לאחרונה עלו בפני בית המשפט העליון סוגיות עקרוניות הנוגעות לפרוצדורה בהליכי הסגרה ובמסגרתן נבחנו זכויותיו השונות של מבוקש ההסגרה במסגרת הליך זה.
במאמר זה נסקור בקצרה יחסית את הסוגיות שהועמדו לעיון בית המשפט העליון והכרעתן:
האם קמה למדינה חובת תרגום של בקשת הסגרה שהוגשה כנגד מבוקש? כדי לענות על שאלה זו התבסס בית המשפט העליון על סעיף 10 באמנת ההסגרה עם ארצות הברית ולפיו:
” הבקשה וכל המסמכים האחרים שמגיש הצד המבקש יתורגמו לשפת הצד המתבקש, אלא אם כן הוסכם אחרת” (פרוטוקול הסכם הסגרה בין מדינת ישראל לממשלת ארצות הברית המתקן את אמנת ההסגרה שנחתמה בוושינגטון ביום ה-10 בדצמבר 1962).
כבר בעבר הוכרע כי קיים צורך וחובה לתרגם בקשות הסגרה במקרה שאין השפה שגורה בפיו של המבוקש כשחובה זו נגזרת מתוך עקרונות המשפט הפלילי הרואים בנאשם את מרכזו של ההליך הפלילי תוך שישנה דרישה שלא יועמדו חומות ומחסומים בפני הנאשם בבואו להתגונן בפני האישומים שהושתו כנגדו ובמיוחד לאור הפגיעה שמתקיימת בהליך הסגרה בסעיף 5 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
למרות עקרונות המשפט הפלילי שהוצגו לעיל הרי שבהליך ההסגרה יש חובה כללית לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו היחודיות תוך שבית המשפט נדרש לבחון את הצורך בתרגום ונחיצותו למבוקש ההסגרה ותוך שימת לב להתמשכות הליך ההסגרה כתוצאה מהזמן הנדרש להכנת התרגום או במילים אחרות בית המשפט צריך לבדוק האם מבוקש ההסגרה מבקש להיאחז בצורך לתרגם את בקשת ההסגרה כדי לנצל את הימשכות ההליכים ולדחות ככל שאפשר את הליכי ההסגרה או מסיבות אחרות שרלוונטיות להליך העיקרי.
כשמדובר במבוקש הסגרה ששפת הבקשה המקורית שגורה בפיו באופן מלא הרי שבית המשפט לא ידחה את ההליכים כדי להמתין לתרגום הבקשה וזאת גם מכיוון שהדיון בבקשת ההסגרה לא נועד לבירור פרטי האישומים הפליליים המיוחסים למבוקש ההסגרה אלא שאלו עתידים לידון במשפט הפלילי במדינה המבוקשת במקרה שבקשת ההסגרה תתקבל.
תקנות ההסגרה בסעיף 8 קובעות מבוקש ההסגרה או עורך דין פלילי המייצג אותו רשאי לעיין בכל חומר הראיות הנוגע לבקשת ההסגרה כשמתוך התקנה עולה כי נדרשים שני תנאים מצטברים כדי לאפשר למבוקש ההסגרה את הזכות בעיון בחומרי הראיות:
א. החומר “מצוי בידי העותר” כלומר החומר קיים בידיה של המדינה מגישת בקשת ההסגרה.
ב. החומר “נוגע לעתירה” כלומר, החומר רלוונטי לבקשת ההסגרה.
בבקשת הסגרה בניגוד למשפט פלילי הרי שחומר הראיות לא נועד כדי להכין את הגנתו של המבוקש מהאישומים כנגדו שכן אלו יתבררו בעתיד בהליך העיקרי במקרה ובקשת ההסגרה תתקבל.
חומר ראיות שיש בו כדי לשמש את מבוקש ההסגרה לצורך התגוננות מבקשת ההסגרה עצמה ואשר מקים זכות עיון בחומר החקירה הוא חומר ראיות שמוכיח התקיימות של סייג שבגינו אין להסגירו לפי סעיף 2ב לחוק ההסגרה או לחילופין לא נתמלאו תנאי סעיף 9(א) לחוק ההסגרה לצורך קבלת בקשת ההסגרה במלואה ואשר בה נדרשת רמת הוכחה בראיות שיש בהם כדי לבסס “אחיזה לאישום”.
גילוי חומרי חקירה בהליך הסגרה דומה לזה הנדרש בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי כשבשאלת גילוי חומרי חקירה במסגרת בקשת הסגרה יש לערוך איזון בין זכותו של המבוקש להליך הסגרה הוגן לבין האינטרס הציבורי שטבוע בהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל ואשר עלולות לחייב את הסגרת המבוקש בהתאם לשיתוף הפעולה בין המדינות.
מבוקש ההסגרה צריך להראות לבית המשפט שחומרי החקירה אותם הוא מבקש הם כאלו שיש בהם כדי לערער את התשתית שעליה מתבססת בקשת ההסגרה על חומרי הראיות שבתוכה.
כשבית המשפט מתבקש להכריע בשאלה העיקרית בבקשת ההסגרה, כלומר האם הבקשה עומדת בתנאים שבסעיף 9(א) לחוק ההסגרה הרי שבית המשפט לבדוק את בסיסה של התשתית הראייתית שצורפה לבקשת ההסגרה באופן לכאורי ולהכריע בשאלה האם הראיות מקימות ומבססות “אחיזה” לאישום שמיוחס למבוקש ההסגרה.
אנו במשרד עו”ד פלילי ניר רוטנברג עוסקים שנים רבות במשפט הפלילי ומתמחים בהגנה מפני בקשות הסגרה ממדינות שונות וביטול צוי מעצר בינלאומיים באינטרפול.
אם הנך זקוק לייעוץ והכוונה במשפט הבינלאומי הפלילי פנה אלינו ונסייע לך.
עו”ד שגיב רוטנברג מתמחה במשפט הפלילי ומעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי מקצועי ואמין. עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, הוא מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו והבטחת תוצאה מיטבית. עו”ד רוטנברג מחויב למקצועיות, נאמנות ומסירות, ומיישם אסטרטגיות מנצחות עם ראיית הלקוח במרכז.
יצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עורך דין עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
