עורך דין הלבנת הון

משרד עורך דין פלילי רוטנברג מתמחה בייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ועבירות בהתאם לחוק איסור הלבנת הון מזה 25 שנה שבהם ייצגנו לקוחות רבים בתיקים מסובכים ותיקים מפורסמים ולזכותנו הצלחות רבות שבהם הוביל המשרד ביטול חילוט רכוש וביטול של תפיסת נכסים על ידי המשטרה והפרקליטות וכמו כן הובלנו תיקים רבים לזיכוי מוחלט בעבירות כלכליות ועבירות פליליות בינלאומיות.
אנו מתמחים במתן מענה מהיר ויעיל ללקוחות המשרד תוך היכרות מקיפה עם כל החוקים הכלכליים הנוגעים לעבירות פליליות ומשמשים כסנגורי הגנה לנאשמים ועצורים.

במהלך השנים הרבות שהמשרד מעניק שירות משפטי למדנו כי ייעוץ של עורך דין פלילי מומחה הוא חיוני ביותר במיוחד בשעת המעצר הראשוני או בעת החקירה הראשונית במשטרה ולכן אנו ממליצים למי שחושש שהוא אמור להיות מזומן לחקירה להתכונן מבעוד מועד ולפעול לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צווארון לבן שיציל אותו מטעויות בזמן החקירה וכשמדובר בעבירות כלכליות הרי שלהכנה משפטית לפני חקירה יש חשיבות עצומה שתוצאותיה עלולות לחסוך כסף רב לחשוד בפלילים.

מהי הלבנת הון?

חוק איסור הלבנת הון מגדיר הלבנת הון כפעולה שנעשית בנכס או רכוש באמצעים שונים כדי להביא להטמעתו במערכת החוקית הבנקאית למרות שזה הושג על ידי פעולה עבריינית פלילית.
העבירות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון הן עצמאיות וחשוד בעבירה לפי חוק זה יכול למצוא את עצמו נאשם בפלילים תוך סיכון לעונש מאסר ארוך וממושך וקנסות רבים.

מהו חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הוא חוק ישראלי שנועד להילחם בתופעה של הלבנת הון, הנלווית לעבירות שונות, כגון סחר בסמים והשתמטות ממס. החוק מגדיר את העבירה של הלבנת הון כ"עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או את עשיית הפעולה בו". רכוש אסור הוא רכוש שנוצר או הופק בעבירה, או רכוש שנועד לשמש לביצוע עבירה או להסתיר את ביצוע עבירה.

החוק מטיל חובות על נותני שירותים פיננסיים, כגון בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים אחרים, לזהות חשדות להלבנת הון ולדווח על כך לרשויות החוק.החוק גם מטיל חובות על גורמים נוספים, כגון עורכי דין, רואי חשבון ומנהלי עסקים, לדווח על חשדות להלבנת הון. העונש על עבירה של הלבנת הון הוא מאסר של שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

מהי מטרת החוק לאיסור הלבנת הון?

החוק לאיסור הלבנת הון נועד לתת כלי אכיפה לרשויות לצורך מאבק בפשיעה המאורגנת ובעבריינים שמשתמשים בכספים שהושגו באיסור ובאמצעות עבירות פליליות לצורך ביצוע הפשע או כשכר לפעולותו ולצורך כך משתמשים בהלבנת ההון שנצבר לצורך הפיכת הכספים "השחורים" לכספים "מותרים" והכנסתם אל תוך המערכת הבנקאית ככספים לגיטימיים.

כחלק מהכלים שמעניק חוק איסור הלבנת הון הוא מאפשר למדינה להקפיא חשבונות בנק של חשודים וכמובן של נאשמים וכן לתפוס נכסים וחפצים שבבעלותם או בבעלות מקורביהם ובסוף ההליך המשפטי לבקש לחלט את הרכוש לטובת המדינה בנוסף לענישה הפלילית בתיק העיקרי.
הכנה נכונה על ידי עורך דין פלילי מנוסה ומומחה לעבירות כלכליות תוביל לכך שהמשטרה או המדינה יתקשו בהליכי תפיסת הרכוש וכמובן שיש בכך כדי למנוע הליך חילוט סופי של הרכוש בתום ההליך.

האם בנק יכול לסרב לקבל כספים שמקורם בחו"ל?

חוק הבנקאות בסעיף 2 קובע כי אסור לתאגיד בנקאי לסרב לתת שירות בנקאי אם הסירוב אינו סביר וכך פורש בפסיקת בית המשפט העליון שנטל ההוכחה ביחס לסירוב הנו על הבנק ואין אפשרות להציג סירוב הנובע מחשש כללי אלא על הבנק להציג מעשים ספציפיים שיש בהם כדי להוכיח את החשש המשמעותי שהוביל לסירוב לאשר פעולות בנקאיות ללקוח.

בית המשפט יבחן את שיקול הדעת של הבנק בסירוב ליתן שירות בנקאי בהתאם למבחני הסבירות במשפט המנהלי ויפעל לשנות את החלטת הבנק במידה וזה פעל באופן קיצוני ובניגוד למתחם הסבירות שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון.
סירוב סביר יכול להיות במידה ומדובר בלקוח שניהל את החשבון באופן רשלני או בלתי הולם תוך התנהגות אלימה כלפי הבנק ונציגיו.

מהו הליך "הכר את הלקוח" שבו מחוייב הבנק ומה מטרתו?

אפשרות אחרת לסירוב סביר של בנק לבצע פעולות בנקאיות ללקוח נוגעות לקיומו של חשש אמיתי לביצוע עבירות לחוקים הנוגעים לאיסור הלבנת הון או במקרים אחרים חשש למימון טרור ולכן החוק הטיל על התאגידים הבנקאיים חובות הנוגעות ליישום החוקים הנוגעים לאיסור הלבנת הון וכך על הבנקים לקבוע מדיניות של הפחתת סיכונים הנוגעים לחוק איסור הלבנת הון באמצעות הליך של "הכר את הלקוח" שבו נבחנים הנסיבות לפתיחת החשבון, תושבות הלקוח, היקף הכספים במזומן שברשותו, תחום עיסוקו והיקף העיסוק של הלקוח. במסגרת זו נדרש הבנק לבצע פיקוח שוטף אחר הפעילות בחשבון הבנק תוך ביצוע הערכת סיכונים של הפעילות בחשבון לצורך זיהוי עבירות לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

כיצד הבנקים מסווגים פעילות אסורה שתהווה הלבנת הון?

במסגרת הטיפול שלנו במשרד עורך דין פלילי רוטנברג בתיקי הלבנת הון נחשפנו למקרים רבים שבהם לקוחות המשרד נחשדו כבעלי הון שחור וכתוצאה מכך הבנק סירב לבצע עבורם פעולות בנקאיות כמו קבלת כספים מחו"ל והפקדתם בחשבון בישראל.

הבנקים קובעים קריטריונים לפעילות חשודה של לקוח בהתאם לרמת הסיכון של הלקוחות בהתאם לסוג עיסוקם ומקום פעילותם הכלכלית וכך מדינות הנמצאות בסיכון גבוה (רוסיה לדוגמא) יובילו לחשדנות יתר מצדו של הבנק וכן סוגי השירותים הבנקאיים שמבוצעים על ידי הלקוח כמו העברות של כספים בסכומים גבוהים באמצעים אלקטרוניים וכמובן שסירוב של לקוח להיענות לבקשה למסור פרטים שאליהם הוא נדרש באמצעות הבנק עלולה להוביל לסירוב שיהיה סביר למתן שירות בנקאי.

מהם "הדגלים האדומים" שמעלים חשש להלבנת הון?

פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי קיום "דגל אדום" שמעלה חשש להלבנת הון ויצדיק סירוב לפתוח חשבון בנק יכול שיהיה כתוצאה מפעילות שנראית כבלתי הגיונית וללא הצדקה עסקית או כלכלית ביחס לחשבון הבנק וכך היקף פעילות יוצא דופן שאין לו סיבה הגיונית או פעילות בהיקף כספי גבוה או הפקדת מזומנים בסכומים שלא תואמים את הפעילות בחשבון הבנק ואשר הלקוח לא יכול או לא מעוניין לגלות את מקור הכנסותיו הרי שיובילו לסירוב לביצוע פעילות בנקאית בהתאם לחשש לאיסור חוק הלבנת הון.

בסעיף 2 א לצו המרחיב את חובת "הכר את הלקוח" שנכנס לתוקף בשנת 2014 ישנה הרחבה בנוגע לחובה של הבנק לברר את מקור הכספים של הלקוח, עיסוקו ומטרת פתיחת חשבון הבנק תוך שהצו קובע חובת דיווח של הבנק לרשויות המדינה על פעילות שנראית כחשודה כהלבנת הון ובלתי תקינה.

איזה פעילות תחשב כמחייבת "חובת דיווח" של הבנק?

כשהבנק מזהה פעולות שנועדו לעקוף את חובת הדיווח וכשנדמה שיש מאחורי חשבון הבנק "נהנה" שאינו בעל החשבון וזה לא הצהיר עליו או שישנה פעילות בהיקף גבוה מאוד שהובילה לשינוי משמעותי ביותר ביתרת חשבון הבנק ללא סיבה הגיונית הרי שאלו יובילו למסקנה שעל הבנק קמה "חובת דיווח" לרשויות.
• הסתרת זהות "נהנה" אמיתי בחשבון
• פעילות בלתי הגיונית באופן משמעותי
• שינוי קיצוני ביתרת החשבון ללא סיבה הגיונית
• מספר פעולות בנקאיות בחשבון ליעד שאין לו סיבה סבירה.
• הפקדות מרובות לחשבון הבנק על ידי אדם שאינו בעלי החשבון
• זיכוי לחשבון הכרטיס באופן גבוה שאין לו סיבה הגיונית.
• העברת כספים מישראל לחו"ל או להיפך כשהפעולה נעשית באופן מחשיד
• קבלת כספים כשמקור הכספים אינו ידוע
• העברת כספים כשמקור הכספים הוא ממדינות המוגדרות מדינות בסיכון
כל אלו יחד עם פעולות אחרות יכולות להביא לסירוב סביר של הבנק בביצוע פעולות בחשבון בשל חשש לאיסור הלבנת הון ובנק שאינו מבצע ואינו מקפיד על ההוראות חשוף לקנסות גבוהים ביותר וגם להליכים פליליים שעלולים להיפתח כנגדו.

האם ניתן לחלט רכוש רק לאחר הרשעה בפלילים?

עורך דין פלילי מומחה לעבירות הלבנת הון יפעל תמיד למנוע תפיסת נכסים ורכוש תוך ניסיון להציג לבית המשפט את הפגיעה הקשה והבלתי מידתית בנאשם שטרם הורשע בעקבות תפיסת רכושו אולם פסיקת בתי המשפט קבעה שהסמכות לתפיסת נכסים צופה את פני העתיד והיא מיועדת להבטיח את האפשרות לחילוט בתום ההליך הפלילי. טענה של עורך דין פלילי לגבי העובדה שהחוקרים וגם החשוד עדיין נמצאים תחת חקירה וחזקת החפות צריכה לעמוד לטובת החשוד באה בשיקולי בית המשפט אך אל מול טענה זו עומד השיקול הפרקטי ולפיו המתנה לחילוט הנכס רק בסוף ההליך הפלילי ולאחר הרשעה עלול להוביל לכך שלא יהיה מה לחלט ולכן נולד הצורך של תפיסת רכוש בהליך של חילוט זמני ולמרות שבסעיף 21 א לחוק איסור הלבנת הון נקבע שהחילוט יעשה כש"הורשע אדם" אך בנוסף לאפשרות החילוט שקבועה בסעיף 21 הרי שחוק איסור הלבנת הון מאפשר שני מסלולים לתפיסת הרכוש לצורך חילוט בסיום ההליך המשפטי הפלילי ובטרם הגשת כתב אישום.
חילוט זמני באמצעות פקודת הסמים
בסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי על חילוט של רכוש לפי חוק זה יחולו בשינויים המחויבים ההוראות של סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים.

מהם התנאים לחילוט זמני באמצעות פקודת הסמים?

בהתאם לסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים ובטרם הגשת כתב אישום בית משפט מחוזי יכול לקבוע צו זמני לפי בקשה של פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר תוך שנקבע שתקפו של צו זמני לחילוט הזמני יתבטל במקרה ולא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן הצו על ידי בית המשפט.

חילוט זמני באמצעות פקודת סדר הדין הפלילי

בסעיף 26 א לחוק איסור הלבנת הון נקבע כי סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו בשינויים המחויבים גם לרכוש שאליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון וזאת במסגרת תנאים שנקבעו בפקודת סדר הדין הפלילי בסעיף 32(א) לפקודה שעוסק בתפיסת רכוש וקובע שלשוטר קיימת סמכות לתפוס חפץ במספר חלופות של עילות תפיסה וזאת אם יש יסוד סביר להניח כי שבאותו החפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה פלילית או שהחפץ יכול לשמש כראיה בהליך פלילי בעתיד או שהוא ניתן כשכר תמורת ביצוע עבירה. כשהגורם שממנו נתפס הרכוש או צד שלישי שטוען לזכות בחפץ שנתפס מופנה לסעיף 34 לפקודה שקובעת את התנאים להחזרת תפוס בהתאם להחלטת שופט וגם שוטר מוסמך לפנות מיוזמתו לבית המשפט השלום כדי שזה יקבע בהחלטה שיפוטית כיצד לנהוג ברכוש שנתפס.

מה ההבדל בין חילוט זמני בהליך פלילי לפי פקודת הסמים לפקודת סדר הדין הפלילי?

שני מסלולי החילוט נמצאים זה לצד זה ונפסק בעבר שמסלול החילוט בהתאם לפקודת הסמים אינו מבטל את תחולת המסלול שנקבע בפקודת סדר הדין הפלילי כשהתחולה עולה בקנה אחד עם מטרותיו של חוק איסור הלבנת הון לצורך הרחבת סמכות האכיפה של הרשויות במסגרת המלחמה בפשיעה ובהלבנת ההון.

באיזה מסלול תבחר המדינה חילוט זמני בהליך פלילי?

למרות שנפסק ששני המסלולים של חילוט זמני יכולים להתקיים יחדיו הרי שהכלל שנפסק הוא שאין לבחור באחד המסלולים באופן מקרי ועל רשויות האכיפה לבחור במסלול שפגיעתו בזכויות של החשוד תהיה פחותה שכן הבחירה לנקוט בהליך חילוט זמני לפי פקודת סדר הדין הפלילי או לפי חוק איסור הלבנת הון או פקודת הסמים אינה מבוצעת באופן שרירותי ועליה להתאים לנסיבות של מקרה ומקרה תוך שהמדינה חייבת לבחור במסלול שיפגע באופן הפחות ביותר בזכויותיו של החשוד בפלילים או בצד ג' הטוען לזכות בנכס.

הקושי בחילוט זמני לפי פקודת סדר הדין הפלילי

טענה שעלתה בפני בית המשפט העליון באמצעות עורך דין פלילי מומחה להלבנת הון העלתה את השאלה כיצד ניתן להסתמך על פקודת סדר הדין הפלילי בחילוט זמני בהתאם לחוק איסור הלבנת הון שכן עילת תפיסת רכוש בשווי של ביצוע העבירה אינה מנויה בין העילות שנקבעו לתפיסת רכוש בסעיף 32 לפקודה ובית המשפט העליון קבע כי בחוק איסור הלבנת הון נקבע בסעיף 26 שהפקודה תחול בהתאם "לשינויים המחוייבים" ומכאן שניתן להסתמך על הפקודה למרות שלא נקבעה בה הסמכות לתפוס רכוש "בשווי".

הקושי בחילוט זמני בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים

טענה נוספת שהועלתה על ידי עורך דין פלילי בפני בית המשפט העליון נגעה לקושי להסתמך על פקודת הסמים בחילוט זמני לפי חוק איסור הלבנת הון שכן סעיף 36ו ב לפקודת הסמים המסוכנים תוחם את האפשרות לצו חילוט ל-90 ימים וזאת עד להגשת כתב אישום פלילי ובפקודת הסמים אין מנגנון להארכת מועד וכך לטענת עורך הדין הפלילי נוצר מצב שבו לא ניתן להסתמך על פקודת הסמים שכן חקירות הלבנת הון מסועפות וארוכות מאוד כשברור שהן אורכות ברוב מכריע של המקרים יותר מ 90 יום שהיא תקופה קצרה מאוד לצורך הגשת כתב אישום וכך עלה שהמדינה שהיתה ערה לקושי זה בחוק איסור הלבנת הון פעלה בשני מישורים והנוהל היה שלפני הגשת כתב אישום המדינה היתה מבקשת חילוט זמני מכח פקודת סדר הדין הפלילי ולאחר הגשת כתב אישום פלילי פנתה המדינה לחילוט זמני בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים כך שהפרקליטות פעלה בשני הכובעים המשפטיים: פקודת סדר הדין הפלילי לפני שהוגש כתב אישום וזאת כדי להתמודד עם מגבלת הזמן שקבע המחוקק בפקודת הסמים ולאחר כתב האישום שימוש בכובע המשפטי של פקודת הסמים ונוהל זה אושר על ידי בית המשפט שכן מדובר בשלב של תפיסת רכוש וחילוט זמני שזכויות החשוד בדבר נטל ההוכחה שמעל לספק סביר לפני שחילוט יהפוך לסופי לא נפגעו ולאור העובדה שמול זכויות הפרט של החשוד וצד ג' הטוען לזכות בנכס ניצב האינטרס הציבורי במאבק בפשיעה ובהלבנת הון תוך שהמדינה מתמודדת עם פשיעה מתוחכמת כשחוק איסור הלבנת הון מבקש לתת למדינה ולמערכות האכיפה את הכלים הנכונים והיעילים למאבק בפשיעה המאורגנת.

מהו האיזון בין האינטרס הציבורי לחילוט זמני לזכויותיו של החשוד בפלילים?

אין ספק שלתפיסת רכוש באופן זמני במסגרת חקירה יש חשיבות להליך הפלילי אולם ישנם מספר כללים שנועדו לקבוע איזונים בין מטרת התפיסה הזמנית לבין הפגיעה בזכויותיו של החשוד שממנו נתפסו הנכסים בטרם הוגש כתב אישום לצורך הבטחת החילוט העתידי ולכן נפסק שיש לנהוג בזהירות רבה בטרם פגיעה בקניין החשוד שעדיין עומדת לו חזקת החפות ואף טרם הוגש כנגדו כתב אישום ולכן יש לפעול כדי לנקוט באמצעים חלופיים שיבטיחו מצד אחד את אפשרות החילוט העתידי תוך פגיעה מופחתת בקניין של בעלי הרכוש שנתפס והעיקרון הוא שיש להעדיף אמצעים חלופיים על פני תפיסת הרכוש והחזקתו עד לסיום ההליך.

מהם התנאים לשחרור תפוסים ונכסים בחילוט זמני?

עורך דין פלילי יפעל כדי לשחרר את הרכוש שנתפס בידי המדינה בהליך פלילי ולכן עליו להפנות את בית המשפט לשתי שאלות עיקריות:
האם תפיסת החפץ הכרחית? ואם כן האם קיימת חלופה אחרת שפגיעתה בזכויות תהיה פחותה.