בתאריך 10/01/2019 התקבל תיקון 137 לחוק העונשין שנעשה במסגרת רפורמה בעבירות של המתה בדין הפלילי ואשר הוביל לשינוי במדרג עבירות ההמתה בחוק העונשין וביטול עבירת ההריגה כפי שנוסחה בסעיף 298 לחוק העונשין ופיצול העבירות בעבירת ההריגה לעבירות אחרות וזאת בהתאם למידת הפזיזות שבה נקט מבצע העבירה, כלומר, קלות דעת או אדישות.
המחוקק סבר שעבירת ההריגה היא רחבה יתר על המידה וכוללת מקרי המתה קשים וחמורים שנעשו באופן מכוון כך שנכון היה לתייג אותם במסגרת של עבירות רצח יחד עם עבירות המתה קלות יחסית שנעשו בקלות דעת, כך שהחוק הפלילי הקודם יצר חוסר הבחנה בין המדרג החפצי של מבצע העבירה לתוצאה ולכן הוצע לפצל את העבירה כך שהמתה באדישות תהיה בתוך עבירת הרצח והמתה בקלות דעת תהיה עבירה קלה יותר ונפרדת.
לאחר התיקון שנעשה בחוק נקבע כי מי שהביא למותו של אחר מתוך "אדישות" יואשם בעבירת רצח או רצח בכוונה תחילה ודינו מאסר עולם ואילו מי שהביא למותו של אדם אחר מתוך "קלות דעת" יכסה תחת עבירה של המתה בקלות דעות שהעונש המירבי הוא של 12 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
פיצולה וביטולה של עבירת ההריגה לעבירות שונות לאחר התיקון נועד לתקן מצב שבו עבירת ההריגה היתה רחבה מאוד וכלל מקרי הריגה בדרגות חומרה ששונות מהותית אחת מן השנייה כשחלק מן המקרים היו קרובים ביותר לעבירה של רצח וחלק חמורים באופן מינורי מעבירת "גרימת מוות ברשלנות" כך שלאחר התיקון היחס בנוגע לעבירות הריגה הוא מדוייק יותר מבחינת ההבחנה בין רמות החומרה ואשמתו של הנאשם בפלילים.
ענישה מחמירה היא נקודת המוצא מתוך פסיקת בתי המשפט בעת גזירת עונשו של מי שהורשע בהריגה במסגרת נהיגה וזאת מתוך הערך של הפגיעה בקדושת חיי האדם, ומתוך ההנחה שהמאבק בתאונות הדרכים חייב לכלול ענישה מחמירה.
תפקידו של עורך דין פלילי, בין היתר, בייצוג של נאשם בהריגה תוך נהיגה היא לבחון האם תאונת הדרכים היתה תולדה של "הגורם האנושי" או שמדובר בטעות שחלה בשל ליקוי בתוואי הדרך כשתופעת הפגיעות בחיים בעקבות תאונות דרכים בארץ הופכות לרחבות היקף הרי שמערכת המשפט רואה את עצמה כחלק מהמאבק בניסיון למגר את מכת התאונות שנגרמות כתוצאה מהשתוללות עבריינית על הכביש, אולם יש להבחין בין מי שנהג ונקלע לתאונת דרכים עקב טעות אנוש או תרומה של כביש ותנאים משובשים שתרמו לתאונה לבין מי שהשתולל בכביש תוך מודעות לתוצאה האפשרית.
בבתי המשפט נקבעו שלושה עקרונות לצורך ענישה במקרים של מוות בתאונה :
1. החמרה בענישה בעבירות המתה בתאונות דרכים.
2. מידת האשמה של הנהג אל מול גורמים חיצוניים כך שבשינוי מעבירת "גרימת מוות ברשלנות" בעבירת ההריגה הנהג מתעלם תוך מודעות מהסכנה שטמונה בנהיגתו לשאר עוברי הדרך.
3. נסיבות אישיות של הנאשם.
עולה כי בעת בחינת ענישה ראויה בעבירות המתה של נהיגה ברכב יבחנו נסיבות הרלוונטיות בנוגע למידת הסכנה וגובה הסבירות בפעולות הנאשם שהובילו לתוצאה הקטלנית כך שגובה הנזק שנגרם כתוצאה מתאונת הדרכים, מספר ההרוגים והפצועים תוך שקילה של חומרת הפציעות והאם בוצעו עוד עבירות תוך כדי אירוע התאונה.
אנו במשרד עורך דין פלילי ניר רוטנברג מייצגים ומתמחים בעבירות המתה שונות ובכלל זה בעבירות תעבורה שהובילו לתוצאה קטלנית ולאישום פלילי.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
