אי שפיות במשפט פלילי

אדם לא יהיה בעל אחריות פלילית למעשה אם בזמן המעשה בשל מחלת נפש או בשל ליקוי בשכלו היה חסר יכולת להבין את מה שהוא עושה או את הפסול במעשהו או שהיה בעל חוסר יכולת להימנע מהמעשה.

ההנחה היא שכשאדם עושה מעשה הוא פועל בדרך של שפיות כשהוא מתכוון לתוצאה ומודע למעשיו אולם חזקה זו תלויה במצבו הנפשי של עושה המעשה ויתכן שנאשם יעורר ספק בהתקיימות ההנחה שהוא פעל בגדר של שפיות וזאת באמצעות הנחת תשתית של ראיות המצביעה כי יש ספק סביר בהיותו שפוי בעת ביצוע המעשה ואז יעבור נטל ההוכחה להיותו שפוי לזרועות המאשימה כדי שזו תסיר את הספק שנוצר.

נאשם בביצוע עבירה פלילית לא יהיה פטור מאחריות פלילית לתוצאות מעשיו רק בשל הוכחת קיום מחלת נפש בעת ביצוע העבירה, אלא כדי שזה יהיה פטור מאחריות פלילית עליו להראות כי מחלת הנפש שללה את יכולתו לקיים מחשבה פלילית כך שהנאשם לא היה יכול בשל מחלתו להבין את ביצוע העבירה הפלילית ולא היה כיול להימנע מלעשות כן וכל זאת בשל מחלת הנפש בזמן ביצוע העבירה.

תנאים להוכחת אי שפיות בעת ביצוע עבירה פלילית

כדי שנאשם יוכיח שהוא פעל בחוסר שפיות בעת ביצוע עבירה פלילית עליו להוכיח שלושה תנאים:

1.     הנאשם סבל מליקוי או מחלת נפש בעת ביצוע העבירה.

2.     הנאשם היה חסר יכולת ממשית להבין את מעשיו,הפסול שבהם או להימנע מביצוע העבירה.

3.     הנאשם צריך להראות קשר סיבתי בין מחלת הנפש לבין חוסר היכולת להבין את מעשיו.

בעת שבית המשפט מתבקש לקבל החלטה האם הנאשם שמולו ביצע עבירה פלילית כשהוא חוסה תחת הסייג של אי שפיות הוא יבחן את כלל הראיות שהובאו לפניו ובראשן חוו"ד פסכיאטרית בתוספת עדויות של מומחים כשבית המשפט רשאי לקבל חלק מחוו"ד ולדחות חלקים אחרים מתוכה.

המשפט הפלילי שונה במהותו מעולם הפסיכיאטריה שכן האחרון בנוי מתנודות רבות ושינויים תכופים לעומת העולם הפלילי ששואף להגיע לתוצאות ברורות והכרעות ולבתי המשפט אתגר רב בתרגום השפה הפסיכיאטרית אל תוככי המשפט הפלילי תוך החלת הכללים המשפטיים על מורכבות חוו"ד הפסיכיאטרית.

כדי לקבוע האם מחלה או ליקוי נכנס תחת המונח המשפטי של "מחלת נפש"  נתון בידי בית המשפט על סמך מכלול רחב של שק"ד אולם בסופו של דבר מדובר בהכרעה משפטית ולא רפואית ולכן על בית המשפט להתמקד דווקא בסימני המחלה שמשליכים על מסוגלות הנאשם לייצר ולגבש חשיבה פלילית.

בית המשפט יבדוק באיזו רמה גרם הליקוי הנפשי לשלול את יכולת גיבוש המחשבה הפלילית אצל הנאשם ועד כמה היה הליקוי מלווה בהפרעה נפשית חמורה בדרגה כזו ששללה מן הנאשם בעת המעשה את יכולת גיבוש המחשבה כך שיהיה מקום לפטור אותו מאחריות פלילית למעשיו.

התכלית המשפטית הפלילית בנושא זה תהיה להמנע מהטלת אחריות פלילית וענישה פלילית כלפי מי שאין באפשרותו להבין בין טוב לבין רע.

למשרדנו מומחיות במשפט הפלילי על ענפיו השונים למעלה מ-20 שנות נסיון בהגנה ובטיפול בנאשמים ובקורבנות עבירה פלילית.

אם אתם מבקשים להתייעץ עם עו"ד פלילי פנו אלינו ונעזור לכם להמנע מטעויות!

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×