מעצר עד תום ההליכים

בהתאם לסעיף 21 לחוק המעצרים עולה כי על בית המשפט שדן בשאלת מעצר עד תום ההליכים יתן החלטה לאחר שנתקיימו שלושה תנאים התלויים זה בזה באופן מצטבר:

1. בית המשפט צריך לבחון תחילה האם יש ראיות לכאורה לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם שמעצרו עד תום ההליכים הפליליים כנגדו מתבקש.

2. האם ישנה עילת מעצר כנגד הנאשם.

3. אם בית המשפט מתרשם כי יש ראיות לכאורה וישנה עילת מעצר הוא נדרש לבדוק האם ניתן להשיג את המעצר בדרך חלופית שפגיעתה בחירותו של הנאשם מצומצמת ובין היתר תבחן האפשרות להורות על המשך מעצרו של הנאשם בדרך של פיקוח אלקטרוני.

ניתן להורות על מעצר של נאשם בפלילים עד תום ההליכים כנגדו כשבית המשפט קובע כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם. לעניין מעצר עד תום ההליכים ראיה לכאורה היא החומר שהוגש לבית המשפט בידי המאשימה ומשמש להוכחת אשמתו של הנאשם.

הארכת המעצר הליך המעצר עד לתום ההליכים

משרד עורך דין פלילי רוטנברג עוסק במשפט הפלילי למעלה מ-20 שנה ומתמחה בשחרור ממעצר של חשודים וזיכוי של נאשמים מכתב אישום פלילי.

חשוד שהוגש כנגדו כתב אישום חשוף לכך שהרשויות יגישו כנגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים ובכך יבקשו להאריך את מעצרו עד לתום המשפט הפלילי, במקרה שכזה יתקיים דיון ובו בית המשפט יכריע האם קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את העמדתו של החשוד עד לסיום משפטו.

מכיוון שמדובר בשלב שבו הנאשם בפלילים אינו מורשע ודינו טרם הוכרע הרי שמעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו מהווה צעד חמור שפוגע בחירותו שיתכן והוא חף מפשע ולכן נקבעו תנאים שחייבים להתמלא בטרם יחליט בית המשפט על נקיטת צעד של מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

כדי לשמור על זכויותיו של הנאשם בהליך של מעצר עד תום ההליכים ובהליך מעצר ימים רגיל נקבעו הוראות ותנאים שנועדו לשמור על זכותו של החשוד.

מהי בקשה למעצר עד תום ההליכים?

בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת על ידי הפרקליטות או מחלקת התביעות במשטרה בבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום הפלילי ובמסגרתה יפורט כתב האישום כנגד הנאשם ועיקרי הראיות הקיימות כנגדו ואשר מצדיקות את מעצרו עד לתום ההליכים כנגדו.השופט שדן ומכריע בשאלת המעצר עד תום ההליכים אינו זה שידון בהליך העיקרי ברוב מכריע של המקרים.

מהם התנאים למעצר זה?

בית המשפט יכול להורות על מעצר עד תום ההליכים בהתאם לחומר שהוגש לו על ידי הפרקליטות או חטיבת התביעות במשטרה אם נתקיימו התנאים הבאים:

• קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יביא לשיבוש הליכי משפט אם ישוחרר ממעצר.
• קיים חשש שהנאשם יתחמק מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, ישפיע על עדים או יפגע בראיות.
• קיים חשש סביר שהנאשם יסכן ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.הנאשם הואשם בעבירות שדינן מיתה או מאסר עולם, עבירת ביטחון המדינה, עבירה לפי פקודת הסמים (לא אחזקה או שימוש עצמי).
• עבירה שבוצעה באלימות אכזרית או תוך שימוש בנשק.
• עבירה של אלימות במשפחה.

בכל מקרה בית המשפט לא יתן צו מעצר עד תום ההליכים אלא אם התנאים דלעיל התקיימו ובית המשפט החליט שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של החשוד.גם אם בית המשפט שמע את הצדדים והכריע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם הרי שבית המשפט לא יורה על מעצרו אלא אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה כך שהפגיעה בחירות של הנאשם תהיה פחותה ככל האפשר.

מהו תסקיר מעצר?

בדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים רשאי בית המשפט להורות על הגשת תסקיר מעצר. במסגרת תסקיר מצער יפגש קצין מבחן אם הנאשם ובסופו של הליך ולאחר בחינה ושיחות עם הנאשם ועם גורמים רלוונטים נוספים יחווה קצין המבחן את דעתו לגבי מידת המסוכנות של הנאשם והאם יש סיכוי לשיקומו והמלצתו בנוגע לחלופות מעצר אפשריות.

תסקיר המעצר הוא בעל חשיבות גבוהה מאוד וניתן לו משקל גבוה בהכרעה האם להאריך או לשחרר עצור שהוגשה כנגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים אך התסקיר אינו מחייב את בית המשפט ואינו מחליף את שיקול דעת בית המשפט.

הסמכות להורות על מעצר עד לערעור

במקרה ובו הורשע נאשם אך לא הוטל עליו עונש מאסר יכול התובע לבקש מבית המשפט להורות על המשך מעצרו של הנאשם עד להכרעה בערעור ובית המשפט מוסמך להאריך את מעצרו או להורות על שחרורו בערובה אם קיים חשש להמלטות.

זכויות הנאשם במעצר עד תום ההליכים

מיד עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לנאשם קמות מספר זכויות מכוח חוק המעצרים. ראשית, סעיף 34 לחוק קובע כי לנאשם יש זכות לייעוץ לפני החקירה עם עורך דין ללא דיחוי. כאשר מודיע העצור לחוקרים במשטרה כי הוא מעוניין לממש זכות זו, המשטרה מחויבת ליצור קשר עם עורך דינו באופן מידי וכן להפסיק את החקירה עד להגיעו (כל עוד מגיע תוך זמן סביר).

שנית, לנאשם ישנה זכות עיון לשם טיעון בכלל חומרי החקירה. במידה וזכות זו לא ממומשת, התביעה מנועה מלמסור ראייה או לגבות עדות מעדים. לעתים מדובר בחומר חקירה רב מאוד, לכן הנאשם ועורך דינו רשאים להגיש בקשה לדחיית הדיון לבית המשפט (מקסימום של 30 יום מהתאריך המקורי). בנוסף, על הדיון בבקשה להיערך בפני הנאשם ועורך דינו.

שלישית, לכל נאשם ישנה הזכות לשמור על שתיקה והזכות שלא להפליל את עצמו במסגרת החקירה המשטרתית. בין היתר, משמעות הדבר שהנאשם זכאי שלא לשתף פעולה עם החוקרים, אך יש לכך השלכות משפטיות – שתיקה יכולה להעיד על אשמתו של הנאשם בעתיד ולכן לא תמיד כדאי לממש זכות זו.

לבסוף, לנאשם קיימת זכות ערעור על ההחלטה בבקשה בפני הערכאה שדנה בתיק. זכות הערעור קיימת גם ביחס לעיון חוזר בחומרי החקירה, וזאת על מנת שהנאשם יוכל, באמצעות עורך דין פלילי מומחה, להכין את הגנתו בשנית לקראת הערעור על ההחלטה. זכות זו לא אוטומטית, וניתנת כאשר מתגלה חומר ראיות חדש המצדיק את שינוי ההחלטה, השתנו הנסיבות באופן מהותי, או שחל שיהוי משמעותי מהתאריך בו ניתנה ההוראה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו.

במידה ובקשת המעצר מאושרת, וערעורו של הנאשם לא מתקבל, הוא יוחזק במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים שמנוהלים כנגדו אלא אם קבע בית המשפט אחרת. הנאשם ישוחרר ממעצר זה אם יחלפו למעלה מ-30 ימים מיום הגשת כתב האישום כנגדו וטרם נפתח המשפט בעניינו, או שחלפו 9 חודשים מיום תחילת המעצר מבלי שניתנה הכרעת דין. בחלופה זו בית המשפט רשאי להורות על שחרורו של הנאשם או להאריך את מעצרו ב-90 ימים.

עיון חוזר בהחלטת בית המשפט במעצרים של תום ההליכים

עצור או משוחרר בתנאים וגם תובע יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט וזאת במקרה שבו נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות או שעבר זמן ניכר מיום מתן ההחלטה.

בית המשפט רשאי לקיים דיון או להחליט ללא דיון בבקשה לעיון חוזר ובמסגרת זו יכול בית המשפט להורות על הקלת תנאי שחרור בערובה (יציאה לעבודה, שחרור ממעצר בית מלא), וכן להורות על שחרורו של הנאשם ממעצר עד תום ההליכים.

עצור שמוחזק במעצר רק בשל אי יכולת כספית לשלם את תנאי הערובה שנקבעו בעניינו יכול לפנות בכל עת בבקשה לעיון חוזר ואין בעניינו התנאי של “זמן ניכר” מעת מתן ההחלטה.

ערר על החלטת בית המשפט בעניין המעצר

אדם שניתנה כנגדו החלטה למעצר עד תום ההליכים או שחרור בערובה וכן גם הפרקליטות רשאים להגיש ערר בתוך 30 יום על החלטת בית המשפט לבית המשפט שמעל בית המשפט שנתן את ההחלטה.

את הערר ניתן להגיש בכל עניין הנוגע להחלטה למעצר, לשחרור, להפרת התנאים או להחלטה בבקשה לעיון חוזר.

בערר על החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים רשאי בית המשפט העליון לדחות את הבקשה על הסף ללא דיון.

היכן נמצאים בתי המעצר בישראל?

מי שנעצר עד תום ההליכים לאחר החלטת שופט ישהה באחד מבתי המעצר הפזורים ברחבי הארץ. שירות בתי הסוהר פרוס מצפון ועד דרום כשהמוכרים שבהם הם בית המעצר אוהלי קידר בבאר שבע, בית המעצר אילת למי שנעצר באילת, בית המעצר הדרים שבשרון ליד העיר נתניה ובית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, בית המעצר מגן בכלא ניצן במרכז ברמלה. בית המעצר אבו כביר בתל אביב משמש כבית מעצר לאלו השוהים במעצר עד תום ההליכים ואשר נעצרו בעיר תל אביב וכן בית המעצר קישון בחיפה לעצור בחיפה.

אנו, כמשרד עורכי דין שעוסק בתחום הפלילי מזה 20 שנה מעניקים שירות מקצועי ומלא לכל מי שנעצר ברחבי הארץ תוך פעולות מעשיות ומהירות כדי להביא לשחרורו לחלופת מעצר.

בעת הגשת כתב אישום, רשאית התביעה לפנות לבית המשפט בבקשה למעצר עד תום ההליכים. כבר אז, ואף לפני, אנו ממליצים להתחיל לפעול לביטול כתב האישום הפוטנציאלי. מדובר במעצר אשר ימשך עד סיום ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם, כלומר, עד הכרעת הדין. מעצר עד תום ההליכים פוגע באופן חמור ביותר בזכויות יסוד של האדם – הזכות לחירות וחופש התנועה. על אף זאת, סנקציה זו נפוצה מאוד בהליך הפלילי, בשל הנחת המוצא כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. ייצוג משפטי מקצועי יכול למנוע מעצר עד תום ההליכים ולהגן על זכויות הנאשם לאורך כל ההליך הפלילי.

מעצר לצרכי חקירה

טרם נרחיב אודות מעצר עד תום ההליכים, חשוב להכיר את הליכי המעצר הקודמים לו: מעצר ראשוני של עד 24 שעות, מעצר ימים ומעצר להכנת כתב אישום. המעצר הראשוני יכול להתבצע עם או ללא צו שופט, אולם הוא מוגבל כאמור ל24 שעות בלבד ולאחר פרק הזמן הזה, על המשטרה לקבל החלטה האם לשחרר את החשוד, או להגיש בקשה לבית המשפט להארכת מעצר, מה שנקרא בעגה המשפטית – מעצר ימים.

מעצר ימים נועד לצרכי חקירה והמשטרה רשאית לפנות לבית המשפט בכל מספר ימים, בבקשה נוספת להארכת מעצר, עד לתקופה של 30 יום סה”כ. ככלל, בית המשפט ייעתר לבקשה ויאריך את מעצרו של החשוד, אם סבר כי קיים חשד סביר לביצוע עבירה ואם ישנה עילת מעצר למשל, חשש לשיבוש הליכי חקירה. כמו כן, על המשטרה לשכנע את בית המשפט כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר, באמצעות חלופת מעצר כגון צו הרחקה, שחרור בערובה וכיו”ב.

הסנגור המייצג את החשוד, יציג בפני בית המשפט טיעונים מדוע יש לדחות את הבקשה, למשל כי המשטרה לא ביססה את החשד לביצוע עבירה, או כי ישנה חלופת מעצר מתאימה, אשר תאפשר למשטרה להמשיך בחקירה, אך ללא פגיעה מיותרת בזכויות החשוד.

מעצר טרם הגשת כתב אישום

כאמור מעלה, למעצר עד תום ההליכים ישנם שלושה הליכי מעצר קודמים: מעצר ראשוני, מעצר ימים ומעצר לצורך הכנת כתב אישום. זהו מצב שבו חקירת המשטרה הסתיימה והתקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, אולם, התובע זקוק למספר ימים להכנת כתב האישום ומעוניין בהמשך מעצרו של הנאשם. במצב זה, כאשר קיימת עילה לכאורה למעצר עד תום ההליכים, לתובע ישנה סמכות לבקש הארכת מעצר נוספת של עד 5 ימים לצורך הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

מהן ראיות לכאורה

הראיה הופכת "ראיה לכאורה" כשיש בכוחה להקים את ההוכחה שנדרשת להכחת האשמה בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים ובית המשפט נדרש לשאלה מהו טיב ההוכחה הנדרשת בשלב זה לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם. התשובה לכך טמונה מעצם האמרה "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" שבחוק סדר הדין הפלילי כך שמכאן עולה כי תכלית החוק היא שצו מעצר עד תום ההליכים יינתן רק במקום שבו בית המשפט נוכח לגלות כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהם כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם בפלילים באופן לכאורי.

כדי להבין מהי ראיה לכאורה להוכחת אשמת נאשם עלינו לבחון את הערכים החברתיים שמוגשמים בעצם האפשרות לעצור עד תום ההליכים המשפטיים נאשם בפלילים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי והקבוע בו ובאילו ערכים עילת מעצר זו פוגעת.

הערכים החברתיים בבסיס מעצר עד תום ההליכים לנאשם בפלילים

לצורך הבטחת תקינות ההליך הפלילי ושמירה על בטחונו ושלומו של הציבור עוגן בחקיקה האפשרות לעצור נאשם בפלילים עד תום ההליכים כנגדו. קיומו של ההליך הפלילי באופן תקין חיוני לחברה חופשית וזו רשאית להגן על עצמה באמצעות שמירה על ההליך הפלילי והאפשרות לפגיעה וסיכון הציבור ומכאן שמוצדק לעצור אדם בשל חשש כי שחרורו יוביל לשיבוש הליכים משפטיים או שהנאשם יימלט או שזה ישבש הליכי משפט או יפגע בראיות.

כמובן, ששמירה על קיום של הליך פלילי תקין בחברה חופשית מוביל לפגיעה בחירותו של האזרח ושל הנאשם בפלילים וכך נפגע ערך יסודי עליו מבקש להגן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באמצעות המעצר עד תום ההליכים, שכן בהתאם לאמור לעיל אם קיימת החלטת בית משפט ולפיה יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של נאשם הרי שיתכן כי קיימת גם עילה למעצרו של הנאשם ונוכח התקופה הארוכה שבו שוהה נאשם במעצר עד לתום ההליכים כנגדו וכן התנאים שבעת המעצר הם קשים יותר מאלו שבמסגרת המאסר לאחר גזר דין הרי שהפגיעה בערך החירות היא קשה ולא תמיד מוצדקת במסגרת הערכים עליהם חברה חופשית ודמוקרטית מבקשת לשמור.

טיב ההוכחה שנדרשת לצורך מעצר עד תום ההליכים

השופט המכונה "שופט המעצרים" שמכריע בשאלת המעצר עד תום ההליכים הוא לרוב השופט מכריע בשלב הביניים של ההליך הפלילי, הוא אינו השופט המכריע בתיק העיקרי ואינו קובע האם הנאשם שעומד בפניו הוא חף מפשע או אשם. צריך ליצור אבחנה בין ההליך הפלילי העיקרי בו מוכרעת אשמתו או חפותו של הנאשם לבין הליך הביניים, הליך המעצר ובו נקבע האם הנאשם יעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו או ישוחרר להמשך ניהול המשפט הפלילי. במסגרת המשפט העיקרי נדרשת רמת הוכחה לצורך קביעת אשמה בפלילים של מעל לכל ספק סביר וזאת בשל ההשלכות החמורות שיש להרשעה במשפט פלילי בניגוד למשפט אזרחי שבו מתקבלת החלטה על פי נטייה של מאזן הסתברות לטובת צד אחד על פני השני ובשל השוני והחומרה שבהרשעה בפלילים נקבע כי לצורך כך יש להסיר כל ספק סביר מאשמתו של הנאשם ואז להרשיעו בפלילים.

לכל נאשם קיימת חזקת חפות ועקרון החפות עומד ביסודו של המשפט הפלילי והליכי המשפט הפלילי כך שרק בדרך של רמת הוכחה גבוהה יש באפשרות המדינה כדי להרים את נטל הוכחת אשמת הנאשם ובכך להפריך את חזקת החפות מביצוע עבירה פלילית שעומדת לכל נאשם. עולה, כי במשפט העיקרי רמת ההוכחה היא עיקרית לצורך קביעת אשמתו של הנאשם וזו נעשית לאחר בחינה של כלל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט במהלך המשפט ולאחר שנקבעה מהימנות העדים אולם הדברים שונים כשמדובר בהליך המעצר עד תום ההליכים.

הליך המעצר עד תום ההליכים

במסגרת ההליך שבו נבחנת האפשרות לעצור נאשם עד תום ההליכים הפליליים כנגדו לא נקבעת חפותו או שאלת אשמתו של הנאשם אלה נערכת הכרעה על יסוד הראיות הגולמיות שטרם עברו ניתוח ועיבוד של ההליך הפלילי והתשתית הראייתית שמונחת בפני בית המשפט היא ייחודית להליך זה בלבד.

ראיות לכאורה שנדרשות בשלב המעצר עד תום ההליכים הן ראיות שלא עברו סינון של עו"ד פלילי, חקירה נגדית, חקירת עדים, סיכומים אלא מדובר בראיה שיש בה פוטנציאל להפוך לראיה ממשית בעתיד, בסיום ההליך. כשבית המשפט בוחן ראיה לכאורה הוא בודק את הסיכוי שיש באותה ראיה להפוך בעתיד, בסוף המשפט לראיה שבכוחה להרשיע, כלומר לאחר סיום ההליך הפלילי ולאחר שעו"ד פלילי חקר את העדים ולאחר שבית המשפט קבע את אמינות הראיה ומשקלה, אולם בשלב הביניים של המעצר עד תום ההליכים הכרעה שכזו לא נערכת וגם לא יכולה להיערך ולכן הראיה נותרת ראיה גולמית ובית המשפט בוחן את טיבה אך ורק באופן צופה פני עתיד.

בחומר החקירה מסתתר כוח ראייתי ברמה מסויימת ובית המשפט מעריך את סיכויי התפתחות החומר בהתאם למצב הנוכחי כך שבית המשפט שואל האם טיב הראיה או טיב הראיות כעת מקים סיכוי סביר שהחומר יהפוך בסוף ההליכים הפליליים לראיה כזאת שבאופן עצמאי או בצירוף ראיות נוספות יוכלו להביא להרשעת הנאשם בפלילים.

באמצעות האמור לעיל והתהליך שעורך ביהמ"ש ובו לא נבחנת בשלב זה אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר אלא נבחנת עוצמת הראייה להוכיח בעתיד וכך ההליך הפלילי של מעצר עד תום ההליכים יוצר איזון בין הפגיעה בחירותו של האדם אל מול הרצון לשמור על שלום הציבור מפני עבריינים.

חומר החקירה בהליך פלילי של מעצר עד תום ההליכים

בית המשפט שדן בהליך של מעצר עד תום ההליכים מקבל את החלטתו בהתבסס על חומר החקירה שמצוי בתיק החקירה המשטרתי שמוגש לבית המשפט ולנאשם ולעורך הדין הפלילי שלו זכות לעיין בחומר. במקרה שבו עו"ד פלילי מגלה שחסרים לו חומרי חקירה הוא רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי בבקשה לקבל חומרי חקירה נוספים שלא הוגשו לעיונו.

עמוד השדרה של חומר הראיות בתיק פלילי הוא ראיות התביעה ואם לא ניתן בהתאם לראיות התביעה עצמן באופן סביר להוכיח את אשמת הנאשם הרי שאין מקום לעצור את הנאשם עד תום ההליכים הפלילים כנגדו ולשלול את חירות האדם שעומד למשפט.

השופט הדן בהליך זה ישים תמיד לנגד עיניו את יתרון התביעה על הנאשם שכן בטרם חקירה נגדית של עורך דין פלילי ובטרם הוצגו ראיות שיתמכו בעמדת הנאש הרי שהחומר הקיים הוא חומר החקירה שהציגה התביעה ולכן אם גם במקרה זה אין כל סיכוי סביר שחומר הראיות יוכיח את אשמת הנאשם הרי שאין מקום לעצור את הנאשם. ברור, כי במהלך המשפט יהיו התפתחויות וישנה אפשרות שראיות ההגנה ישלימו את התמונה לטובת התביעה ויביאו להרשעת הנאשם אולם את זאת אין לדעת בשלב המעצר עד תום ההליכים ולכן אין מקום לפגוע בחירותו ולהורות על מעצרו.

השופט שדן בהליך צריך לבחון את מלוא חומר החקירה ובכלל זה החומר שקובע את חפותו של הנאשם או זה שמצמצם את משקל הראיות התומכות באשמתו כך שהשופט יפרוס את כל הראיות שמופיעות בחומרי החקירה ובכלל זה גם ראיות הגנה.

דרך בחינת הראיות בשלב זה אינה בודקת את מהימנות העדים שכן הכרעה בדבר אמינות העדים נערכת בסופו של ההליך הפלילי העיקרי ובהליך המעצר עד תום ההליכים השופט בוחן את הפוטנציאל שבתוך חומר החקירה כפי שהוא ללא סינון וללא חקירה נגדית של עו"ד פלילי, אולם גם הבדיקה שנערכת בשלב הביניים אינה אוטומאטית והשופט הפלילי בוחן האם מתוך כל חומר החקירה אפשר יהיה בסוף ההליך המשפטי הפלילי לבסס תשתית ראייתית שתביא להרשעת הנאשם.

הבחינה בשלב הביניים תהיה של הגיון החומר ואת דרכי השתלבותו עם אשמת הנאשם כלומר האם ישנו סיכוי סביר שמתוך החומר תקום בסוף המשפט ראיה או ראיות שיוכלו לבסס הרשעה בפלילים. לעיתים ניתן כבר בשלב המעצר עד תום ההליכים להסיק כי העדות אינה אמינה ולעיתים בית המשפט יכול להסיק כי גם אם יינתן אמון מלא במוסר העדות הרי שלא תצמח מעדות זו בסיס להרשעה, לכן לא ניתן יהיה להחליט על מעצר עד תום ההליכים במקרה כזה, אולם אם החומר תלוי במידת האמון שיתן בית המשפט בהליך העיקרי אזי יש סיכוי להתגבשות חומר ראיות שיביא להרשעה בפלילים בסוף ההליך.

אמינות העדים בהליך המעצר עד תום ההליכים

אמרת עד בהליך המעצר עד תום ההליכים יכול שתהיה לה ביסוס כך שניתן ליתן בה אמון כבר בשלב זה ויתכן כי ניתן לשלול אותה או את אמינות העד עצמו כבר בשלב הביניים אולם אין בכך כדי להסיק שאין סיכוי להרשעה בתום ההליך הפלילי או להיפך. לעיתים בתוך חומר החקירה קיימת אמרה של מתלונן כלפי הנאשם והאחרון טוען כי אינו מכיר את המתלונן הרי שאין בכך כדי לשלול סיכוי סביר להרשעה בתום ההליכים ולכן בית המשפט צריך לבחון את הפוטנציאל שגלום בתוך חומר הראיות שהגישה התביעה ולבדוק את הגרסאות תוך קיום הערכה גסה של עיבוד החומר בהליך הפלילי העיקרי מתוך כך על בית המשפט לקבוע האם ישנו סיכוי ממשי להרשעה בתום ההליכים הפליליים בתיק העיקרי.

כך, במקרה ובו נאשם עומד לדין בגין סחר בסמים כשחומר התביעה כולל עדות והקלטה של סוכן משטרה סמוי אולם ההקלטה היא באיכות נמוכה מאוד ואין אפשרות לזהות את קולות המשתתפים בשיחה אולם ביהמ"ש הדן בהליך המעצר עד תום ההליכים לא יפסול באופן אוטמטי את הראיה ואת עדות הסוכן אלא יבדוק האם יתכן ובית המשפט יתן משקל נמוך או גבוה במסגרת התיק הפלילי העיקרי לעדות זו ולכן לא ניתן בשלב הביניים להכריע את גורל העדות המפלילה וערכה אלא להעריך את משקלה מתוך הפוטנציאל הגלמי הטמון בתוכה.

השופט מנתח את הראיה ואינו מכריע באשר למהימנותה בשלב הביניים והאם מדובר בממצא מזה או מרשיע אלא קובע את סיכויי הראיה להביא להרשעה בסוף ההליך.

השוני בין הליך המעצר עד תום ההליכים להליך הפלילי העיקרי

שלב המעצר הוא שלב ביניים ואינו משמש כקדימון למשפט הפלילי העיקרי, מדובר בהליך עצמאי ונפרד ובו בודק בית המשפט את הראיות לכאורה שקיימות בתיק החקירה והשופט אינו הופך את החלטתו לחלק מן המשפט הפלילי העיקרי ואין בית המשפט מביע עמדה באשר למשקלם של הראיות ואמינותם של העדים אלא להעריך סיכוי להרשעה או להיפך, על בית המשפט לקבוע הנחות שנוגעות למשקל הראיות בשלב הנוכחי ללא סינון וללא הבחינות שעוברת כל ראיה במסגרת ההליך העיקרי וגם החלטתו של השופט צריך להיות כזו שמודעת לאופייה הלכאורי בשל השלב בו היא ניתנת. הבדיקה שעורך בית המשפט היא כללית ואינה מפורטת אולם עליה להיות יסודית בשל ההשלכות שקיימות להחלטת בית המשפט בשלב זה שכן הנאשם עלול להשלח אל מאחורי סורג ובריח בשעה שטרם הוכחה אשמתו אלא באופן לכאורי בלבד.

ייצוג משפטי

בכל הנוגע להליכי מעצר ובפרט למעצר עד תום ההליכים, אשר יכול להיות מעצר ממושך מאוד, ישנה חשיבות אדירה לייצוג משפטי טוב. כאשר החשוד מיוצג על ידי עורך דין פלילי המתמחה בתחום המעצרים, במקרים רבים ניתן להימנע כבר מהמעצר הראשוני ולהביא לסיומה של החקירה המשטרתית ללא הגשת כתב אישום. היה והתקבלה החלטה על העמדה לדין, עורך הדין ילחם עבור זכויות הנאשם ויעשה כל שניתן על מנת להימנע ממעצר עד תום ההליכים ואף לבחון אפשרות של ביטול כתב האישום או השגת הסדר טיעון מקל. זומנת לחקירה? נעצרת? אל תשתהה ופנה באופן מיידי לעורך דין פלילי אשר ייצג אותך וישמור על זכויותיך לאורך כל ההליך הפלילי.

הוגש נגדך כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים? דרוש לך ייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, אשר יעניק לך הגנה משפטית מלאה. משרד עורכי דין פלילי רוטנברג ילווה אותך בכל שלב, יילחם על זכויותיך וייצג אותך בנאמנות ובמסירות.