על המדינה באמצעות המשטרה וגורמי אכיפה נוספים למצות את הדין עם עבריינים והאפשרות שנקבעה בחוק סדר הדין הפלילי ולפיו אזרח יכול להגיש קובלנה פלילית כנגד אדם אחר משמשת כחריג שנותן מענה לסוג של מעשים פליליים, בעיקר בתחום שבין אדם לחברו, ואשר יתכן כי הפרקליטות או המשטרה לא ראו בעבירות אלו עניין מיוחד ולכן המחוקק נתן בידי האזרח אפשרות לנהל הליך פלילי, במקרים אלו במקומה של המדינה. כלומר, ניתנת אפשרות לאדם פרטי להגן על זכויותיו ולהביא לאכיפה של החוק וזאת במקום שהתביעה הפלילית לא עושה כן.
לצד היתרונות בתרומתה של הקובלנה הפרטית לדרך אכיפת החוק ומיצוי של ההליכים הפליליים במקום שבו הרשויות נמנעות מלעשות כן, קיימים חסרונות בשיטה זו שכוללים בעיקר את האפשרות של אזרחים להגיש קובלנת סרק כנגד אדם אחר מתוך מניעים פסולים ורגשות נקם.
המחוקק מעניק באמצעות האפשרות להגיש קובלנה פלילית אפשרות לאדם פרטי לפעול ליישם את החוק ואותו אדם שמגיש את הקובלנה חייב להוכיח את העבירה שמפורטת בכתב הקובלנה, המחוקק לא מגביל את הזכות להשתמש בקובלנה פלילית בפנייה מוקדמת ליועמ״ש אלא להיפך, מדובר בכלי שבו האזרח פועל מקום שבו התביעה נמענה מלפעול או קבעה שאין מקום לפעול כנגד הפוגע.
העבירות שבגינן ישנה אפשרות להגיש כתב קובלנה מוזכרות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי והן למעשה רשימה שאינה פתוחה ורק העבירות שמוגדרות בתוכה הן כאלו שמקימות את הזכות להגיש קובלנה פלילית בניגוד לדעתה של רשות התביעה ומכאן גם שאין צורך בפנייה או באישור המשטרה או רשות אכיפה אחרת.
צריך לזכור כי למרות שקובלנה נעשית על ידי אזרח פרטי, הרי שמדובר בהליך פלילי שהסנקציה המוטלת בסופו היא פלילית ויש בה כדי לשלול את חירותו של האדם שכנגדו הוגשה הקובלנה ולכן גם בהליך פרטי זה קיימת חובה של היועמ״ש לפקח על השימוש במוסד הקובלנה שכן שימוש בלתי ראוי יכול להיעשות מתוך מטרה פסולה של ניגוח או נקמה או רדיפה כנגד אדם ללא כל הצדקה.לכן, היועמ״ש רשאי להפסיק הליך של קובלנה ולקבוע כי יש להעביר את ניהולה לידי התביעה או לעכב את ההליכים תוך התייחסות לנסיבות בכל מקרה.
הקובלנה הפלילית מעוגנת בסעיפים 68-73 לחוק סדר הדין הפלילי והיא מהווה הליך פלילי שמנוהל על ידי גורם פרטי ולא באמצעות המדינה וזאת בעבירות שמנויות בתוספת השנייה של חוק סדר הדין הפלילי וגם בעבירות אחרות שלא נמצאות בתוספת השניה כמו חוק איסור לשון הרע. אך בזמן שבהליך פלילי רגיל יש לפרקליטות או לתביעות את הזכות להניע את המשפט הפלילי מתוך עמדה של הגינות ומקצועיות כחזקה על רשויות המדינה וללא מניעים פסולים וזרים הרי שבקובלנה פרטית עומד האינטרס הפרטי והאישי של הקובל וזה יכול להיות מונע מתוך רגשות נקם ומתוך רצון לפגוע בנאשם, להטרידו ולאיים עליו וכך לייצר הליך סרק שנועד להשחית את זמנו של בית המשפט.
בניגוד לקובלנה פלילית פרטית הרי שכתב אישום שמוגש על ידי המדינה מוגש לאחר שעבר ביקורת ופיקוח וסינון ולאחר שנבדקו הראיות והעובדות באופן בלתי תלוי עלי ידי המשטרה וחוקריה ולאחר מכן על ידי יחידת התביעות במשטרה והפרקליטות כשבקובלנה פלילית פרטית הגורם הפרטי שהגיש את הקובלנה הוא גם החוקר וגם התובע ללא מערכות של בקרה וסינון.
הקובל הפרטי בהליך פלילי אינו כפוף לביקורת ולעיתים קרובות המניעים להגשת הקובלנה הפלילית עלולים להיות פסולים וממניעים לא נקיים, הקובלנה הפלילית היא כלי שיכול בקלות להפוך לאמצעי לרדיפה והתנכלות ובית המשפט העליון העלה את התהייה מדוע החוק הפלילי מעניק לאדם פרטי אמצעי כה חזק ועוצמתי שאין שום סיבה שלא יתנהל באמצעות תובענה אזרחית רגילה שכן עיקר העבירות שבגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית הן בעלות סממנים של סכסוך אזרחי ורחוקות לעיתים מהתחום הפלילי.
כוונת המחוקק כשהוסיף את לעוולה האזרחית בפרסום לשון הרע גם את הסנקציה הפלילית נועדה להוסיף לעוולת לשון הרע מימד נוסף ולא לאפשר לעשות בה שימוש קבוע אלא רק במקרי קיצון אלא שבהיעדר פיקוח ובקרה על קובל פרטי שיכול להניע הליך פלילי במהותו נראה כי הקובלנה הפלילית אינה משמשת רק באירועי קיצון אלא גם במקרים שבקלות יכלו להיות מוגשים כתובענה אזרחית.
הקובלנה הפלילית נותנת לאדם הפרטי מעמד במשפט הפלילי ומכירה בזכותו להעמיד עבריין לדין תוך מיצוי ההליכים במקרים שבהם הרשויות אינן עושות זאת, אולם לעיתים את כל ההליכים שניתן לבצע במסגרת הגשת קובלנה פלילית פרטית היה ניתן לעשות באמצעות תביעה אזרחית שכוללת אפשרות לסעדים זמניים וצוי תפיסה. ההנחה היא שבמקום שבו הוגשה קובלנה שעולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי היה מקום שיוגש כתב אישום פלילי רגיל על ידי המדינה.
החוק מאפשר למדינה לקחת את המושכות לנהל את הקובלנה הפלילית הפרטית בהתאם לסמכות המסורה לפרקליט המחוז על פי סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי ואז יומר כתב הקובלנה בכתב אישום לפי סעיף 72 לחוק סדר הדין הפלילי וכן היועץ המשפטי רשאי להורות על ביטול או עיכוב הקובלנה הפלילית אלא אך השימוש בסמכות זו הוא חריג ונדיר.
חוק סדר הדין הפלילי מעניק את כלי הקובלנה לידיו של האזרח אך זה אינו מחזיק בסמכויות ובכלים של המדינה ואינו יכול לגבות עדויות מראש לא מהעדים ולא מהנקבל שהוא הנאשם בהליך הפלילי ולכן הקובל נמצא בעמדת נחיתות לעומת המדינה בהליך פלילי רגיל.
במרבית הפסיקה של בית המשפט העליון עולה כי הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי חלה גם בהליכי קובלנה פרטית פלילית שכן לאור הזכות היסודית להליך ראוי והוגן נקבע כי קיימת חובה לאפשר לנאשם לעיין בחומר שבידי הקובל ואף במידה מוגברת שכן הנקבל מוצא את עצמו בעמדה נחותה לעומת נאשם שהוגש כנגדו הליך פלילי רגיל ולכן יש לחייב את הקובל לפחות במינימום החובות שחלות על המדינה במשפט פלילי כשבפסק דין 12209-06-20 אפלבויום נגד מלביצקי אף נקבע כי הפגיעה ביכולת הנאשם בקובלנה פלילית להתגונן יכולה להביא למחיקת הקובלנה מטעמי הגנה מן הצדק כשתוצאה זו אף עולה מסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי שכן עשיית הצדק דורשת לאפשר לנאשם להתגונן כראוי בהליך פלילי.
בכנסת האחרונה הוגש הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022 כשבדברי ההסבר לה נכתב שלמרות שמדובר במספר קטן מאוד של הליכים הרי שאלו מכבידים מאוד על בתי המשפט ורובם מסתיימים ללא כלום כששמיעת הקובלנות מביאה לבזבוז מאות ימי שיפוט בניגוד לאינטרס הציבור ובמיוחד שמדובר בהליך פלילי שמוגש מתוך האינטרס הצר והפרטי של הקובל שהרשויות לא מצאו לנכון להגיש כתב אישום בגינן. הליך הקובלנה הפלילית מנוהל בדרך כלל באופן לא ענייני ותוך שהוא מביא לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן תוך שהוא נעשה לעיתים קרובות כדי לאיים על הנקבל/הנאשם וזה נאלץ לנהל הליך פלילי במקום שגורמים בכירים בפרקליטות סבורים שאין סיכוי סביר להרשעה ובהליך זה יש גם פגיעה בעיקרון השוויון כשהקובל הפרטי לא כפוף לשיקולי הרשות כמו מדיניות אכיפה, פנייה להסדר מותנה ועוד שיקולים שמחייבים את הרשות ואין להם כלל מקום כשמדובר בקובל פרטי.
ביטול אפשרי של הקובלנה הפלילית לא מותיר את האזרח ללא אמצעי מתאים להתגוננות מפני פגיעה שבוצעה בו שכן הוא יכול לפעול בדרך של נקיטת הליכים אזרחיים כשסיכויי ההצלחה לנפגע לשכנע את בית המשפט בקיום המעשה שיצר לו נזק גבוה יותר בהליך האזרחי לנוכח דרישת ההוכחה הנמוכה יחסית לדרישת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי שהיא "מעבר לספק סביר".
כמו כן, יכול האזרח להניע הליך פלילי באמצעות תלונה במשטרה ואף הוא יכול להגיש ערר על החלטה לסגור תיק או שלא להעמיד לדין לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי.
דווקא בהליך של קובלנה פלילית יש חשיבות לעורך דין פלילי מנוסה שיעמוד על כך שבית-המשפט ינקוט משנה זהירות בהבטחת זכותו של הנאשם לניהול הוגן של המשפט וזאת במיוחד בשל ההבדל בין אישום שבו המדינה היא המנהלת את כתב האישום שכן על המדינה חלה חזקת היושר כשהמאשים בקובלנה הוא אדם פרטי שלא קיימת בעניינו חזקה שהוא פועל מתוך האינטרס הציבורי ומטעמים של יושר. עורך דין פלילי מנוסה בהליך של קובלנה פלילית הוא חיוני ביותר שכן הנאשם בקובלנה פלילית מוצא את עצמו בעמדת נחיתות לעומת נאשם שהוגש כנגדו כתב אישום בהעדר מסננת ראייתית של המשטרה והפרקליטות שאמונים על צמצום הפגיעה בנאשם ולכן מצב שבו עורך דין פלילי יעמוד על זכויות הנאשם יכולה אף להביא לביטול הקובלנה מטעמים של צדק.
אנו במשרד עורכי דין פלילי רוטנברג עוסקים ומתמחים במשפט הפלילי כבר למעלה מ-25 שנה ונותנים מענה לכל נאשם ואף לקורבנות עבירה ולכן אם נקלעת למצוקה פנה אלינו ונסייע לך
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
