שחרור ממעצר בהליך הסגרה

בהתאם לחוק ההסגרה יכול בית המשפט בכל שלב של הליך ההסגרה להורות על מעצרו של המבוקש ותוקפו של צו המעצר יחול כל עוד ההליך נמשך ובאין החלטה אחרת.

בהתאם לכך, נקבע בבית המשפט העליון שהכללים שחלים בהליכי המעצר במסגרת חוק ההסגרה יהיו אותם הכללים החלים במסגרת מעצר עד תום ההליכים של נאשם בהליך פלילי רגיל.

לכן, בהליך שבו נבחנת שאלת מעצרו עד תום הליך ההסגרה יבחן בית המשפט את קיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר. כלומר, גם אם ישנן ראיות לכאורה שמצדיקות לכאורה את הסגרתו של המבוקש עדיין ידרש בית המשפט לבחון האם ישנה אפשרות לשחרר את מבוקש ההסגרה לחלופת מעצר עד תום ההליך בעניינו.

תכליתה של חלופת המעצר נועדה לייצר מענה לעילת המעצר תוך פגיעה פחותה ככל שהדבר ניתן בחירותו של הנאשם או מבוקש ההסגרה למדינה זרה.

בהליכי הסגרה ניתן משקל גבוה ומיוחד לחשש להימלטות המבוקש וזאת בשל אופיו המיוחד של הליך ההסגרה שמכיל בתוכו חשש טבעי להימלטות והתחמקות מהדין שכן ברוב המקרים בקשות הסגרה למדינות זרות מוגשות לאחר שהמבוקש כבר נמלט מאימת הדין במדינה המבקשת.

הליך של הסגרה הוא שונה גם וייחודי גם מזווית המחויבות הבינלאומית של מדינת ישראל שנטלה על עצמה במסגרת שיתוף הפעולה בין המדינות במלחמה בפשע בינלאומי.

אולם, גם כשלוקחים את כל הנתונים דלעיל צריך לזכור שמבוקש ההסגרה הוא עדיין חף מפשע ויתכן שהבקשה להסגרתו תדחה בסוף ההליך ולכן יש לשקול בכובד ראש את האפשרות לשחררו גם כשישנן ראיות לכאורה כנגדו.

שיקולי בית המשפט במעצר בהליך הסגרה

הפסיקה קבעה כי לצד השיקולים השגרתיים שיש לבחון ביחס למעצר חשוד בעבירות הסגרה כמו מסוכנות וחשש להמלטות ושיבוש הליכים הרי שבהליכי הסגרה יש לקחת בחשבון גם את השיקולים הנוגעים לטבעו של הליך זה.

א. קיים משקל מיוחד להתחייבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת את הסגרת המבוקש ולכן בית המשפט יצמצם את מרווח הסיכון שנלקח בעת מעצר רגיל ככל שהדבר נוגע להמלטות החשוד מן הדין.

ב. בית המשפט נדרש לבחון האם המעצר דרוש להבטחת ההסגרה בראי של “חוק יסוד כבוד האדם וחירותו” או במילים אחרות האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שונה שפגיעתה בחירותו של המבוקש תהיה פחותה ואם התשובה לכך חיובית על בית המשפט להעדיף דרך זו.

כמובן שלצד העקרונות שנקבעו ב”חוק יסוד כבוד האדם וחירותו” הרי שבית המשפט ידרש לאזן בין החשש להימלטות שהוא חשש מוגבר בהליך הסגרה לצד מידתיות בפגיעה בחירות שכל אלו נלקחים בחשבון ביחס לחומרת העבירה שמיוחסת למבוקש ומן הסתם בית המשפט יוכל להיעזר בשירות המבחן והכנת תסקיר מעצר לעניינו של המבוקש.

שחרור ממעצר באזיק אלקטרוני בהליך הסגרה

לאור פסיקת בית המשפט ולפיה גם במעצר זמני בהליך הסגרה יש מקום לבחון האם יש אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המבוקש תהיה פחותה הרי שאין מניעה לשחרר מבוקש הסגרה בחלופת מעצר באזיק אלקטרוני כבר בשלב המקדמי של הליך ההסגרה.

אם ניתן להפחית את החשש להימלטותו מן הדין של מבוקש ההסגרה במסגרת של חלופת מעצר הרי שקיימת אפשרות לבחון את שחרור המבוקש לחלופת מעצר בכלל זה גם חלופת מעצר באיזוק אלקטרוני וזאת תוך שקילת כלל השיקולים ובהם התחייבויותיה של מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת את ההסגרה, מידת המסוכנות ועוצמת החשש להמלטות מן הדין.

מול כל אלו יש לזכור כי קיימת חובה לבדוק ולבחון דרך חלופית למעצר שיש בה פגיעה מופחתת בחירותו של האדם גם בהליך הסגרה וגם בשלב המקדמי ביותר של הליך זה.

הדברים נכונים ומחייבים גם במדינות רבות בחו”ל המחוייבות לאמנות בינלאומיות ולכן ישראלי שנעצר בחו”ל במסגרת צו מעצר בינלאומי של האינטרפול רשאי לדרוש את שחרורו לחלופת מעצר כבר בשלבים המקדמיים וזאת בהסתמך על אמנות בינלאומיות שעליהן חתומה המדינה שבה הוא נעצר.

אנו עוסקים שנים רבות במשפט הפלילי ובמשפט הפלילי הבינלאומי תוך דגש על חוקת האינטרפול ודיני הסגרה בינלאומיים.

אם הנכם זקוקים לייעוץ בעניין זה פנו אלינו, עורך דין פלילי רוטנברג, כעת: 050-6942192

כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.