בית הדין לעניינים פליליים בהאג פועל החל משנת 2002 ומדובר בטריבונל שיפוטי קבוע ולא זמני שהקמתו נועדה להעמיד לדין פלילי את מי שאחראי לביצוע פשעים בינלאומיים חמורים וביניהם פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם במקומות שבהן המדינות הסכימו לסמכות השיפוט של בית הדין, כלומר מדינות שהצטרפו לאמנת רומא או הכריזו שהן מקבלות את סמכותו של בית הדין הרי שבית הדין יכול להפעיל את סמכותו באשר לנעשה בשטחי אותה המדינה, חוקת בית הדין היא אמנת רומא ותחת חוקה זו בית הדין הפלילי בהאג מפעיל את סמכותו.
בית הדין הבינלאומי בהאג מעמיד למשפט פלילי בני אדם ולא מדינות וסמכות השיפוט של בית הדין היא גם על מדינות שאינן חברות בו וזאת כאשר מועצת הביטחון מפנה את המתרחש בהן לבית הדין הפלילי בהאג. בית הדין מתפקד כמוסד שיפוטי בהתאם לעיקרון המעוגן בחוקת רומא כך שיש לו הסמכות לחקור ולהעמיד למשפט פלילי רק במקום שבו המדינה עצמה אינה מקיימת הליכים מדינתיים או שאותה המדינה כלל לא מעוניינת לקיים הליכים כאלו בכנות הנדרשת.
חסינות של ראש מדינה מכהן אינה מגינה עליו באופן אוטומטי מפני צו מעצר של בית דין בינלאומי כשהוא נמצא מחוץ למדינתו. השאלה אם המעצר יבוצע בפועל תלויה במדינה שאליה הוא מגיע: האם היא מכירה בסמכותו של בית הדין, והאם היא מוכנה לאכוף את הצו.
יש להבחין בין צו מעצר של בית הדין בהאג לבין צו שמוציא בית משפט לאומי של מדינה זרה. מדובר במערכות משפטיות נפרדות, ושאלת החסינות נבחנת בכל אחת מהן בנפרד. בפסיקה זרה נקבע, למשל, שראש מדינה מכהן נהנה מחסינות מפני העמדה לדין בבתי משפט של מדינות אחרות גם בחשד לפשעים חמורים, אך לאחר סיום כהונתו ניתן להוציא נגדו צו חדש כאזרח רגיל. החלטה כזו של בית משפט לאומי אינה משפיעה באופן ישיר על צווים שמוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי.
מדינת ישראל רואה עצמה כמחויבת לרעיון של עשיית צדק בינלאומי באמצעות משפט פלילי כך שעל העולם להכיר בפליליות של מעשים זוועתיים ולעשות הכל כדי להביא את האחראים לכך למשפט פלילי ולענישה במקרה ובו המדינה עצמה נמנעת מלפעול כנגד מבצעי הפשעים ונמנעת מלהעמידם לדין פלילי.
ישראל פעלה כדי לקדם מנגנונים פליליים בינלאומיים ונטלה חלק לקראת הקמת בית הדין הפלילי ואף השתתפה בועדת רומא שבה עוגנה החוקה שעליה מתבסס בית הדין הבינלאומי בהאג, אך בסופו של דבר ישראל התנגדה להקמת בית הדין בשל חשש לניצול בית הדין הפלילי לצרכים פוליטיים ויחסי ציבור.
גם אמנת רומא וגם המשפט הפלילי בישראל מעגנים את עיקרון החוקיות כך שאין ענישה אם לא נקבעה לה עבירה פלילית בחוק בשעת מעשה העבירה ובעניין זה המשפט הבינלאומי והדין הפלילי בישראל לעניין זה נוהגים בהתאם.
מדינת ישראל נמצאת במצב של סכסוך מתמשך עם חלק משכנותיה וכך עלולה למצוא עצמה נאשמת בביצוע פשעים בינלאומיים. לכאורה, כל עוד ישראל לא חברה בבית המשפט הפלילי בהאג הרי שהסיכון להעמדתם לדין פלילי בינלאומי אזרחים ישראלים היא נמוכה אולם אם מועצת הביטחון באו”ם תחליט להפנות עניינים הקשורים למדינת ישראל לסכסוך עם שכנותיה למועצת הביטחון לבית הדין הפלילי בהאג יגבר הסיכון לכך ובמיוחד הדבר נכון לחיילי צה”ל, שפעילותם עלולה להתפרש כבלתי חוקית במשפט הבינלאומי וכך עלולה להתעורר הדרישה להעמדתם לדין בינלאומי על ידי מדינות אחרות.
העובדה שישראל אינה חברה בבית הדין אינה חוסמת את ההשלכות המעשיות על אזרחיה: ישראלים עלולים להיתקל במגבלות תנועה או בצווי מעצר כשהם שוהים במדינות החברות בבית הדין.
לבית הדין הפלילי בהאג לא קמה סמכות פלילית להעמדה לדין במקרה ובו אדם הועמד לדין או נחקר על עבירה שביצע במדינתו אולם הגנה אפשרית זו קיימת רק במידה ואכן קיימת עבירה פלילית למעשים שבוצעו עניין שאינו נכון לגבי פעילות חיילי צה”ל.
מבחינה מעשית, המדינה מתייחסת אחרת לחייל שהחקירה נגדו בחו״ל נובעת מפעילותו המבצעית, לעומת אזרח שנחשד שם בעבירה פלילית רגילה. לראשון נרתמים משרד הביטחון, משרד החוץ והנציגות הקונסולרית באופן מלא, ואילו השני יקבל לרוב עזרה מצומצמת למדי.
לכן, אם אתה בשירות ונחקר או נעצר מחוץ לישראל, דאג תחילה לפגישה עם הנציג הקונסולרי ולייעוץ מפרקליט מטעם משרד הביטחון, או דרוש שיישלח אליך פרקליט כזה. עו״ד שגיב רוטנברג מוסיף שכדאי לצרף גם סנגור מישראל שיהיה מעורב בתיק מראשיתו, ושההגנה תתבסס על כך שצה״ל פועל בהתאם לדיני המלחמה.
רצח עם הוא מעשה שמכוון לצורך השמדת קבוצה לאומית או גזעית או אתנית או דתית באופן חלקי או שלם וכוללים פעולות לצורך השמדת אותה קבוצה באופן ישיר.
מדובר בפשעים שכוללים רצח, עינויים ואלימות מינית או אלימות אחרת תוך הפעלת מדיניות של אפלייה, פשעים נגד האנושות הופכים לכאלה כשמדובר בפשעים שמבוצעים באופן שיטתי ותוך מדיניות מכוונת נגד אוכלוסייה אתנית.
פשעי מלחמה מתבצעים במסגרת סכסוך מלחמתי תוך הפעלת פעולות מלחמתיות שמפרות את כללי המשפט הבינלאומי תוך ביצוע פעולות לפגיעה מכוונת בחפים מפשע, שלילת זכויות של שבויים ושימוש בבני אדם כבני ערובה וכמגנים אנושיים.
המבחן המרכזי שמבחין בין פעולת לחימה לגיטימית לבין פשע מלחמה הוא עקרון המידתיות. כשפעולה צבאית מכוונת נגד לוחמים, נגד מטרה צבאית או נגד אזרחים שנוטלים באותה עת חלק ישיר במעשי האיבה, ותוך כך נפגעים גם אזרחים שאינם מעורבים, הנזק הנלווה להם חייב להיות מידתי ביחס למטרה הצבאית. הכלל חל גם כשהאזרחים נמצאים בתוך המטרה משום שהם גרים באזור או משמשים כמגן אנושי, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
משרד עורכי דין פלילי שגיב רוטנברג עוסק במשפט הבינלאומי ובביטול צוי מעצר בינלאומיים באינטרפול שנים רבות, אנו מתמחים בייצוג פלילי ומתן ייעוץ רחב היקף לנאשמים וחשודים.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
