פסילת ראיות לא חוקיות וביטול כתב אישום פלילי

ביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק

סעיף 149 וסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי מסמכים את בית המשפט לבטל כתב אישום פלילי שהוגש נגד נאשם אם בית המשפט השתכנע שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי נגד הנאשם סותרים את עקרונות הצדק וההגינות המשפטית. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי הוא עיגון בחוק של ההלכות בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים בעניין של הגנה מן הצדק וזאת עוד לפני שנחקק סעיף זה.

המבחן התלת שלבי

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון נקבע מבחן תלת שלבים לצורך החלה של "הגנה מן הצדק" בעת טענה מקדמית לביטול כתב אישום, עורך דין פלילי שמייצג את הנאשם הטוען לביטול כתב אישום צריך לפעול בשלושה שלבים:
1. יש להציג זיהוי של הפגמים בהליך הפלילי ובכתב האישום ועוצמתם.
2. מידת הפגיעה בתחושת הצדק וההגינות שנפלו בניהול ההליך הפלילי וזאת יש לעשות באמצעות איזון בין חומרת העבירה שיוחסה לנאשם בפלילים לבין הנסיבות, התייחסות לקורבן העבירות ומידת הפגיעה ביכולת של הנאשם לזכות להגנה מול הפגיעה בזכויותיו ובחינת התנהגותה של הרשות והאם פעלה בזדון או בתום לב.
3. בחינת האינטרסים להמשך קיומו של ההליך הפלילי, בין האינטרס הציבורי לבין הצורך לבטל את האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.
נפסק כי ביטול הליך פלילי מטעמים של הגנה מן הצדק הוא מהלך חריג ויעשה רק במקרים קיצוניים שבהם בית המשפט יראה כי נפלו פגמים קשים בניהול ההליך ברמה כזאת שתצדיק את ביטול כתב האישום הפלילי כנגד נאשם.

פסילת ראיות שהושגו שלא כדין

לבית המשפט שיקול דעת האם לפסול ראיה שהושגה שלא כדין במקרה ובו קבלה של ראיה שכזו בבית המשפט תוביל לפגיעה משמעותית בזכות הנאשם להליך פלילי הוגן. במקרה של ראייה שהושגה שלא כדין יבחן בית המשפט מהי מידת החומרה ואופי הפעולה הלא חוקית שבצעה הרשות לצורך השגת הראייה ומה היתה מידת ההשפעה של האמצעים הפסולים שנעשו לצורך השגת הראיה הפסולה.
בין היתר, נבחן במקרה של ראיה שהושגה שלא כדין ומה מידת ההשפעה על מלאכת עשיית צדק בעת השימוש בראייה מסוג זה כך שיתכן והמחיר החברתי שכרוך בשימוש ראייה שהושגה בדרך לא חוקית עלול להביא לפגיעה באמון במערכת המשפט והאכיפה ומכאן שבית המשפט יצטרך לערוך איזון ולהחליט האם יגבר האינטרס של המלחמה בפשיעה, גילוי האמת וההגנה על הציבור וזכויות נפגעי העבירה על זכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן.

הלכת יששכרוב באילו מקרים תיפסל ראיה

בהחלטת בית המשפט העליון בעניין יששכרוב נקבעה הלכה של בית המשפט שאימצה באופן חלקי את "תורת פרי העץ המורעל" והיא מתן שיקול דעת לבית משפט להחליט אילו מקרים יובילו לפסילת ראיה שנתקבלה באמצעות פגם חמור בחקירה שיש בו כדי לפגוע בזכותו של החשוד להליך פלילי הוגן.

"פרי העץ המורעל"

תורת פרי העץ המורעל הגיע לעולם על רקע תופעה שהיתה נהוגה בארה"ב ובעיקר במדינות דרום ארה"ב ובה נעצרו חשודים על ידי שוטרים ונגבו מהם הודאות באמצעים פסולים. ברבות השנים תורת פרי העץ המורעל התרככה ולא כל ראיה שהושגה באופן פסול הובילה לביטול המשפט הפלילי אלא נערכת הבחנה בין תקלה בחקירה שנעשתה בתום לב או ברשלנות של השוטרים לבין מקרים שבהם נעשתה פגיעה בזדון תוך כוונה לפגוע בזכויות החשוד בפלילים וזאת לצורך הוצאת הודאה וקבלת ראיה נגדו.

הלכת בן חיים

בפסיקת בית המשפט העליון בעניין בן חיים נקבע כי באירוע של חיפוש ללא סמכות יכולה הסכמת הנאשם לחיפוש ולאחר שהובהר לו שהוא יכול לסרב לחיפוש להכשיר את החיפוש ולהפוך אותו מחיפוש שלא כדין לחיפוש מותר עם סמכות לביצועו אולם הוחלט כי במקום שבו נפלו פגמים רבים במסגרת החיפוש שבוצע ניתן יהיה לפסול את הראיות שהושגו באמצעותו וקבילות הראיות תיבחן בהתאם לאמות המידה שנקבעו גם כן בבית המשפט העליון תוך בחינת חומרת ההפרה ומידתה, על פי ההלכות שנקבעו לפסילת ראיה בפסיקה הרי שאין בכשל חקירה או במחדל של החקירה כדי להביא לפסילה מיידית של הראיות וכל מקרה יבחן בהתאם לאופי הפגיעה ועוצמת ההפרה של הזכות להליך פלילי הוגן וכמו כן יבחן הקשר שבין הפגיעה בהליך הפלילי לבין הראיה שהושגה שלא כדין.