חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
בהתאם לתיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי שנוסף בשנת 2016 נקבע כי אם תובע ראה שקיימות ראיות לאישום בעבירה פלילית הוא רשאי, בעבירות פליליות של חטא ועוון, להציע לחשוד שלא לעמוד לדין ולהציע לו הסדר שבנסיבות העניין יצדיקו אי העמדה לדין וזאת במילוי ההסדר ותנאיו- הסדר מותנה.
חוק סדר הדין הפלילי מתווה שני תנאים מצטברים לצורך הפעלת שיקול דעת התובע בעת עריכת הסדר מותנה:
א. העונש המתאים בנסיבות העבירה לא כולל מאסר בפועל.
ב. לחשוד אין רישום פלילי בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה הפלילית בגינה הוצע לו הסדר מותנה וכמו כן אין חקירה פלילית או משפט פלילי המתנהלים כנגדו.
בעריכת הסדר מותנה התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד וכן מתחייבת לסגור את התיק הפלילי כנגדו והחשוד מודה בעובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שיפורטו בהסדר המותנה. במרבית המקרים התנאים בהסדר מותנה כוללים תשלום קנס לאוצר המדינה, פיצוי למי שנפגע מהעבירה והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד, כמו כן יש אפשרות שהחשוד יתחייב לעמוד בתכנית טיפול, שירות לציבור וכל זאת במסגרת מוגבלת בזמן.
בעקבות התיקון לחוק הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחייה ולפיה "הסדר מותנה" היא דרך אלטרנטיבית להעמיד חשוד למשפט פלילי בבית המשפט כך שההסדר הוא כלי מידתי המאפשר אכיפה הולמת ומאוזנת בין חומרת העבירה ונסיבותיה לתגובה החברתית הנדרשת, תוך שכלי זה מאפשר הטלת ענישה פלילית על חשודים אך ללא הגשת כתב אישום פלילי ומאפשרת בכך הזדמנות לחשוד לחזור למוטב ובנוסף מפחיתה את העומס על בתי המשפט.
מרבית התיקים שבהם עורכים "הסדר מותנה" הם תיקים שבעבר ובטרם התיקון היו נסגרים בתחנת המשטרה או בתביעות בעילה של חוסר עניין לציבור ורק במקרים חריגים היו מוגשים בתיקים מסוג זה כתבי אישום פליליים לבית המשפט.
כשחשוד שהוצע לו הסדר מותנה מגיע לעורך דין פלילי להתייעץ עמו האם להסכים לתנאי ההסדר עליו לבחון ראשית מה עוצמת הראיות בתיק כנגד החשוד והאם מדובר בהסדר שהוא בעצם "מקצה שיפורים" של התביעות, כך שעורך דין פלילי יבחן האם הסכמתו של החשוד להודות בפרטי העבירה ולמלא אחר תנאי ההסדר המותנה ירעו או יטיבו אם החשוד בביצוע העבירה כך שבין היתר יבדקו נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה הפלילית ותוצאותיה תוך בחינת התנהלותו של החשוד לאחר ביצוע העבירה תוך קיום נסיבות אחרות שיש בהן כדי להקל את מצבו.
הפסיקה קבעה כי לרשויות התביעה, הפועלות כרשות מנהלית, יש את הסמכות לערוך הסדר מותנה בהתאם לשיקול דעתם ועל החשוד ועורך דין פלילי שמייצג אותו להראות כי סירוב של התביעה לערוך עמו הסדר מותנה נגועה באי תקינות מנהלית, כלומר הרשות שנהנית מחזקה ולפיה היא פועלת בתקינות מנהלית נהנית מחזקה זו ותפקידו של החשוד או של עורך דין פלילי הטוענים אחרת להפריך חזקה זו.
כשחשוד עומד בכל התנאים שנקבעו לעריכת הסדר מותנה והתביעה בכל זאת מסרבת לערוך עמו הסדר מותנה הרי שהחשוד יכול לפנות לבית המשפט כדי שזה יתערב אולם עצם העובדה שהחשוד עומד בתנאים לקיום הסדר מותנה אינו מחייב את התביעה ואינו יוצר עילה מיידית לביטול כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו אלא במקרים קיצוניים וחריגים בלבד כשהחלטת התביעה אינה במתחם של סבירות ויש בה פגם קיצוני וחריג שכן ככלל בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של רשויות התביעה.
למרות שבתי המשפט אינם מחליפים את שיקול דעת התביעה אם להגיש כתב אישום פלילי או להסכים להסדר מותנה כנגד חשוד הרי שהפסיקה הכירה בדוקטרינת הביקורת המנהלית שלפיה התביעה כגוף מנהלי כפופה לביקורת בית המשפט ונקבע כי היעדר סבירות ומידתיות המתחייבת בהחלטות מנהליות יכולות להוביל לביטול כתב אישום במקום שבו ניתן היה להסתפק בשימוש באמצעי אכיפה מידתיים ופוגעניים באופן מופחת מאישום פלילי אולם בכל מקרה בית המשפט בהליך פלילי אינו יכול להטיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של התובעת בעת שהוא מחליט להעמיד לדין פלילי חשוד.
אנו, במשרד עורכי הדין הפליליים מאמינים שהצעת הסדר מותנה מחייבת בחינה באשר למניעיה וכמו בכל תיק פלילי הרי שאין מקום להודות באשמה רק בשל חסכון בזמן או בהגעה לתוצאה מקלה. במקרה ואין ראיות מספיקות להגשת אישום אין לפעול כנגד חשוד ועליו לדעת להיאבק בהחלטות לא צודקות במקרים מסוימים. אם הנך חשוד בפלילים וזקוק לייעוץ אנחנו כאן למענך.