במסגרת שיתוף פעולה בין מדינות לצורך מלחמה בפשע ולשם העמדה לדין של פושעים פליליים נמלטים מתבצע הליך הסגרה בין מדינות. המטרה הבסיסית של דיני ההסגרה היא ליתן למדינות ברחבי העולם אמצעים משפטיים להתמודדות עם פשעים שנעשו במספר מקומות ולצורך הסגרת עבריינים שברחו, כמו כן מבקשת המדינה שלא להפוך למדינת הנותנת מקלט לעבריינים בינלאומיים ובכך לסכן את שלום הציבור בישראל ולפגוע בבטחונו.
בפסיקת בית המשפט בישראל נקבע כי זכותו של אדם שלא להיות זה שמוסגר למדינה זרה הינה זכות בעלת תוקף חוקתי והיא מעוגנת ב״חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו״ (ע״פ 2144/08 מונדרוביץ נ׳ מדינת ישראל). פרופסור ש״ז פלר קבע כי הליך פלילי הוא הליך שנעשה במסגרת הבאתו של נאשם לעונש בשל עבירה שביצע אך הסגרה איננה תהליך שכזה שכן בהליך של הסגרה בשל עבירה פלילית הנאשם נמסר למדינה אחרת על מנת ויתן את הדין. הליכי ההסגרה למדינה זרה מוסדרים בישראל במסגרת חוק ההסגרה ותקנות ההסגרה כשהסכמי ההסגרה של מדינות שונות בעולם עם מדינת ישראל מוסדרים באמנות בינלאומיות שנחתמו בין המדינות השונות.
בסעיף 2א (א)(1) לחוק ההסגרה נקבע כי לא יוסגר אדם למדינה זרה אחרת אלא אם שתי המדינות חתמו על הסכם הסגרה ויהיה ניתן להסגיר את אותו אדם רק במידה והעבירה שעבר היא כזאת שאם היתה נעברת בישראל דינה היה לפחות שנה של מאסר ובמידה והוגשה בקשת הסגרה מטעם המדינה המבקשת בצירוף תשתית ראייתית מבוססת. שר המשפטים של ישראל רשאי להביא את בקשת ההסגרה במידה והתקיימו כל התנאים דלעיל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת של עתירה כדי שזה יקבע האם האדם נשוא הבקשה הינו בר הסגרה.כדי שעתירתו של שר המשפטים תתקבל בבית המשפט המחוזי בירושלים יש להוכיח באמצעות ראיות כי האדם המבוקש במדינה זרה הורשע בעבירה נשוא בקשת ההסגרה במדינה שביקשה את הסגרתו או לחילופין שאכן קיימות ראיות ברמה כזו שגם בישראל היה בהם כדי להעמידו לדין פלילי.
רף הראיות הדרוש נקבע בפסיקה כך שעל הראיות להיות כאלו שיש בהם כדי להעמיד ״אחיזה לאישום״ (ע״פ 2258/11 דרן נ׳ היועמ״ש) וכמו כן נקבע כי ההליך ההסגרה אינו מיועד לצורך בירור אשמתו של המוסגר אלא האם החומר שהובא בעניינו יש בו כדי להסגירו לצורך המשך בירור אשמתו במסגרת של הליך פלילי במדינה המבקשת ולכן בית המשפט לא יבחן את משקלן של הראיות ועוצמתן אלא אם מדובר בראיות שברור כי הן חסרות ערך לחלוטין (ע״פ 740/99 שובייב נ׳ מדינת ישראל).
עו״ד פלילי במסגרת של הליך הסגרה יפעל בשני כובעים שבהם ההליך נוגע והם המשפט הפלילי והמשפט המנהלי כך שנסיונו בשניהם יפעל לטובת האדם אותו מבקשים להסגיר. עו״ד הפלילי יראה לבית המשפט כי הראיות שהוגשו הם כאלו שלא מצדיקות הגשת כתב אישום. עו״ד הפלילי יעמוד במסגרת הליך ההסגרה על היקף הראיות שהמדינה המבקשת סיפקה שכן נקבע בפסיקה כי המדינה צריכה לצרף את החומר הרלוונטי אך לא את מלוא החומר שברשותה ובמסגרת זו הסנגור חייב להפעיל את מלוא כישוריו לצורך קבלת מרבית החומר והצגתו בפני בית המשפט לצורך דחיית בקשת ההסגרה שכן לעיתים החומר הוא כזה שאינו משקף את התשתית הראייתית המלאה ויש בה כדי להטעות את בית המשפט באמצעות סילוף ומניפולציה כנגד האדם שמבקשים את הסגרתו. עו״ד הפלילי יעמוד במסגרת של הליך הסגרה על מספר סייגים שנקבעו בחוק ואשר אם אחד מהם נתקיים אין אפשרות לבצע הסגרה, כך שאם האדם המבוקש הורשע כבר או זוכה בגין ביצוע אותה העבירה בישראל הרי שלא ניתן להסגיר אותו, כך גם במקרה של התיישנות ובמקרה שבו בקשת ההסגרה היא בשל עבירה בעלת אופי מדיני וקיים חשש שהבקשה הוגשה מתוך הפליה בשל גזע או דת כלפי המבוקש כשנטל ההוכחה להוכחת קיומו של אחד מן הסייגים הוא מוטל על המבוקש להסגרה. צריך לזכור כי בית המשפט במרבית המקרים יפעל בדרך שתבקש לצמצם ככל הניתן ותבקש למנוע מן המבוקש מלהציג ראיות הגנה רבות שכן הטענה היא שבית המשפט בהליך של הסגרה אינו המקום הנכון לצורך בחינת הראיות. הליך ההסגרה אינו בא להחליף את ההליך הפלילי ואלא אם מדובר בראיות יוצאות דופן הרי שבנסיבות רגילות בוחן בית המשפט רק את הראיות לכאורה שהוגשו מטעם המדינה המבקשת את ההסגרה, כלומר בית המשפט יבחן אך ורק את האם הראיות שהוצגו מספיקות כדי להעמיד את המוסגר לדין בישראל.
המאבק בהליך הסגרה הנו טעון ומאתגר, יש חשיבות לעו״ד פלילי עם ניסיון רב אשר מכיר את ההליך ואת ההתמודדות הרבה עם טענות המדינה הזרה המבקשת את ההסגרה. אנו פועלים בעצמה כדי לשנות תוצאות והנחות יסוד, כך שבסופו של דבר תדחה הבקשה להסגרה.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
