הגדרת ראייה נסיבתית

ראיה נסיבתית במשפט הפלילי שונה בטבעה מראייה ישירה שכן היא אינה מוכיחה באופן ישיר את העובדות אלא מבססת ראיות אחרות שמתוכן ניתן להגיע למסקנה, תוך שימוש בניסיון החיים ובשכל ישר בנוגע לעובדה הטעונה הוכחה.

ניתן לבסס הרשעה בפלילים על ראיות נסיבתיות

כדי להרשיע נאשם בפלילים הרי שלראיות נסיבתיות יש כח מספיק כדי לבסס הרשעה על מארג של ראיות נסיבתיות בלבד במקרה שבו המסקנה ולפיה יש להרשיע את הנאשם במשפט פלילי גוברת באופן מוחלט על כל אפשרות או תיאוריה אחרת כך שלא נשארת מסקנה סבירה אחרת מלבד השענות על הראיות הנסיבתיות.

מה קורה כשיש מספר ראיות נסיבתיות חלשות

כמובן שהרשעה שמתבססת על ראיות נסיבתיות בלבד עלולה להתגבש מתוך צירוף של כמה ראיות נסיבתיות שכל אחת מהן בנפרד איננה מספיקה כדי להביא להרשעתו של נאשם בפלילים אלא שצירופן הופך את המשקל המצטבר של כל הראיות הנסיבתיות למספיק לצורך הרשעה.

החשש מהסתמכות על ראיה נסיבתית- המבחן התלת שלבי

קיים חשש מהותי מפני טעות שעלולה לקרות בתוצאה מתוך הסתמכות על ראיות נסיבתיות בלבד בעת הרשעת נאשם, לצורך התמודדות עם חשש זה יצרה הפסיקה בבתי המשפט את המבחן התלת שלבי ולפי בתיקים פליליים שנשענים על ראיות נסיבתיות בלבד להוכחת אשמתו של הנאשם יבחן בית המשפט את הראיות בשלושה צעדים:
1. האם בחינת כל ראייה נסיבתית בפני עצמה תוביל לממצא עובדתי ומהי עוצמת ומהימנות הראייה.
2. האם מסכת הראיות הנסיבתיות כולה תקים מסקנה בדבר אשמתו של הנאשם בפלילים לכאורה וזאת בהתבסס על מבחן ההגיון והשכל הישר.
3. תנתן הזדמנות לנאשם לספק הסבר חלופי שישלול את ההנחה שמפלילה אותו ותביא להקמת ספק בדבר הרשעתו בפלילים.

יודגש כי בנוגע לשלבים הראשון והשני לא נדרשת הוכחה ולפיה כל אחת מהראיות הנסיבתיות מספיקה בעצמה להרשעתו של הנאשם במשפט פלילי אלא שהמסקנה המרשיעה היא תוצאה של צירוף כמה ראיות נסיבתיות יחדיו גם כאשר כל אחת מהראיות הנסיבתיות בנפרד היא "מחשידה" בלבד.

מה כוללות ראיות נסיבתיות

כדי להרכיב את התמונה המלאה שעולה מתוך הראיות הנסיבתיות מספיק שהבוחן את התמונה המלאה המורכבת מפסיפס של ראיות נסיבתיות יוכל לקבוע באופן חד משמעי שהונחה תשתית מפלילה באופן מספק כדי להרשיע את הנאשם, במילים אחרות, פסיקת בתי המשפט קבעו כי יש אפשרות להרשיע נאשם במשפט פלילי על בסיס ראיות נסיבתיות וזאת במידה ובית המשפט בחן את כלל הראיות הנסיבתיות ואת נימוקיו של הנאשם במבחני ההיגיון והשכל הישר תוך שימוש בניסיון החיים ובסוף הבדיקה הגיע למסקנה שיש להרשיעו באופן חד משמעי, כמובן שבית המשפט צריך לבחון האם ניתן להסיק מן הראיות הנסיבתיות מסקנה אחרת שתוביל לאי הפללתו של הנאשם וכתוצאה מכך לזיכוי הנאשם במשפט.

הסבריו של נאשם בפלילים לראיות הנסיבתיות

בית המשפט צריך לבחון את ההסברים של הנאשם לראיות הנסיבתיות שמפלילות אותו באמצעות מבחן הספק הסביר, ברור שלצורך העלאת ספק סביר באשמתו של נאשם נדרש הסבר רציני ואמין שעומד כגרסה שלמה שמתייחסת למכלול הראיות שהושתו כנגד הנאשם, אולם גם במקרה שנאשם אינו מספק הסבר שמוביל לזיכויו בדין צריך בית המשפט להעלות ביוזמתו הסברים אפשריים לראיות הנסיבתיות ולבדוק האם הן מתיישבות עם טענות הנאשם והגנתו.

כשנאשם עומד למשפט פלילי הוא זקוק להגנה מיטבית כזאת שיודעת לכלכל את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לזיכויו של הנאשם. עורך דין פלילי בעל ניסיון יוכל לעשות זאת בהצלחה.
אנו עוסקים במשפט הפלילי למעלה מ-20 ומתוך מאות תיקים שבהם טיפלנו בהצלחה יתרה אנו מביאים את הניסיון והיכולות לעזרתך.

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×