סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את אפשרות ההרשעה במשפט פלילי בעבירה שלא נכללה בכתב האישום ועלתה מתוך העובדות והראיות שנתגלו לבית המשפט אולם מתוך הסעיף עולה שבמידה ועלתה עבירה חדשה במהלך המשפט הרי שעורך דין פלילי מנוסה חייב לדרוש את האפשרות הסבירה להתגונן מפני העבירה וזאת מתוך מטרה להבטיח את יכולת הנאשם בפלילים להתגונן מול חסרון של טיעון כתוב בכתב האישום.
סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי עוסק בהרשעה בעבירה שונה במקום שבו העבירה היא ניסיון לבצע את העבירה המקורית, כלומר, אין מדובר בעבירה חדשה לחלוטין אלא חלק מהעבירה המקורית.
המקום הנכון והראוי שבו עורך דין פלילי צריך לטעון כנגד הרשעה בעבירה חדשה שהועלתה במהלך המשפט היא בית המשפט שבו דנו במשפט הפלילי ובו עלתה העבירה החדשה ונפסק שלא תמיד ראוי לאפשר לעורך דין פלילי להעלות טענות הנוגעות להרשעה בעבירה חדשה רק בשלב הערעור.
מכיוון שמרכז ההגנה שניתנת לנאשם בפלילים בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי נמצאת במישור העובדתי הרי שבית המשפט חייב לוודא ולבקש מעורך דין פלילי שמייצג את הנאשם להביא ראיות ועדים נוספים שיאפשרו לנאשם להתגונן מול העבירה הנוספת שלא נכללה בכתב האישום ומבוססת כולה על ראיות ועובדות שהתגלו לאחר תחילתו של המשפט.
במסגרת הסדר טיעון בין עורך דין פלילי של נאשם והפרקליטות מסכימים הצדדים על הפרטים והעבירות שבהן יודה ויורשע הנאשם ובית המשפט לא מחוייב לקבל את המסקנות של התביעה הפלילית ויש לבית המשפט שיקול דעת עצמאי שכן העיקרון במשפט הישראלי הוא שבית המשפט אינו יכול לוותר או להפחית מחובתו לשיקול דעת עצמאי שמוטל עליו ולכן לא נשללת אפשרות הגנתו של נאשם שכן הוא ניגש להסדר הטיעון מתוך ידיעת העובדות המשפטיות והעקרונות שבית המשפט אינו מחוייב להסדר הטיעון בין הצדדים.
במקרה ובו הנאשם הופתע מהעובדות והראיות החדשות שהתגלו במהלך המשפט ואם היה מודע לראיות אלו מלכתחילה הרי שעורך הדין הפלילי שמייצג אותו היה בוחר בקו הגנה שונה לחלוטין מזה שנבחר הרי שבמקרה כזה נפגמת יכולתו להתגונן במישור המשפטי.
בערעור שמשרד עורך דין פלילי רוטנברג הגיש לבית המשפט העליון העלנו טענה כנגד הרשעת אדם בעבירת ניסיון לצריכת מעשה זנות מקטין ובית המשפט החליט לזכות את הנאשם תוך קביעה שאין באירוע ניסיון לצריכת זנות אלא יכול להיות "מעשה מגונה" שכן כפי שנטען בערעור הפלילי מעשה מגונה מוגדר בסעיף 348 (ו) לחוק העונשין הוא מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים אולם הפסיקה של בית המשפט העליון לא קבעה איזו פעולה מהווה "מעשה מגונה" ואין תשובה חד-משמעית להגדרת המעשה ולכן התוכן ומשמעות העבירה נבדקים לפי המקרה הספציפי ומכיוון שבעבירת מעשה מגונה יש מעין זרימה בין העובדות לכוונה הרי שהעובדות משתנות בהתאם לכוונה וליסוד הנפשי כך שכשמבוצע מעשה מתוך כוונה שהיא מינית הרי שבית המשפט בדרך כלל יסווג את הפעולה כ"מעשה מגונה" ומעשים שהם לכאורה "תמימים" יסווגו בהתאם למטרה שהניעה את מבצע הפעולה בהתאם לנסיבות.
נפסק בבית המשפט שגם כשהמגע לא נעשה כלל באיברים מוצנעים הרי שבחינת מכלול האירועים והנסיבות יכולים להביא למסקנה שמדובר במי שעשה מעשה מגונה בניגוד לחוק ולכן אין חובה כלל שיתקיים מגע פיסי לצורך ביצוע עבירת מעשה מגונה ולעיתים, במקרים קיצוניים, גם ליטוף יד יכול להתפרש כמעשה מגונה.
בערעור שהגשנו לבית המשפט העליון במשרד עורך דין פלילי רוטנברג העלנו טענה כנגד הרשעת אדם שהורשע בהטרדה מינית בשל ליטוף יד, נישוק גב ולחי של אישה שהכיר ובית המשפט קיבל את הערעור וקבע שאכן אין כאן הטרדה מינית אך יכול היה המערער להיות מורשע בעביר של מעשה מגונה שכן התנהגותו צריכה להבחן בהתאם לנסיבות האירוע ומוסכמות החברתיות שבהן אנו חיים כך שיתכן מצב שמעשה מסויים יחשב כמעשה מגונה בזמן שאותו המעשה בנסיבות אחרות לחלוטין ייחשב לתמים ביותר וגם להיפך, יכול להתברר מעשה שאין בו דבר פלילי אך מכלול הנסיבות יכול ללמד שמדובר במעשה מגונה הפוגע בקורבן ובחופש הרצון של נפגע העבירה.
אנו במשרד עורך דין פלילי רוטנברג מתמחים בייצוג נאשמים, נחקרים ועצורים בעבירות פליליות ובעבירות מין, סמים, אלימות והונאות רחבות היקף כך שההתמחות רבת השנים תייצר עבורך ייצוג הולם וראוי במשפט הפלילי שיציל אותך מטעויות במשפט ובחקירה.
לקריאה נוספת: ביטול כתב אישום
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
