ד פלילי שגיב רוטנברג


    מהן ראיות לכאורה

    ניתן להורות על מעצר של נאשם בפלילים עד תום ההליכים כנגדו כשבית המשפט קובע כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם. לעניין מעצר עד תום ההליכים ראיה לכאורה היא החומר שהוגש לבית המשפט בידי המאשימה ומשמש להוכחת אשמתו של הנאשם.

    הראיה הופכת "ראיה לכאורה" כשיש בכוחה להקים את ההוכחה שנדרשת להכחת האשמה בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים ובית המשפט נדרש לשאלה מהו טיב ההוכחה הנדרשת בשלב זה לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם. התשובה לכך טמונה מעצם האמרה "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" שבחוק סדר הדין הפלילי כך שמכאן עולה כי תכלית החוק היא שצו מעצר עד תום ההליכים יינתן רק במקום שבו בית המשפט נוכח לגלות כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהם כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם בפלילים באופן לכאורי.

    כדי להבין מהי ראיה לכאורה להוכחת אשמת נאשם עלינו לבחון את הערכים החברתיים שמוגשמים בעצם האפשרות לעצור עד תום ההליכים המשפטיים נאשם בפלילים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי והקבוע בו ובאילו ערכים עילת מעצר זו פוגעת.

    הערכים החברתיים בבסיס מעצר עד תום ההליכים לנאשם בפלילים

    לצורך הבטחת תקינות ההליך הפלילי ושמירה על בטחונו ושלומו של הציבור עוגן בחקיקה האפשרות לעצור נאשם בפלילים עד תום ההליכים כנגדו. קיומו של ההליך הפלילי באופן תקין חיוני לחברה חופשית וזו רשאית להגן על עצמה באמצעות שמירה על ההליך הפלילי והאפשרות לפגיעה וסיכון הציבור ומכאן שמוצדק לעצור אדם בשל חשש כי שחרורו יוביל לשיבוש הליכים משפטיים או שהנאשם יימלט או שזה ישבש הליכי משפט או יפגע בראיות.

    כמובן, ששמירה על קיום של הליך פלילי תקין בחברה חופשית מוביל לפגיעה בחירותו של האזרח ושל הנאשם בפלילים וכך נפגע ערך יסודי עליו מבקש להגן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באמצעות המעצר עד תום ההליכים, שכן בהתאם לאמור לעיל אם קיימת החלטת בית משפט ולפיה יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של נאשם הרי שיתכן כי קיימת גם עילה למעצרו של הנאשם ונוכח התקופה הארוכה שבו שוהה נאשם במעצר עד לתום ההליכים כנגדו וכן התנאים שבעת המעצר הם קשים יותר מאלו שבמסגרת המאסר לאחר גזר דין הרי שהפגיעה בערך החירות היא קשה ולא תמיד מוצדקת במסגרת הערכים עליהם חברה חופשית ודמוקרטית מבקשת לשמור.

    טיב ההוכחה שנדרשת לצורך מעצר עד תום ההליכים/עו"ד פלילי

    השופט המכונה "שופט המעצרים" שמכריע בשאלת המעצר עד תום ההליכים הוא לרוב השופט מכריע בשלב הביניים של ההליך הפלילי, הוא אינו השופט המכריע בתיק העיקרי ואינו קובע האם הנאשם שעומד בפניו הוא חף מפשע או אשם. צריך ליצור אבחנה בין ההליך הפלילי העיקרי בו מוכרעת אשמתו או חפותו של הנאשם לבין הליך הביניים, הליך המעצר ובו נקבע האם הנאשם יעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו או ישוחרר להמשך ניהול המשפט הפלילי. במסגרת המשפט העיקרי נדרשת רמת הוכחה לצורך קביעת אשמה בפלילים של מעל לכל ספק סביר וזאת בשל ההשלכות החמורות שיש להרשעה במשפט פלילי בניגוד למשפט אזרחי שבו מתקבלת החלטה על פי נטייה של מאזן הסתברות לטובת צד אחד על פני השני ובשל השוני והחומרה שבהרשעה בפלילים נקבע כי לצורך כך יש להסיר כל ספק סביר מאשמתו של הנאשם ואז להרשיעו בפלילים.

    לכל נאשם קיימת חזקת חפות ועקרון החפות עומד ביסודו של המשפט הפלילי והליכי המשפט הפלילי כך שרק בדרך של רמת הוכחה גבוהה יש באפשרות המדינה כדי להרים את נטל הוכחת אשמת הנאשם ובכך להפריך את חזקת החפות מביצוע עבירה פלילית שעומדת לכל נאשם. עולה, כי במשפט העיקרי רמת ההוכחה היא עיקרית לצורך קביעת אשמתו של הנאשם וזו נעשית לאחר בחינה של כלל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט במהלך המשפט ולאחר שנקבעה מהימנות העדים אולם הדברים שונים כשמדובר בהליך המעצר עד תום ההליכים.

    הליך המעצר עד תום ההליכים

    במסגרת ההליך שבו נבחנת האפשרות לעצור נאשם עד תום ההליכים הפליליים כנגדו לא נקבעת חפותו או שאלת אשמתו של הנאשם אלה נערכת הכרעה על יסוד הראיות הגולמיות שטרם עברו ניתוח ועיבוד של ההליך הפלילי והתשתית הראייתית שמונחת בפני בית המשפט היא ייחודית להליך זה בלבד.

    ראיות לכאורה שנדרשות בשלב המעצר עד תום ההליכים הן ראיות שלא עברו סינון של עו"ד פלילי, חקירה נגדית, חקירת עדים, סיכומים אלא מדובר בראיה שיש בה פוטנציאל להפוך לראיה ממשית בעתיד, בסיום ההליך. כשבית המשפט בוחן ראיה לכאורה הוא בודק את הסיכוי שיש באותה ראיה להפוך בעתיד, בסוף המשפט לראיה שבכוחה להרשיע, כלומר לאחר סיום ההליך הפלילי ולאחר שעו"ד פלילי חקר את העדים ולאחר שבית המשפט קבע את אמינות הראיה ומשקלה, אולם בשלב הביניים של המעצר עד תום ההליכים הכרעה שכזו לא נערכת וגם לא יכולה להיערך ולכן הראיה נותרת ראיה גולמית ובית המשפט בוחן את טיבה אך ורק באופן צופה פני עתיד.

    בחומר החקירה מסתתר כוח ראייתי ברמה מסויימת ובית המשפט מעריך את סיכויי התפתחות החומר בהתאם למצב הנוכחי כך שבית המשפט שואל האם טיב הראיה או טיב הראיות כעת מקים סיכוי סביר שהחומר יהפוך בסוף ההליכים הפליליים לראיה כזאת שבאופן עצמאי או בצירוף ראיות נוספות יוכלו להביא להרשעת הנאשם בפלילים.

    באמצעות האמור לעיל והתהליך שעורך ביהמ"ש ובו לא נבחנת בשלב זה אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר אלא נבחנת עוצמת הראייה להוכיח בעתיד וכך ההליך הפלילי של מעצר עד תום ההליכים יוצר איזון בין הפגיעה בחירותו של האדם אל מול הרצון לשמור על שלום הציבור מפני עבריינים.

    חומר החקירה בהליך פלילי של מעצר עד תום ההליכים

    בית המשפט שדן בהליך של מעצר עד תום ההליכים מקבל את החלטתו בהתבסס על חומר החקירה שמצוי בתיק החקירה המשטרתי שמוגש לבית המשפט ולנאשם ולעורך הדין הפלילי שלו זכות לעיין בחומר. במקרה שבו עו"ד פלילי מגלה שחסרים לו חומרי חקירה הוא רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי בבקשה לקבל חומרי חקירה נוספים שלא הוגשו לעיונו.

    עמוד השדרה של חומר הראיות בתיק פלילי הוא ראיות התביעה ואם לא ניתן בהתאם לראיות התביעה עצמן באופן סביר להוכיח את אשמת הנאשם הרי שאין מקום לעצור את הנאשם עד תום ההליכים הפלילים כנגדו ולשלול את חירות האדם שעומד למשפט.

    השופט הדן בהליך זה ישים תמיד לנגד עיניו את יתרון התביעה על הנאשם שכן בטרם חקירה נגדית של עו"ד פלילי ובטרם הוצגו ראיות שיתמכו בעמדת הנאש הרי שהחומר הקיים הוא חומר החקירה שהציגה התביעה ולכן אם גם במקרה זה אין כל סיכוי סביר שחומר הראיות יוכיח את אשמת הנאשם הרי שאין מקום לעצור את הנאשם. ברור, כי במהלך המשפט יהיו התפתחויות וישנה אפשרות שראיות ההגנה ישלימו את התמונה לטובת התביעה ויביאו להרשעת הנאשם אולם את זאת אין לדעת בשלב המעצר עד תום ההליכים ולכן אין מקום לפגוע בחירותו ולהורות על מעצרו.

    השופט שדן בהליך צריך לבחון את מלוא חומר החקירה ובכלל זה החומר שקובע את חפותו של הנאשם או זה שמצמצם את משקל הראיות התומכות באשמתו כך שהשופט יפרוס את כל הראיות שמופיעות בחומרי החקירה ובכלל זה גם ראיות הגנה.

    דרך בחינת הראיות בשלב זה אינה בודקת את מהימנות העדים שכן הכרעה בדבר אמינות העדים נערכת בסופו של ההליך הפלילי העיקרי ובהליך המעצר עד תום ההליכים השופט בוחן את הפוטנציאל שבתוך חומר החקירה כפי שהוא ללא סינון וללא חקירה נגדית של עו"ד פלילי, אולם גם הבדיקה שנערכת בשלב הביניים אינה אוטומאטית והשופט הפלילי בוחן האם מתוך כל חומר החקירה אפשר יהיה בסוף ההליך המשפטי הפלילי לבסס תשתית ראייתית שתביא להרשעת הנאשם.

    הבחינה בשלב הביניים תהיה של הגיון החומר ואת דרכי השתלבותו עם אשמת הנאשם כלומר האם ישנו סיכוי סביר שמתוך החומר תקום בסוף המשפט ראיה או ראיות שיוכלו לבסס הרשעה בפלילים. לעיתים ניתן כבר בשלב המעצר עד תום ההליכים להסיק כי העדות אינה אמינה ולעיתים בית המשפט יכול להסיק כי גם אם יינתן אמון מלא במוסר העדות הרי שלא תצמח מעדות זו בסיס להרשעה, לכן לא ניתן יהיה להחליט על מעצר עד תום ההליכים במקרה כזה, אולם אם החומר תלוי במידת האמון שיתן בית המשפט בהליך העיקרי אזי יש סיכוי להתגבשות חומר ראיות שיביא להרשעה בפלילים בסוף ההליך.

    אמינות העדים בהליך המעצר עד תום ההליכים

    אמרת עד בהליך המעצר עד תום ההליכים יכול שתהיה לה ביסוס כך שניתן ליתן בה אמון כבר בשלב זה ויתכן כי ניתן לשלול אותה או את אמינות העד עצמו כבר בשלב הביניים אולם אין בכך כדי להסיק שאין סיכוי להרשעה בתום ההליך הפלילי או להיפך. לעיתים בתוך חומר החקירה קיימת אמרה של מתלונן כלפי הנאשם והאחרון טוען כי אינו מכיר את המתלונן הרי שאין בכך כדי לשלול סיכוי סביר להרשעה בתום ההליכים ולכן בית המשפט צריך לבחון את הפוטנציאל שגלום בתוך חומר הראיות שהגישה התביעה ולבדוק את הגרסאות תוך קיום הערכה גסה של עיבוד החומר בהליך הפלילי העיקרי מתוך כך על בית המשפט לקבוע האם ישנו סיכוי ממשי להרשעה בתום ההליכים הפליליים בתיק העיקרי.

    כך, במקרה ובו נאשם עומד לדין בגין סחר בסמים כשחומר התביעה כולל עדות והקלטה של סוכן משטרה סמוי אולם ההקלטה היא באיכות נמוכה מאוד ואין אפשרות לזהות את קולות המשתתפים בשיחה אולם ביהמ"ש הדן בהליך המעצר עד תום ההליכים לא יפסול באופן אוטמטי את הראיה ואת עדות הסוכן אלא יבדוק האם יתכן ובית המשפט יתן משקל נמוך או גבוה במסגרת התיק הפלילי העיקרי לעדות זו ולכן לא ניתן בשלב הביניים להכריע את גורל העדות המפלילה וערכה אלא להעריך את משקלה מתוך הפוטנציאל הגלמי הטמון בתוכה.

    השופט מנתח את הראיה ואינו מכריע באשר למהימנותה בשלב הביניים והאם מדובר בממצא מזה או מרשיע אלא קובע את סיכויי הראיה להביא להרשעה בסוף ההליך.

    השוני בין הליך המעצר עד תום ההליכים להליך הפלילי העיקרי

    שלב המעצר הוא שלב ביניים ואינו משמש כקדימון למשפט הפלילי העיקרי, מדובר בהליך עצמאי ונפרד ובו בודק בית המשפט את הראיות לכאורה שקיימות בתיק החקירה והשופט אינו הופך את החלטתו לחלק מן המשפט הפלילי העיקרי ואין בית המשפט מביע עמדה באשר למשקלם של הראיות ואמינותם של העדים אלא להעריך סיכוי להרשעה או להיפך, על בית המשפט לקבוע הנחות שנוגעות למשקל הראיות בשלב הנוכחי ללא סינון וללא הבחינות שעוברת כל ראיה במסגרת ההליך העיקרי וגם החלטתו של השופט צריך להיות כזו שמודעת לאופייה הלכאורי בשל השלב בו היא ניתנת. הבדיקה שעורך בית המשפט היא כללית ואינה מפורטת אולם עליה להיות יסודית בשל ההשלכות שקיימות להחלטת בית המשפט בשלב זה שכן הנאשם עלול להשלח אל מאחורי סורג ובריח בשעה שטרם הוכחה אשמתו אלא באופן לכאורי בלבד.


    עורך דין פלילידלג על עורך דין פלילי
    עורך דין פלילידלג על עורך דין פלילי

    עורך דין פלילי

    עו"ד פלילי ניר רוטנברג מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ, משרד עורכי הדין ממוקם בתל אביב.

     

     

     

    התקשר 24 שעות ביממה

    עו"ד פלילי מיידי 0505522028

     

    לחץ להתקשרות 

    call us

     

    מלא/י את הטופס ונחזור אלייך מיידית

    *
    *

    סטריפ - כתובות המשרדדלג על סטריפ - כתובות המשרד

    כתובת המשרד: רחוב קויפמן 6 תל אביב, ת.ד 50325

    סניף רמת החייל: ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 

    משרד: 03-6206010 03-6206011 נייד: 0505522028 , 0506942192  

    off ice@crime-law.co.il

    עבור לתוכן העמוד