הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה הפכה לתופעה נפוצה בעידן הדיגיטלי, הגורמת לפגיעה משמעותית בנפגעים. המחוקק הישראלי נדרש להתמודד עם התופעה ולהתאים את החקיקה למציאות המשתנה. מאמר זה יסקור את איסור הפצת סרטונים וחוק הפרטיות בישראל, יציג את המסגרת המשפטית הקיימת להגנה מפני הפצה לא מורשית של תכנים אינטימיים, ויספק מדריך מעשי לנפגעים.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, אנו עדים לעלייה משמעותית במקרי הפצה לא מורשית של סרטונים ותמונות אינטימיות. לפי נתוני המשרד לביטחון פנים, מדי שנה מוגשות מאות תלונות בגין הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה, אך ההערכה היא שהמספר האמיתי גבוה בהרבה, שכן רבים מהנפגעים אינם מגישים תלונה.
הפגיעה הנגרמת מהפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה היא רב-ממדית: פגיעה בפרטיות, בכבוד, בשם הטוב ולעיתים גם בביטחון האישי. הנזק עשוי להיות ארוך טווח ולהשפיע על היבטים רבים בחיי הנפגע/ת, כולל תעסוקה, מערכות יחסים ובריאות נפשית.
המחוקק הישראלי הכיר בחומרת התופעה ובשנת 2014 תוקן חוק למניעת הטרדה מינית, בתיקון שכונה "חוק הסרטונים", שהגדיר במפורש את הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה כהטרדה מינית. תיקון זה היווה צעד משמעותי בהגנה על קורבנות התופעה ובהרתעת מפיצים פוטנציאליים.
הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה עשויה להיות מטופלת במספר מישורים משפטיים במדינת ישראל. להלן סקירה של החוקים העיקריים המתייחסים לסוגיה זו:
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 מהווה בסיס חוקי חשוב בהתמודדות עם הפצת תכנים אינטימיים. סעיף 2 לחוק קובע כי פגיעה בפרטיות כוללת, בין היתר:
"פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" וכן "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד".
הפרה של חוק זה עשויה להוביל לסנקציות פליליות ואזרחיות, כולל מאסר ופיצויים כספיים. במקרים של הפצת תכנים אינטימיים, ניתן להגיש תלונה במשטרה ובמקביל להגיש תביעה אזרחית לפיצויים.
תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, המכונה "חוק הסרטונים", שנכנס לתוקף בשנת 2014, מגדיר במפורש הפצת תוכן מיני ללא הסכמת המצולם כהטרדה מינית. התיקון קובע כי הטרדה מינית היא גם:
"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום."
חשוב לציין שהחוק חל גם על מקרים שבהם הצילום נעשה בהסכמה, אך הפרסום נעשה ללא הסכמה. עבירה זו מוגדרת כעבירת מין לכל דבר, והעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר.
חוק העונשין, התשל"ז-1977 מכיל גם הוא סעיפים שעשויים להיות רלוונטיים למקרים של הפצת תכנים אינטימיים, כגון סעיף 214 העוסק בפרסום תועבה, סעיף 192 העוסק בהעלבת עובד ציבור (במקרים רלוונטיים), וסעיפים נוספים הקשורים להטרדה ופגיעה.
בנוסף, מקרים מסוימים של הפצת תכנים אינטימיים עלולים להיחשב כעבירות סייבר ולהיות מטופלים בהתאם, במיוחד כשמדובר בהפצה נרחבת באמצעים טכנולוגיים.
הגדרת הפצת תוכן אסורה לפי החוק הישראלי רחבה יחסית וכוללת מספר מרכיבים חשובים:
החוק מגן מפני הפצה לא מורשית של תכנים המתמקדים במיניותו של אדם. זה כולל:
חשוב לציין שהחוק אינו מתייחס רק לפרסום ברשתות חברתיות או באתרי אינטרנט, אלא גם להפצה בקבוצות וואטסאפ, טלגרם או אפליקציות מסרים אחרות, ואפילו להעברה פרטית לאדם אחד או יותר.
לאורך השנים, בתי המשפט בישראל פירשו את החקיקה בנושא הפצת תכנים אינטימיים באופן מרחיב. בפסיקות שונות נקבע כי:
בנוסף, בתי המשפט מחמירים בענישה במקרים של סחיטה באיומים הקשורה לתכנים אינטימיים (המכונה לעיתים "סקסטורשיין").
הענישה בגין הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה יכולה להיות משמעותית ולהתקיים במישור הפלילי והאזרחי כאחד.
במישור הפלילי, העונש המרבי על הפרת "חוק הסרטונים" (הפצת תוכן מיני ללא הסכמה) הוא עד חמש שנות מאסר. במקרים חמורים, במיוחד אלו הכוללים נסיבות מחמירות כמו סחיטה, הטרדה מתמשכת, או כשהנפגע הוא קטין, העונש עשוי להיות חמור אף יותר.
בנוסף למאסר, בית המשפט רשאי להטיל קנסות משמעותיים על הנאשם, ובמקרה של הרשעה נרשם רישום פלילי שעלול להשפיע על היבטים רבים בחייו של המורשע, כולל תעסוקה עתידית, אפשרות לקבלת רישיונות מקצועיים ואף נסיעות לחו"ל.
מאחר שמדובר בעבירה בעלת אופי מיני, ההליך הפלילי מנוהל על ידי תביעה בגין עבירות הטרדה מין ומטופל על ידי גורמי אכיפה מיוחדים המתמחים בעבירות מסוג זה.
במישור האזרחי, נפגע מהפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה רשאי להגיש תביעה נזיקית ולדרוש פיצויים כספיים. חוק הגנת הפרטיות מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 ₪, ובמקרה של הוכחת כוונה לפגוע, עד 100,000 ₪.
בנוסף, חוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 120,000 ₪. במקרים בהם הוכח נזק משמעותי (למשל פגיעה ביכולת להשתכר, עלויות טיפול נפשי, וכו'), הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר.
חשוב לציין כי ניתן לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי, וכי הרשעה פלילית עשויה לסייע משמעותית בהצלחת התביעה האזרחית.
אם גילית שתכנים אינטימיים שלך הופצו ללא הסכמתך, ישנם מספר צעדים מעשיים שחשוב לנקוט באופן מיידי:
הצעד הראשון והחיוני הוא לאסוף ולשמור ראיות על ההפצה:
שמירת הראיות חיונית לצורך פנייה לרשויות האכיפה ולהגשת תלונה רשמית.
הפלטפורמות המקוונות הגדולות מאפשרות לדווח על תכנים פוגעניים ולבקש את הסרתם:
במקרים של אי-שיתוף פעולה מצד הפלטפורמה, ניתן לפנות למוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שמסייע גם לבגירים במקרים חמורים.
הגשת תלונה במשטרה היא צעד חשוב:
במקרים דחופים במיוחד, כמו סחיטה או איום מיידי, ניתן לפנות למוקד 100 של המשטרה.
חשוב לדעת כי במקרים של עבירות מין, החקירה מתבצעת ביחידות מיוחדות, ויש אפשרות לבקש להיחקר על ידי חוקר/ת מאותו מגדר.
מלבד הגשת תלונה במשטרה וטיפול בהסרת התוכן, ישנן מספר אפשרויות משפטיות נוספות העומדות בפני נפגעים:
לאחר הגשת התלונה במשטרה, מתקיים הליך חקירה שבסופו מתקבלת החלטה אם יש ראיות מספיקות להעמדה לדין. במקרה שכן, מוגש כתב אישום ומתחיל הליך פלילי.
כנפגע/ת עבירה, יש לך זכויות רבות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, כולל זכות להיות מיודע על התקדמות ההליך, להביע עמדה לגבי עסקאות טיעון, ולהגיש הצהרת נפגע לפני גזירת הדין.
במקביל להליך הפלילי, או באופן עצמאי, ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצויים. יתרון התביעה האזרחית הוא האפשרות לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, כפי שצוין לעיל.
תביעה אזרחית מנוהלת באמצעות עורך דין פרטי, ונטל ההוכחה בה נמוך יותר מאשר בהליך פלילי (מאזן הסתברויות לעומת מעבר לספק סביר), מה שמגדיל את הסיכוי להצליח בתביעה.
בנוסף להליכים המשפטיים הסטנדרטיים, ניתן לבקש מבית המשפט צווים מיוחדים:
צווים אלה יכולים להיות אפקטיביים במיוחד בשלב המוקדם של ההפצה, ולמנוע הפצה נוספת. הם ניתנים גם במסגרת בקשה לסעד זמני בתביעה אזרחית.
לאורך השנים, בתי המשפט בישראל דנו במספר מקרים משמעותיים של הפצת תכנים אינטימיים, שהשפיעו על הפרשנות המשפטית ויישום החוק:
בתיק פלילי 23751-02-17 (2018), הורשע נאשם בהפצת תמונות אינטימיות של בת זוגו לשעבר בקבוצות וואטסאפ, ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע כי העובדה שהצילום נעשה בהסכמה אינה מהווה הסכמה להפצה, ושלח מסר ברור בדבר חומרת העבירה.
בתיק נוסף, ת"א 35937-05-16 (2017), נפסקו פיצויים בסך 200,000 ₪ לתובעת שתמונותיה האינטימיות הופצו על ידי בן זוגה לשעבר. בית המשפט הרחיב את היקף הפיצוי מעבר לסכום הסטטוטורי, בהתחשב בנזק הנפשי הכבד שנגרם לתובעת.
בתיק ע"פ 5090/18, בית המשפט העליון אישר מעצר עד תום ההליכים לנאשם שהפיץ תכנים אינטימיים ואיים בהמשך הפצה כאמצעי לסחיטה, תוך הדגשת הסכנה הנשקפת ממי שמפיצים תכנים מסוג זה.
פסקי דין אלה מדגישים את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי עבירות של הפצת תכנים אינטימיים, ואת המגמה להעניק הגנה רחבה לנפגעים.
פגיעה מסוג זה עלולה לגרום לקשיים נפשיים משמעותיים, ולכן חשוב להיעזר בשירותי תמיכה וסיוע:
מומלץ לא להתמודד לבד עם המצוקה הנפשית, ולפנות לגורמי מקצוע כמו פסיכולוגים או עובדים סוציאליים המתמחים בתחום הפגיעות המיניות.
האם שיתוף/העברה של סרטון שכבר הופץ נחשב לעבירה?
כן. גם אם לא אתה המפיץ המקורי, העברת תוכן אינטימי ללא הסכמת המצולם מהווה עבירה על החוק, ואתה עלול לעמוד לדין פלילי ולהיתבע אזרחית.
האם ניתן להגיש תלונה/תביעה אנונימית?
לא ניתן להגיש תלונה במשטרה באופן אנונימי, אך ניתן לבקש צו איסור פרסום על פרטי המתלונן. בהליך אזרחי, במקרים חריגים, ניתן לבקש מבית המשפט לנהל את ההליך בדלתיים סגורות ובהגנה על פרטי התובע.
כמה זמן אחרי האירוע ניתן להגיש תלונה/תביעה?
במישור הפלילי, התיישנות עבירה פלילית מסוג עוון (רוב עבירות הפצת התכנים) היא חמש שנים מיום ביצוע העבירה. במישור האזרחי, ניתן להגיש תביעה תוך שבע שנים ממועד הפרסום.
האם יש הגנות אפשריות למי שהפיץ תכנים אינטימיים?
החוק מספק מספר הגנות מוגבלות, כגון: פרסום בתום לב במסגרת סיקור עיתונאי, פרסום שנעשה למטרות חינוכיות לגיטימיות, או כשהפרסום נעשה לשם הגשת תלונה לרשויות. עם זאת, הגנות אלו מפורשות בצמצום על ידי בתי המשפט.
מה קורה אם המפיץ נמצא מחוץ לישראל?
אם המפיץ נמצא בחו"ל, ניתן להגיש תלונה ביחידת הסייבר של המשטרה, שיכולה לפעול בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה בינלאומיות. במקרים של משפט פלילי בינלאומי או אינטרפול, ניתן להיעזר בגופים מתמחים.
הפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה מהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובכבוד האדם, ומוגדרת בחוק הישראלי כעבירה פלילית הנושאת עונשים כבדים. המאמר סקר את המסגרת המשפטית הקיימת בישראל להתמודדות עם תופעה זו, כולל "חוק הסרטונים", חוק הגנת הפרטיות וחוק העונשין.
לנפגעים מהפצת תכנים אינטימיים ישנן מספר אפשרויות פעולה, כולל הגשת תלונה במשטרה, תביעה אזרחית לפיצויים, ובקשת צווים משפטיים להסרת התוכן. במקביל, חשוב לפנות להסרת התכנים מהפלטפורמות השונות ולשמור ראיות.
לאור חומרת הפגיעה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום, שיוכל להדריך את הנפגע/ת בצעדים המשפטיים המתאימים ולהעניק ליווי לאורך ההליך כולו. במקביל, חשוב לא להזניח את הפן הרגשי ולפנות לגורמי תמיכה נפשית.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה