מעצר ימים הוא מעצר ראשוני, לצרכי חקירה, טרם הגשת כתב אישום. ההחלטה על מעצר ימים היא בסמכות בית המשפט, על פי בקשה המוגשת לו על ידי המשטרה. על מנת להביא לדחיית הבקשה ושחרור החשוד לביתו, על החשוד להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי אשר יפריך את נימוקי המשטרה וישכנע את בית המשפט כי ניתן לנהל את החקירה ללא המשך מעצר.
ההליך הפלילי נפתח בשל קיומו של חשד מסוים כנגד אדם ועל כן, הוא מקבל זימון לחקירה. בשלב זה המשטרה רשאית גם לעצור את החשוד לצורך החקירה והיא רשאית לעשות זאת עם או ללא צו שופט. אולם חשוב להבהיר, כי מעצר ראשוני זה מוגבל ל24 שעות בלבד. בתום פרק זמן זה, על המשטרה להחליט האם לשחרר את החשוד או להביאו בפני שופט להארכת מעצר – זהו למעשה מעצר ימים.
החליטה המשטרה כי יש לה צורך בהארכת מעצר, עליה להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט. במסגרתה, תפרט את פעולות החקירה שבכוונתה לבצע בתקופת הארכת המעצר תוך הצגת נימוקים מדוע לא ניתן לבצע את אותן הפעולות, ללא המשך מעצרו של החשוד. אחת הטענות המרכזיות בהקשר זה היא למשל, חשש לשיבוש הליכי חקירה או מסוכנות של החשוד, המצדיקים את המשך מעצרו. על מנת להימנע מהארכת מעצר והשלכותיה, חייב החשוד להיות מיוצג על ידי עורך דין מעצרים טוב. תפקידו של עורך הדין יהיה להפריך את החשדות כנגד הלקוח, למנוע את המשך המעצר וכמובן לעשות כל שניתן כדי להביא לסיומה של חקירת המשטרה, ללא הגשת כתב אישום.
כדי להורות על מעצר ימים, על בית המשפט למצוא כי קיימים שני תנאים מצטברים:
מעצר ימים ראשוני יהיה עד תקופה של 15 יום, אולם המשטרה רשאית להגיש בקשה חוזרת לבית המשפט, להארכת מעצר מספר פעמים, כך שכל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 30 יום. עם זאת, כאשר הבקשה להארכת מעצר מוגשת באישור היועמ”ש, ניתן להאריך את תקופות המעצר עד ל75 יום. המשטרה מעוניינת בהמשך מעצרו של החשוד? בית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר לתקופות של 90 יום.
מעצר ימים, חשוב לזכור, הוא מעצר טרם הגשת כתב אישום ומשכך, מהווה הוא פגיעה חמורה בחופש התנועה ובכבוד האדם. על כן, ראוי היה כי המשטרה תעשה כל שביכולתה על מנת לנהל את החקירה ללא המשך מעצרו של החשוד. בפועל, מרבה המשטרה להגיש בקשות להארכות מעצר וחלק גדול מהן, אינן מוצדקות. על מנת להביא לדחיית הבקשה על ידי בית המשפט ולשמור על זכויותיו של החשוד לאורך כל ההליך הפלילי, על החשוד לפנות למשרד עורכי דין פלילי מנוסה ומקצועי אשר יילחם על זכויותיו וייצג אותו במסירות ובנאמנות.
כאשר המשטרה מגישה בקשה למעצר ימים, על בית המשפט לקבל החלטה האם ישנה הצדקה להמשך מעצרו של החשוד, או שמא יש לשחררו. מהם שיקוליו של בית המשפט לעניין זה?
ראוי לציין כי בית המשפט יכול להביא בחשבון שיקולים נוספים כגון חומרת החשד, נסיבות העבירה, קיומו של עבר פלילי, גילו של החשוד וכיו”ב. אלו יכולים לשמש במקרים רבים להגנת החשוד ולהוות נימוק מבוסס לדחיית בקשת המשטרה להארכת מעצר.
לעצורים בתהליך מעצר ימים קיימים מספר זכויות, אשר נועדו להגן עליהם מפני הפגיעה בזכויותיהם ובכבודם. הזכויות הללו כוללות:
החשוד זכאי לקבל הודעה על זכותיו בכתב, בשפתו ובצורה המובנת לו. בנוסף לזכויות אלה, לחשוד יש גם את הזכות לקבל סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי, אם הוא אינו יכול להרשות לעצמו להעסיק עורך דין פרטי.
חשוב לציין כי זכויות אלה אינן מוגבלות רק לעצורים במעצר ימים, אלא חלות על כל אדם שנמצא במעצר, לרבות עצורים לפני הגשת כתב אישום, עצורים לאחר הגשת כתב אישום, ועצורים במהלך משפט.
בסיומה של החקירה הפלילית, יש לקבל החלטה האם לסגור את התיק ולשחרר את החשוד, או האם להגיש כתב אישום. היה והתקבלה החלטה על סגירת התיק, ישנה חשיבות רבה לעילת הסגירה, על מנת שלא יוותר לחשוד רישום משטרתי. כל תיק חקירה נסגר באחת משלוש עילות: חוסר אשמה, העדר עניין לציבור או חוסר בראיות. כאשר עילת הסגירה היא חוסר אשמה, לא נותר לחשוד רישום, אולם כאשר התיק נסגר בשתי העילות האחרות, נותר רישום משטרתי.
קיומו של רישום משטרתי יכול להוות מכשול מבחינה מקצועית ומבחינה חברתית ולכן, אם ניתן, כדאי להימנע מכך. כאשר החשוד קיבל ייעוץ משפטי לפני ולאורך החקירה, חלק מתפקידו של עורך הדין הוא לשוחח עם מקבל ההחלטה ולהביא לסגירת התיק בשל חוסר אשמה. אם בסופו של דבר התיק לא נסגר בעילה הרצויה, יוכל עורך הדין להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה ולדאוג למחיקת הרישום המשטרתי.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
