חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
הסכם הסגרה הוא הסכם בין שתי מדינות, המאפשר לכל אחת מהן לבקש את הסגרתו של אדם אשר נמצא בתחומי המדינה האחרת, ונחשד או הורשע בפלילים במדינה המבקשת. הסכם ההסגרה מגדיר את הקריטריונים שבהם ניתן להסגיר אדם, את ההליכים הנדרשים להסגרה, ואת זכויותיו של האדם המוסר.
הסכמי הסגרה נחתמים בין מדינות ברחבי העולם, במטרה לאפשר את העמדתם לדין של עבריינים פליליים, גם אם הם נמלטו למדינה אחרת. הסכמי ההסגרה מהווים כלי חשוב בשיתוף פעולה בין מדינות במלחמה בפשע, והם מסייעים להבטיח שהעבריינים ייענשו על מעשייהם.
תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970 מנחה כי מרגע שהוגשה עתירה להסגרת מבוקש הרי שהמבוקש או עורך דין המייצג אותו בנושא ההסגרה רשאים לעיין ולבחן בכל זמן סביר את מלוא חומר הראיות שבכתב הנוגע לעתירה להסגרה ומצוי בידי הפרקליטות הבינלאומית- העותר להסגרת המבוקש וכמו כן רשאי מבוקש ההסגרה לקבל את שמות העדים שבדעת המדינה להשמיע בעת הדיון בעתירה ונושא עדותם.
בתקנה 8 לתקנות ההסגרה נקבעו 2 תנאים:
סעיף 9(א) לחוק ההסגרה קובע שאם הוכח בעתירה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה שהמבוקש חייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת את הסגרתו או שיש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה זהה בישראל יכול בית המשפט המחוזי בירושלים בהתקיים שאר התנאים בחוק להכריז על המבוקש כבר-הסגרה.
בית המשפט העליון הכריע שאין צורך לקבוע האם חומר הראיות מספיק לצורך הרשעת המבוקש, אלא די שיש מה שמכונה "אחיזה לאישום", כלומר, ראיות שמצדיקות את המשך בירור אשמתו של המבוקש במדינה המבקשת להעמידו למשפט פלילי באותה המדינה. כשבדיקת הראיות הנדרשת בהליכים כאלו היא בסיסית ומינימלית ותפקיד הבדיקה בישראל הוא לוודא שישנו בסיס ראייתי ראשוני אשר בהסתמך עליו ניתן לפתוח בהליך משפט פלילי במדינה הזרה.
בית המשפט העליון הכריע שבית המשפט המחוזי בירושלים שדן בעתירה להסגרת אדם אינו נדרש לערוך בדיקה מעמיקה של חומר הראיות ולהכריע האם בכוחו להביא להרשעת המבוקש אלא כל שנדרש מבית המשפט הוא לבדוק ולהכריע האם קיימות מספיק ראיות שמצדיקות את המשך הבירור הפלילי ושאין מדובר בצו הסגרה חסר ערך.
אנו, במשרד עורך דין רוטנברג, המתמחים בייצוג וליווי מועמדים להסגרה לחו"ל ומומחים למשפט בינלאומי בתחום הפלילים סבורים כי הגיעה העת לשנות את ההלכה בבית המשפט העליון ולהעניק לאזרחים בישראל רף גבוה יותר בטרם יוסגרו למדינות זרות.
הרף הראייתי של "אחיזה לאישום" הוא נמוך ביותר ולכן רוב מכריע של העתירות להסגרה מתקבלות אולם ברף ראייתי זה אין הגנה לאזרח ולתושב הישראלי כלפי רדיפה והתעמרות במדינות אחרות.
בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת חזיזה נדונה השאלה האם ניתן לקבל בהליך הסגרה תצהיר חוקר מארצות הברית ובמיוחד בהתאם לסעיף 10 המתוקן לאמנת ההסגרה בין ישראל לארצות הברית הקובע הוראות מיוחדות לעניין קבילות ראיות לצורך הליכי הסגרה בין שתי המדינות, אולם נפסק בהמשך כי פסק דין זה לא קובע כי לא ניתן לקבל תצהיר חוקר שנגבה במדינה זרה בהיעדר תיקון לאמנה הספציפית שכן הכללת של תצהירי חוקר שתולדתו היא פרי חקירה שהתנהלה במדינה המבקשת, במסגרת חומר הראיות שהוצג בהליך ההסגרה אינה סותרת את כללי הראיות המקובלים בהליכי הסגרה ויש מקום לראות בהם כראיות קבילות במסגרת הליך ההסגרה.
הכלל שנפסק בבית המשפט העליון הוא שיש צורך בהגמשת כללי הראיות המקובלים בדיון העוסק בהליך הסגרה וזאת לצורך ניהול אפקטיבי של הליכי ההסגרה ובשל ההבדל בסדרי הדין והראיות הנוהגים במדינות השונות.
נקבע כי התכלית המרכזית בהוראות ההגמשה של דיני הקבילות הראייתיים בהליכי הסגרה מיועד לצרוך הכשרת אמצעי הוכחה מחו"ל שהושגו בהיעדרם של הצדדים הנוגעים בדבר, וללא חקירה שכנגד מטעמם, או שאינם מקיימים דרישות אחרות המקובלות על פי דין הראיות הפנימי כתנאי לקבילות.
באופן כללי המושגים "ראיות" ו"עדויות" בחוק ההסגרה אינם חופפים במשמעותם המקובלת בדיני הראיות במשפט הפלילי אלא דומים יותר במהות ל"חומר חקירה" במובנו בדיני המעצרים.
משרד עורך דין פלילי רוטנברג מתמחה בטיפול בהליכי הסגרה ובמשפט בינלאומי פלילי כשלמשרדנו הצלחות יוצאות דופן הן בניהול ההליך ישראל והן בניהול המשפט הפלילי מעבר לים.
אנו מעניקים ייעוץ וליווי וייצוג מלא בהליכי הסגרה.