נפגעי עבירה: מה החוק אומר?

על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001, נפגע עבירה מוגדר כך: "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון".

דהיינו, נפגעי עבירה הם כל מי שנפגעו באופן ישיר מעבירה אשר בוצעה על ידי אדם אחר, או לחילופין בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, כאשר החוק מחייב קיומו של קשר ישיר בין הנזק שנגרם לבין ביצועה של העבירה על ידי הנאשם. כמו כן, נפגע עבירת תעבורה אינו נחשב ל"נפגע עבירה" על פי החוק, למעט בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה או של גרימת מוות ברשלנות.

קאבר- עורכי הדין שגיב וניר רוטנברג

ייצוג נפגעי עבירה הוא תחום משפטי העוסק במתן ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנפגעי עבירות פליליות. ייצוג זה יכול להיעשות במסגרת הליך הפלילי, במסגרת הליך אזרחי או במסגרת הליך מינהלי.

במסגרת הליך הפלילי, מייצג עורך הדין את הנאשם בהליך הפלילי, החל מהחקירה המשטרתית, דרך שלב השימוע, שלב המשפט ועד לערעור. ייצוג זה כולל:

  • ייעוץ משפטי בנושאי ההליך הפלילי, לרבות הזכויות והחובות של הנאשם, הטענות המשפטיות האפשריות, והסיכויים להצלחה במשפט
  • ייצוג הנאשם בחקירה המשטרתית, לרבות מתן ייעוץ משפטי בזמן החקירה, ובמידת הצורך, ייצוג הנאשם בבית המשפט השלום במסגרת השימוע.
  • ייצוג הנאשם במשפט הפלילי, לרבות עריכת כתב הגנה, הגשת ראיות, cross examination של העדים מטעם התביעה, וערעור על הכרעת הדין.

במסגרת הליך אזרחי, מייצג עורך הדין את הנפגע בתביעה אזרחית נגד הפוגע. תביעה אזרחית יכולה להיות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון. תביעות אזרחיות נפוצות נגד נפגעי עבירה כוללות:

  • תביעות נזיקין בגין נזק גוף, לרבות נזק פיזי, נזק נפשי ונזק כלכלי.
  • תביעות נזיקין בגין נזק לרכוש.
  • תביעות לשון הרע.
  • תביעות חוק איסור לשון הרע.

במסגרת הליך מינהלי, מייצג עורך הדין את הנפגע בפני רשות ציבורית, לרבות משרד הרווחה, משטרת ישראל או רשות מקומית. ייצוג זה יכול להיעשות במסגרת הליכים שונים, כגון:

  • הגשת בקשה למענק חירום לנפגעי עבירה.
  • הגשת בקשה לפיצוי לנפגעי עבירות טרור.
  • הגשת תלונה למשטרת ישראל.

מהן הזכויות של נפגעי עבירה על פי חוק זכויות נפגעי עבירה?

החוק מפרט זכויות שונות הניתנות לנפגע העבירה, ואשר נועדו לאפשר את מעורבותו בתביעת המדינה כנגד העבריין (מדובר ברשימה שאינה ממצה):

  • שמירת פרטיותו של הנפגע ואיסור על מסירת פרטיו האישיים לכל המבקש, לרבות מסירתם אל עורך הדין של הנאשם.
  • זכאות להגשת הצהרה ביחס לנזק שנגרם, והשמעתה של הצהרה על ידי נפגע העבירה במהלך המשפט הפלילי המתנהל כנגד הפוגע.
  • הבעת עמדה או התנגדות ביחס להסדר טיעון פוטנציאלי של התביעה עם מבצע העבירה.
  • כאשר הדבר נדרש, הגנה על נפגע העבירה מפני הפוגע או מפני מקורביו.
  • הבעת עמדה ביחס לבקשת חנינה (הקלה בעונש), אשר הוגשה לנשיא המדינה על ידי מי שהורשע בביצוע העבירה.
  • נוכחות בדיונים המתנהלים בבית המשפט כנגד הפוגע, וכן ליווי של אדם קרוב לנפגע העבירה לחקירה או לעימות אל מול החשוד בביצוע העבירה. כמו כן, נפגעי מין או אלימות חמורה זכאים לבחור מה יהיה מינו של החוקר אשר ייגבה את התלונה, וחל איסור לחקור על עברה המיני של מתלוננת.
  • הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק הפלילי, בתוך 60 ימים ממסירת ההודעה לנפגע העבירה על סגירתו של התיק.
  • נוכחות בדיונים המתנהלים בבית המשפט כנגד הפוגע, גם כאשר מדובר בדיון בדלתיים סגורות.

אף על פי כן, רבים מנפגעי העבירה אינם מודעים לזכויות שמקנה להם החוק, או לחילופין הם אינם יודעים כיצד ניתן לממש אותן. בשל כך, בשנת 2001 המחוקק הכניס כמה תיקונים שנועדו לאפשר את יישומו של החוק. כמו כן, בשנת 2005 נכנסו לתוקף תקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2005, אשר מטרתן העיקרית היא לאפשר לנפגעי העבירה לממש את הזכויות המוענקות להם בחוק.

הזכויות המוענקות לנפגעי העבירה הן אינן ייחודיות לישראל. כך, למשל, מרבית מדינות האיחוד האירופאי חתומות על האמנה לפיצוי קורבנות פשיעה אלימה, אשר קובעת כי מי שנפגעו ובני משפחתם, יהיו זכאים לפיצויים מצד המדינה שבה התבצעה העבירה. כמו כן, בשנות השמונים, בארצות הברית, נחקק חוק פדראלי אשר מתייחס לנפגעי עבירה ומאפשר סיוע וייעוץ למי שנפגעו. בחלק מהמדינות אף קיים מערך נציבות, אשר מאפשר למי שנפגע מעבירה לדווח על הפרה של זכויותיו ולהלין על כך. לדוגמה, באנגליה, במקרים שבהם התלונה הועברה לטיפול הנציבות, זו מחויבת לבצע חקירה ובמידת הצורך להציע מענה ופתרון.

ייצוג נפגעי עבירה

חוקים נוספים הקובעים שורה של זכויות לנפגעי עבירה בהליך הפלילי

מלבד הזכויות המנויות בחוק זכויות נפגעי עבירה, ישנם חוקים כלליים נוספים המעניקים זכויות בהליך הפלילי לנפגעי עבירה. כך, למשל:

  • סעיף 2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח – 1957, מאפשר למתלונן או למתלוננת בעבירת מין וסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, להעיד שלא בפני הנאשם.
  • סעיף 68 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, מאפשר לבית המשפט לצוות על דיון בדלתיים סגורות, כאשר הדבר נדרש לשם הגנה על עניינו של קטין או של חסר ישע, על מתלונן בעבירת מין או בעבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית ובמקרים שבהם הדיון בפומבי עשוי להרתיע עד מלהעיד
  • סעיף 352(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, קובע כי מי שמפרסם ברבים פרטים שיש בהם כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה, מבצע עבירה בעצמו וצפוי לשנת מאסר.
  • סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, מאפשר לכל אדם להגיש תלונה למשטרה על כך שבוצעה עבירה.
  • סעיף 64 לחסד"פ, מתייחס להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין את החשוד, וקובע כי נפגע העבירה יהיה זכאי לכך.
  • סעיף 187 לחסד"פ, מקנה לבית המשפט את האפשרות לדרוש תסקיר על מצבו של נפגע העבירה ועל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה, בהרשעתו של עבריין מין. יחד עם זאת, יצוין כי קבלת התסקיר מותנה באישורו של מי שנפגע מביצוע עבירת המין.
  • סעיפים 77 ו-78 לחוק העונשין, התשל"ז -1977, מאפשרים לבית המשפט להטיל על נאשם אשר הורשע לשלם פיצויים למי שנפגע מביצועה של העבירה.

הדרכים שבהם נפגע העבירה יכול לקבל פיצוי מהעבריין

קיימים 3 אפיקים שונים שבאמצעותם נפגע העבירה יכול לתבוע פיצוי כספי ממי שפגע בו:

  1. הגשת תביעה אזרחית נגררת לתביעה הפלילית בתוך 90 יום מהפיכתו של פסק הדין לחלוט, לאותו שופט שחרץ את דינו של הנאשם.
  2. תביעה פלילית כנגד הנאשם: הנפגע זכאי לדרוש מהתביעה להגיש לבית המשפט בקשה להעניק לו פיצויים בגין הנזק שנגרם כתוצאה מביצועה של העבירה.
  3. הגשת תביעה אזרחית נפרדת: נפגע העבירה זכאי להגיש תביעה אזרחית לפיצויים, ללא תלות בהליך הפלילי שמתנהל וגם במקרים שבהם הוחלט בסופו של דבר שלא להעמיד את החשוד לדין.

צורכיהם הנוספים של נפגעי העבירה

צורכיהם של נפגעי עבירה נרחבים יותר מאשר המעורבות בהליך הפלילי. צרכים אלה, מופו על ידי הוועדה הבין משרדית והבין ארגונית לקידום זכויות נפגעי עבירה, אשר הגישה את מסקנותיה בשנת 2009, וקבעה כי "בישראל לא קיים עד היום גורם ממלכתי או ציבורי שבאחריותו הטיפול בנפגעי עבירה. זאת, למרות שהמדובר הוא בקבוצה בעלת צרכים ייחודיים, שכן בעקבות הפגיעה זקוקים נפגעי העבירה למענים לצרכים אישיים שנוצרו, הכוללים תמיכה, טיפול וסיוע."

בין צרכים אלה נמצאים צרכים רפואיים כגון שיקום, סיוע ותמיכה רגשית, צרכים כספיים ועוד. כמו כן, חשוב לציין כי בחלק לא מבוטל מהמקרים כלל לא נפתח הליך פלילי כנגד מבצע העבירה, הן בעקבות סגירת התיק והן בעקבות אי הגשת תלונה ולכן הצרכים של נפגע העבירה במקרים אלה אחרים ואינם קשורים בהליך הפלילי.

שירותים שמטרתם לסייע לנפגעי העבירה

בישראל, קיימים גורמים שונים אשר מסייעים לקבוצות מסוימות של נפגעי עבירה: קו חירום ארצי וקווי סיוע נוספים עבור מי שנפגע מאלימות בתוך המשפחה, קבוצות תמיכה, קווי סיוע ומקלטי חירום ודירות לנפגעות תקיפה מינית, סיוע משפטי ללא תשלום לנפגעי עבירות של סחר בבני אדם, תמיכה וסיוע משפטי למשפחות של נפגעי עבירות ההמתה וכיוצא בזה. בעת הגשת התלונה, על רשויות המדינה להנגיש את המידע בדבר שירותי הסיוע הקיימים ואלו מופיעים על גבי דפי מידע אשר זמינים בתחנות המשטרה.

יחד עם זאת, למרות ההתקדמות בקידום הסיוע לנפגעי העבירה ובניגוד למדינות רבות, לא קיימת בישראל מדיניות כוללת אשר מסדירה את תחום הסיוע לנפגעי עבירה. לפי הנחיות האיחוד האירופאי, המדינה חייבת להבטיח כי לנפגעי העבירה תהיה כל העת גישה אל שירותי סיוע חשאיים, בלא תשלום ולכל תקופתו של ניהול ההליך הפלילי, לפניו ואף לאחריו. כמו כן, במדינות רבות גורמי המשטרה מחויבים לדווח כי הפנו את נפגע העבירה אל שירותי הסיוע ואילו בישראל לא קיימת פרקטיקה כזאת, למעט בתלונות בגין תקיפה מינית.

למה חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין?

כאמור, במקרים רבים קורבנות העבירה לא מודעים לזכויות המוקנות להם על פי חוק או לדרך שבה הם יכולים לממש זכויות אלה. משכך, היוועצות והסתייעות בעורך דין פלילי בעל ניסיון ומומחיות בתחום עשויה לתרום ולטייב את תוצאותיו של ההליך מצדו של הנפגע. כמו כן, לעתים מצבו של נפגע העבירה יהיה כזה אשר יקשה עליו להתמודד בעצמו עם הקשיים הנובעים מעצם ניהולו של הליך פלילי ולכן הוא יזדקק לליוויו ולטיפולו של עורך דין מסור ומקצועי.

משרד עורכי הדין רוטנברג, מתמחה במשפט הפלילי ומייצג חשודים, נאשמים וקורבנות עבירה בשלביו השונים של ההליך הפלילי. המשרד מתמחה בכל ענפי המשפט הפלילי, ביניהם עבירות כלכליות, עבירות מין, ייצוג קורבנות, ייצוג נפגעי העבירה וכיוצא בזה. הטיפול במשרד נערך על ידי עורך דין פלילי ניר רוטנברג, אשר מחזיק בידע ובניסיון עשירים בתחום המשפט הפלילי. ליצירת קשר, ניתן לפנות בטלפון מספר 03-6206010 או באמצעות האימייל – office@crime-law.co.il.

 

מאמרים אחרונים על נפגעי עבירה

עבירות מין באינטרנט

עבירות מין באינטרנט

מה זה מעשה מגונה

מעשה מגונה

חוק זכויות נפגעי עבירה

חוק זכויות נפגעי עבירה

ביטול כתב אישום אלימות במשפחה

ביטול כתב אישום אלימות במשפחה

עבירות אלימות במשפחה

התעללות בגן ילדים: ייצוג משפטי

מין או אלימות חמורה

נפגעי עבירה

הצג מאמרים נוספים