זיכוי מחמת אי שפיות אפשרי רק כאשר הוכח שהנאשם ביצע את העבירה וכאשר הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין ואז יש להפסיק את ההליכים ולא לזכותו אולם קיים חריג המאפשר זיכוי גם כשהנאשם אינו כשיר לדין, בהתקיים תנאים מצטברים מסוימים תוך שיש לשקול את ההשלכות המעשיות של כל אחת מהאפשרויות.
הפסיקה של בתי המשפט קבעה כי נאשם שנמצא בלתי שפוי בעת ביצוע העבירה יזוכה מכוח סעיף 34ח לחוק העונשין, ולא יוגדר כ"לאו בר עונשין". עם זאת, כאשר הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, יש להפסיק את ההליכים לפי סעיף 170 לחסד"פ ולא לזכותו.
תנאי לזיכויו של נאשם מחמת אי שפיות מהותית הוא שעשה את מעשה העבירה, עצם קיומה של חוות דעת פסיכיאטרית בה נקבע כי בעת ביצוע העבירה היה במצב פסיכוטי אין בה די כדי לזכותו מאחר ולא ניתן לקבוע, מכוחה של חוות הדעת בלבד, שהנאשם ביצע את מעשה העבירה.
זיכוי מחמת אי שפיות מוביל להשלכות מעשיות משמעותיות, כולל אפשרות למתן צו אשפוז או טיפול מרפאתי כפוי, השפעה על רישום פלילי, השלכות על הליכים אזרחיים, והשלכות חברתיות.
לפי סעיף 15(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשנ"א – 1991: 'הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי.
לזיכוי מחמת סייג אי השפיות עלולות להיות השלכות שונות, ובין היתר, לגבי הרישום הפלילי; בית המשפט יורה ליתן צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי ,חולה נפש שהוכר ככזה בפלילים עשוי להתחייב בנזיקין בתביעה אזרחית; לזיכוי מחמת מחלת נפש עשויה להיות סטיגמה חברתית.
לעניין תקופת האשפוז המרבית, בית המשפט קבע כי לפי תיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש, אין לבית המשפט שיקול דעת בקביעת תקופת האשפוז המרבית, אלא עליו להורות על תקופה שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה בחוק לעבירה המיוחסת לנאשם.
החוק והפסיקה הישראלית אינם מבחינים באופן פורמלי בין "אי שפיות זמנית" ל"אי שפיות". הקריטריון המכריע הוא מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה הפלילית, ללא קשר למשך המצב הפסיכוטי כשעל בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את טיב המחלה, עצמת הסימפטומים, תנודתיות הסימפטומים של המחלה בעבר, אשפוזים וטיפולים קודמים, נטייה להפסקת טיפול יזומה של הנאשם. לגבי מסוכנותו של נאשם יש לבחון בכמה היבטים הנוגעים למהות העבירה ונסיבות ביצועה והאם קיים קשר בין מצבו הנפשי של הנאשם לביצוע עבירות בכלל, וביצוע העבירות בהן הואשם בפרט והאם מצבו הנפשי של הנאשם כשלעצמו עדיין מהווה סכנה לציבור.
משרד עו"ד פלילי ניר רוטנברג, עם ניסיון של מעל 25 שנים בתחום המשפט הפלילי, מביא לשולחן הדיונים את המומחיות והניסיון הנדרשים לניהול מקרים מורכבים כמו זיכוי מחמת אי שפיות. הבנתנו המעמיקה של המערכת המשפטית ושל ההשלכות ארוכות הטווח מאפשרת לנו לבנות אסטרטגיה ייחודית ומותאמת אישית לכל מקרה.
נמצאים בהליך פלילי המערב שאלות של מצב נפשי ואי שפיות? אל תתמודדו לבד עם המורכבות המשפטית. צרו איתנו קשר עוד היום: 050-5522028
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
