מתי "עצימת עיניים" הופכת לעבירה במשפט הפלילי

"עצימת עיניים" במשפט פלילי/ עורך דין פלילי רוטנברג

חוק העונשין קובע שאדם ישא באחריות פלילית לעבירה שדורשת מודעות גם במקרה ולא היה מודע להתנהגותו או לנסיבה שהתעוררה במקרה ובו הוא חשד באפשרות לקיומה של אותה נסיבה או בטיב ההתנהגות ונמנע מלברר את החשד.

חוק העונשין קובע אחריות פלילית במקרה ובו אדם עצם את עיניו למרות שלושת התמרורים הבאים:

א. התעוררות של חשד סובייקטיבי.

ב. היותו של החשד ממשי.

ג. אי בירור של החשד שהתעורר.

חשד אישי-סובייקטיבי

התמרור הראשון שנועד להוכיח שאדם עצם את עיניו הוא התקיימותו של חשד אישי-סובייקטיבי, כלומר אין זה מספיק להציג חשד אובייקטיבי שצריך להתקיים אצל האדם הסביר מן היישוב, אלא יש להראות מודעות לנסיבה, להתנהגות ולאפשרות התרחשות של תוצאה ואת אלו ניתן להראות ולהוכיח ברוב המקרים באמצעות ראיות נסיבתיות כמו התנהגותו של אותו אדם.

בנוסף ניתן להשתמש בחזקה ראייתית, שניתנת לסתירה אולם כשממערכת הנסיבות האובייקטיביות עולה כי  אצל כל אדם סביר היה מתעורר חשד הרי שהדבר יכול להקים חזקה עובדתית שפועלת לחובתו של החשוד בפלילים או נאשם במשפט פלילי.

כאמור, עצימת עיניים במשפט הפלילי היא עניין סובייקטיבי ולצורך הוכחת המחשבה הפלילית באמצעות תחליף מודעות יש להוכיח שאותו אדם חשד במקרה הספציפי ובאירוע עצמו, לדוגמא במקרה של הסעת שוהה בלתי חוקי אין עצם ההסעה לבדה מקימה את החובה לצפות סכנה מאת אותו שוהה בלתי חוקי עד לכך שהמסיע יואשם בעצימת עיניים.

חשד ממשי

כדי להוכיח “עצימת עיניים” במשפט פלילי נדרשת הוכחה של קיומו של חשד ממשי  אולם זה צריך להתעורר מתוך אמות המידה של אותו אדם, כלומר אמות המידה הסובייקטיביות של הנאשם בפלילים או החשוד בפלילים בעצימת עיניים לנוכח עבירה.

בירור החשד שהתעורר

התמרור השלישי הנוגע ל”עצימת עיניים” נוגע לבירור החשד שהתעורר כנגד מבצע העבירה ובמידה ושני התמרורים הקודמים התקיימו על החשוד לנסות ולברר את כוונותיו של מבצע העבירה וזאת כדי להמנע ממצב של עצימת עיניים במשפט הפלילי.

כמי שמייצג חשודים בפלילים כעורך דין פלילי למעלה מ-20 שנה אני ממליץ להתייעץ בטרם חקירה פלילית עם עורך דין מנוסה וזאת כדי להמנע מטעויות שעלולות לסבך את הנחקר ללא צורך במשפט הפלילי.