חיפוש במכשיר הנייד שלכם הוא נושא רגיש במיוחד בעידן הדיגיטלי, כאשר הטלפון הסלולרי מכיל את המידע האישי ביותר שלנו. בישראל, ישנם כללים ברורים המגדירים מתי ובאילו תנאים רשאית המשטרה לבצע חיפוש במכשיר הנייד שלכם. הבנת התנאים והזכויות שלכם בעת חיפוש כזה היא קריטית להגנה על פרטיותכם ועל זכויותיכם החוקתיות.
במאמר זה נסביר את המסגרת החוקית לביצוע חיפוש במכשירים ניידים, את זכויותיכם במהלך חיפוש, ונספק צעדים מעשיים להתמודדות עם סיטואציות כאלה.
בישראל, הסמכות לביצוע חיפוש במכשירים אלקטרוניים, לרבות טלפונים ניידים, מוסדרת בעיקר באמצעות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. עם זאת, הפקודה נחקקה הרבה לפני עידן הסמארטפונים, ולכן פסיקות בתי המשפט הן שעיצבו את הכללים המודרניים לחיפוש במכשירי נייד.
העיקרון הבסיסי הוא שחיפוש במכשיר נייד מהווה פגיעה משמעותית בפרטיות, ולכן נדרש צו שיפוטי לביצועו. ללא צו שיפוטי, חיפוש במכשיר נייד מותר רק בנסיבות חריגות ומוגדרות היטב, או בהסכמה מדעת של בעל המכשיר.
נקודת מפנה משמעותית בנושא חיפוש במכשירי נייד היא פסק הדין המכונה "הלכת בן חיים" (רע"פ 10141/09) משנת 2012. בפסק דין זה, קבע בית המשפט העליון כי חיפוש במכשיר נייד מהווה פגיעה חמורה בפרטיות, ולכן:
בשנת 2021, במסגרת ב"ש 1786/21 (פרשת שכטר), חיזק בית המשפט העליון את ההלכה וקבע כי חיפוש במכשיר נייד דורש צו שיפוטי ספציפי, וכי מכשיר הנייד איננו חפץ רגיל אלא "מחסן מידע אדיר" המכיל את המידע האישי ביותר של האדם.
קיים הבדל משמעותי בין חיפוש הנערך בהסכמה לבין חיפוש המתבצע מכוח צו שיפוטי:
חיפוש בהסכמה: ההסכמה חייבת להיות מדעת – כלומר, האדם מבין את זכותו לסרב ואת ההשלכות של הסכמתו. חיפוש בהסכמה מוגבל לתחומים שהאדם הסכים אליהם במפורש. בכל שלב, האדם רשאי לחזור בו מהסכמתו ולהפסיק את החיפוש. מחקרים מראים כי רוב האנשים אינם מודעים לזכותם לסרב לחיפוש כזה.
חיפוש בצו שיפוטי: צו שיפוטי יינתן רק כאשר יש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית וכאשר החיפוש נדרש לצורך איסוף ראיות. הצו יגדיר באופן מפורט את היקף החיפוש המותר ואת סוגי המידע שמותר לחפש במכשיר. גם בחיפוש עם צו, ישנן מגבלות על היקף החיפוש, והוא צריך להיות ממוקד ולא "מסע דיג" כללי.
במהלך חיפוש במכשיר הנייד שלכם, חשוב שתכירו את הזכויות הבסיסיות שעומדות לרשותכם:
חשוב לציין שבמקרה של עבירות סמים, עבירות מין, או עבירות סייבר, ייתכן שתהיה לרשויות סמכות רחבה יותר לביצוע חיפוש, אך גם אז ישנן מגבלות ברורות.
התשובה הקצרה היא כן, בהחלט מותר לסרב לחיפוש במכשיר הנייד שלכם אם אין צו שיפוטי. סירוב כזה אינו מהווה עבירה, ואסור לשוטרים להפעיל לחץ או לאיים עליכם כדי לקבל את הסכמתכם.
כאשר שוטר מבקש לבצע חיפוש במכשיר הנייד שלכם ללא צו, אתם רשאים לומר בנימוס אך בתקיפות:
"אני מבין/ה את בקשתך, אבל אני לא מסכים/ה לחיפוש במכשיר הנייד שלי ללא צו שיפוטי. אני מודע/ת לזכויותיי על פי פסיקת בית המשפט העליון. אני מוכן/ה לשתף פעולה עם החקירה, אבל אבקש שתפנה לבית המשפט לקבלת צו אם יש צורך בחיפוש במכשיר שלי."
חשוב לזכור שהסירוב עצמו אינו מהווה עילה לחקירה במשטרה או למעצר. עם זאת, במקרים של עבירות חמורות, ייתכן שהמשטרה תחליט לעכב את המכשיר ולפנות לבית המשפט לקבלת צו חיפוש.
גם כאשר ניתן צו שיפוטי לחיפוש במכשיר הנייד או כאשר יש הסכמה מדעת, החיפוש חייב להיות מוגבל בהיקפו:
ראשית, החיפוש צריך להיות ממוקד בעבירה שבגינה ניתן הצו או התבקשה ההסכמה. לדוגמה, אם החיפוש נוגע לחשד לעבירות הטרדה מינית בהודעות טקסט, השוטרים אינם רשאים לחפש באפליקציות פיננסיות או בתמונות שאינן קשורות לחשד.
שנית, עקרון הרלוונטיות קובע שמותר לחפש רק מידע שעשוי להיות רלוונטי לחקירה. "מסע דיג" כללי אחר מידע אקראי אינו חוקי, גם כאשר יש צו.
שלישית, ישנה הגנה מיוחדת על תקשורת חסויה כמו התכתבויות עם עורכי דין, רופאים או פסיכולוגים, והשוטרים אינם רשאים לעיין בהן ללא אישור מיוחד.
בפסיקה עדכנית (ע"פ 1758/20), נקבע כי על המשטרה להשתמש בכלים טכנולוגיים המאפשרים חיפוש ממוקד וסינון חומרים שאינם רלוונטיים לחקירה, על מנת לצמצם את הפגיעה בפרטיות.
כאשר שוטר מבקש לבצע חיפוש במכשיר הנייד שלכם, הנה מספר צעדים מעשיים שכדאי לנקוט:
במקרה שנלקח מכם המכשיר לצורך חיפוש, בקשו אישור בכתב על לקיחת המכשיר, כולל פירוט מדויק של סוג המכשיר ומספר סידורי.
כאשר שוטר מבקש לבצע חיפוש במכשיר שלכם, מומלץ להשתמש בניסוח הבא:
"שלום, אני מבין/ה שיש לך תפקיד לבצע, אבל אני מודע/ת לזכויותיי. האם יש לך צו שיפוטי לחיפוש במכשיר שלי? אם לא, אני לא מסכים/ה לחיפוש. לפי הלכת בית המשפט העליון, חיפוש במכשיר ללא צו דורש הסכמה מדעת, ואני בוחר/ת שלא להסכים. אני מוכן/ה לשתף פעולה עם החקירה בדרכים אחרות אך מבקש/ת שתכבד את זכותי לפרטיות."
אם השוטר מתעקש ואומר שיש לו סמכות לבצע חיפוש גם ללא הסכמתכם:
"אני מבקש/ת שתסביר לי מהי העבירה הספציפית שבגינה אתה מבקש לחפש במכשיר שלי, ועל איזו סמכות חוקית אתה מסתמך. אני מבקש/ת גם את שמך ומספר התג שלך. אני מודיע/ה לך שאני לא מסכים/ה לחיפוש, ואם תחליט לבצע אותו בכל זאת, תעשה זאת על אחריותך ואפנה בהמשך לביטול תלונה במשטרה או לבית המשפט."
תיעוד נאות של האירוע יכול לסייע לכם מאוד במקרה שתרצו לערער על חוקיות החיפוש בהמשך:
אם במהלך החיפוש נחשף מידע אישי או רגיש שאינו קשור לחקירה, ציינו זאת בפני השוטרים ודרשו שלא יועתק או יישמר.
ישנם מספר מקרים מיוחדים שבהם הכללים לגבי חיפוש במכשירי נייד עשויים להיות שונים:
בצה"ל, הכללים לגבי חיפוש במכשירי נייד שונים מעט. המשטרה הצבאית ומפקדים בדרגות מסוימות מחזיקים בסמכויות נרחבות יותר לביצוע חיפושים בבסיסים ובשטחים צבאיים. עם זאת, גם בצבא, חיפוש במכשיר נייד צריך להיות מידתי ולהתבצע על פי הנהלים.
פקודות הצבא הן ספציפיות יותר מאשר החוק האזרחי, וחיילים נדרשים לציית לפקודות חוקיות, גם אם הן כוללות בדיקה של מכשירי נייד. עורך דין סייבר המתמחה בדיני צבא יוכל לייעץ במקרים כאלה.
במעברי גבול ובנמלי תעופה, לרשויות יש סמכויות נרחבות יותר לבצע בדיקות וחיפושים, כולל במכשירים אלקטרוניים. חוק הכניסה לישראל וסמכויות רשות המכס מאפשרים בדיקות מקיפות יותר לשם הגנה על בטחון המדינה.
עם זאת, גם במקרים אלה, על החיפוש להיות מידתי וממוקד, ולא "מסע דיג" שרירותי. נוסעים רשאים לבקש הסברים על סיבת החיפוש ולתעד אותו. במקרים של נוסעים ישראלים הנתקלים בבעיות בחו"ל, יש לפנות לעורך דין המומחה למעצר בחו"ל.
בפסיקה עדכנית, נקבע כי גם במעברי גבול יש לשמור על איזון בין אינטרסים ביטחוניים לבין זכות הפרטיות, וחיפושים מקיפים צריכים להיות מגובים בחשד קונקרטי.
אם בוצע חיפוש לא חוקי במכשיר הנייד שלכם, ישנן מספר אפשרויות משפטיות העומדות לרשותכם:
דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שנקבעה בפסק דין יששכרוב (ע"פ 5121/98), מאפשרת לבית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים, כמו חיפוש ללא צו וללא הסכמה מדעת. כדי להפעיל דוקטרינה זו, יש להוכיח כי:
1. החיפוש בוצע בניגוד לדין (למשל, ללא צו וללא הסכמה מדעת)
2. נגרמה פגיעה משמעותית בזכויות יסוד (בעיקר הזכות לפרטיות)
3. קבלת הראיה תפגע באופן מהותי בהגינות ההליך ובאמון הציבור במערכת המשפט
בית המשפט העליון חיזק את המגמה של פסילת ראיות שהושגו בחיפושים לא חוקיים במכשירי נייד, כפי שנקבע במספר פסקי דין בשנים האחרונות.
מעבר לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ישנן מספר אפשרויות נוספות:
במקרים שבהם מדובר בהליך ערעור פלילי, חשוב לטעון כבר בהליך הראשוני על אי-חוקיות החיפוש ולדרוש את פסילת הראיות.
הגנה על הפרטיות במכשיר הנייד היא זכות בסיסית וחשובה במדינה דמוקרטית. ההלכות המשפטיות בישראל מכירות בכך שמכשיר הנייד מכיל את המידע האישי ביותר של האדם, ולכן חיפוש בו מחייב הקפדה יתרה על כללי המשפט וזכויות היסוד.
זכרו את העקרונות הבסיסיים:
במקרה של ספק או שאלה בנוגע לחיפוש במכשיר הנייד שלכם, מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום זה. ידע וכיבוד זכויותיכם הם המפתח להגנה על פרטיותכם ועל זכויותיכם החוקתיות.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ונועד למידע כללי בלבד.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה