הכללים שחלים בהליך מעצר פלילי הם אותם הכללים שחלים במעצר במסגרת של הליך הסגרה לחו"ל.
גם באירוע מעצר בהליך הסגרה לחו"ל וגם בהליך מעצר פלילי בית המשפט בוחן קיומה של תשתית ראיות לכאורה (ברמות שונות) וקיומן של עילות המעצר תוך בחינת החלופות למעצר מלא.
בהליך הסגרה לחו"ל יש מאפיינים ייחודיים שמבדילים בין הליך זה להליך מעצר פלילי רגיל ובהן המחויבות הבינלאומית של מדינת ישראל לשיתוף פעולה עם מדינות שחתומות עמה על הסכמי הסגרה ובתוך כך החשש הייחודי להימלטות המבוקש בהליכי ההסגרה כשאלו משפיעים על האיזון בין השיקולים הכוללים שנדרשים לצורכי החלטה בהליך מעצר של מבוקש להסגרה לחו"ל.
בהליך מעצר לצורכי הסגרה לא מתבררת שאלת החפות והאשמה של מבוקש ההסגרה ואין צורך בשלב זה לבחון את מהימנות הראיות יש להותיר בדיקה זו לערכאה השיפוטית שבפניה יעמוד מבוקש ההסגרה לדין במידה ויוסגר בסוף ההליך וזאת מכיוון שמטרת ההליך ההסגרה בניגוד להליך הפלילי היא לקבוע האם אכן ראוי שהמשפט והאישומים כנגד מבוקש ההסגרה יתנהלו בחו"ל במדינה הזרה המבקשת את הסגרתו כשבמשפט הפלילי המטרה היא לקבוע האם הנאשם אשם או זכאי.
לכן, כשבית המשפט נדרש להליך ההסגרה העיקרי עליו לקבוע האם יש ראיות מספיקות כנגד מבוקש ההסגרה במעשים שיוחסו לו וזאת במידה המצדיקה את בירור האישום בבית המשפט בחו"ל במדינה המבקשת את הסגרתו כשהדרישה הראייתית לצורך הליכי ההסגרה והליכי המעצר בבקשת ההסגרה יהיו כמעט זהות.
סעיף 9(א) לחוק ההסגרה קובע כי משהוכח בשעת הדיון בעתירה לצורך הכרזת מבוקש כבר-הסגרה שיש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמיד את מבוקש ההסגרה לדין על עבירה כזאת בישראל ונתמלאו כל שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו הרי שיכריז בית המשפט, כי המבוקש הנו בר הסגרה.
לנוכח הפגיעה בזכויות של מבוקש ההסגרה הרי שההחלטה להכריז עליו כבר-הסגרה דורשת הכרעה שיפוטית בשאלת חוזק הראיות כנגדו כפי שעולה מסעיף 9 לחוק ההסגרה הרי שאמת המידה שנקבעה בבית המשפט העליון לצורך כך היא קיום ראיות לכאורה להוכחת האישום כנגד מבוקש ההסגרה.
יש הבחנה ברורה בין חוזק הראיות הנדרשות ואופן הבאתן בבית המשפט בהליך פלילי רגיל לבין דרך הבאת הראיות כפי שנקבעו בתקנות ההסגרה כפי שהדרישה שמסמך או ראייה יאומתו בדרך שנקבעה באמנת ההסגרה ולכן יש לצרף את מלוא חומר הראיות הרלוונטי שנמצא בידי המדינה המבקשת ולא רק קטעים מאותו החומר וכך לבית המשפט יוצג מכלול הראיות השלם בטרם יחליט האם המבוקש הנו בר הסגרה לחו"ל.
אולם, הדרישה היא להצגת מסמכים וראיות ששיקפו באופן נאמן את תמונת הראיות כנגד מבוקש ההסגרה לא נועדה לייצר עיוותים בהליך ונדרש שבבהליך ההסגרה המדינה המבקשת תעביר את חומר הראיות הקיים ברשותה באופן שישקף בדרך הוגנת את התשתית הראייתית כנגד מבוקש ההסגרה אך אין היא מחוייבת להעביר את מלוא חומר הראיות שנמצא ברשותה בהליך זה.
חוק ההסגרה של מדינת ישראל קובע כי שר המשפטים רשאי להורות על ביצוע הסגרה של מבוקש שהכרזתו קיבלה תוקף סופי ואז ניתן להעביר את המבוקש למדינה שמבקשת את הסגרתו, מדובר בסמכות שבשיקול דעת והכלל הוא כי על המדינה לבצע הסגרה של מי שהכריזו עליו כבר-הסגרה. נקבע בבית המשפט העליון כי למרות שהסגרתו של מבוקש לחו"ל היא בשיקול דעת של שר הפנים הרי שהשימוש בכו זה הוא רק למקרים מיוחדים ובנסיבות כבדות משקל כשיש שני שיקולים שיצדיקו הימנעות של שר המשפטים מהפעלת הסמכות להסגיר:
א. שיקולים מדיניים הנוגעים לתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל.
ב. שיקולים הומניטריים ואישיים של מבוקש ההסגרה.
בשני המקרים על שר המשפטים לבדוק האם יש נסיבות חדשות שבית המשפט לא שקל אותם בעת שבחן את העתירה שביקשה להורות על המבוקש כבר-הסגרה לחו"ל והאם יש נתונים מוכחים שלפיהם הסגרה של המבוקש תהיה בלתי הוגנת וחסרת צדק.
אנו במשרד עורך דין רוטנברג מתמחים בייצוג נאשמים במשפט הפלילי תוך מתן דגש על אישומים במשפט הבינלאומי התמודדות עם בקשות הסגרה וייצוג מול טריבונאלים שיפוטיים בחו"ל וביטול צו מעצר בינלאומי של האינטרפול.
כדי למנוע ממך או מבן משפחתך טעויות והליכים מייגעים מיותרים פנו אלינו לייעוץ מקצועי ומנוסה.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
