ניתן למנוע הסגרה מישראל למדינה זרה אחרת המבקשת את הסגרת המבוקש.
סעיף 9 לחוק ההסגרה קובע כי לצורך הכרזה על מבוקש כבר-הסגרה יש צורך להציג ראיות שיהיו במידה כזו שתספיק להביא להעמדתו לדין של המבוקש בישראל בעבירה עליה הוא נדרש במדינה הזרה.
בית המשפט קבע כי התשתית הראייתית הנדרשת צריכה לבסס ״אחיזה לאישום״ ובמסגרת הליך ההסגרה בודק בית המשפט בישראל האם קיימת תשתית ראייתית שמספיקה לצורך בירור ההאשמות כנגד המבוקש בתוך ההליך המשפטי במדינה המבקשת.
עולה, כי תפקידו של בית המשפט בהליך של הסגרה למדינה זרה אינו נועד לבחון את משקלה המלא ומהימנותה של כל ראיה בתיק אלא, בחינה של מסכת הראיות שפרושה בפניו והשאלה האם מסכת ראיות זו אינה חסרת ערך לחלוטין במידה כזו שתצדיק את דחיית בקשת ההסגרה.
תקנת הציבור היא סייג שקבוע בחוק ההסגרה ולפיו במקרה שבו פעולת ההסגרה תהיה ״מעשה בלתי צודק בעליל״ תביא לדחיית בקשת ההסגרה למדינה הזרה. אין מדובר ברשימה סגורה של מקרים אלא בבקשות הסגרה שפוגעות בעקרונות היסוד של החברה והמדינה עד כדי כך שהם מצדיקים דחייה של בקשת ההסגרה, ברור כי הדבר יעשה רק במקרים קיצוניים.
לאחרונה, דן בית המשפט בשאלה האם מקום שבו קיימת בקשת הסגרה נוספת כנגד מבוקש מצדה של מדינה אחרת כדי להביא לדחיית הבקשה מטעמים של תקנות הציבור ופגיעה באינטרס ציבורי חיוני של מדינת ישראל.
מנסחי אמנות ההסגרה שבין ישראל למדינות זרות נתנו מענה לאפשרות של בקשות הסגרה מתחרות וכך בסעיף 14 לאמנת ההסגרה האמריקאית ובסעיף 17 לאמנת ההסגרה האירופית שעליה חתומה ישראל עולה כי למדינה שממנה מתבקשת ההסגרה שמורה הזכות להכריע בתחרות מסוג כזה על פי שיקול דעתה תוך התחשבות במספר קריטריונים:
א. אפשרות ההסגרה בין המדינות המבקשות.
ב. החומרה היחסית של העבירות במקרה שמדובר בעבירות שונות.
ג. המקום שבו נעברו העבירות
ד. אזרחותו של המבוקש וכן התאריכים שבהם נתקבלו בקשות ההסגרה.
גם באמנת ההסגרה בין ישראל לאוסטרליה ננקטה גישה דומה ולפיה שיקול הדעת יהיה בידי המדינה המתבקשת אולם תנתן עדיפות למדינה שבקשת ההסגרה שהגישה היא המוקדמת בזמן.
עולה, כי בקשות הסגרה מתחרות הוסדרו במסגרת האמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה מדינת ישראל ומשכך אין בעובדה שהוגשה בקשת הסגרה מתחרה כדי להביא לביטול בקשת ההסגרה בשל תקנת הציבור או בשל פגיעה באינטרס חיוני של מדינת ישראל.
למרות האמור לעיל, אנו במשרד עורכי הדין ניר רוטנברג, סבורים, כי יש מקום להרחיב את השאלה ולדון בעצם קיומה של ההסגרה אל מול מספר בקשות בסכנה הכפולה האורבת לפתחו של המבוקש והחשש לרדיפה לא הוגנת מצדן של רשויות במספר מדינות.
הסמכות להכריע בשאלה לאיזו בקשת הסגרה להיענות נתונה לשר המשפטים שעליו להשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים, כמובן שהחלטה מסוג זה הינה החלטה מנהלית שעליה חלים כללי המשפט המנהלי ומחייבת בשיקול דעת מנהלי והביקורת עליו.
אנו במשרד עו״ד ניר רוטנברג, עוסקים שנים רבות בתחום המשפט הפלילי הבינלאומי ומתמחים בחוקת האינטרפול ואמנות ההסגרה השונות.
אם הנך מעוניין בייעוץ בתחום זה פנה אלינו.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
