זיהוי במשפט הפלילי

בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים נקבע כי זיהוי נבחן בהתאם לשתי אמות מידה:
1. אמינותו של העד שמזהה.
2. מהימנות הזיהוי עצמו.

בחינת הזיהוי של מבצע העבירה הפלילית

כדי לבחון את אמינות הזיהוי כשלעצמו אנו בוחנים את מהימנותו של העד שמזהה באופן ספציפי בנוגע לזיהוי הנאשם או הנאשמים ובדיקה זו נעשית באמצעות שני מבחנים כשהראשון בודק את יכולת העד להטביע בזיכרון רשמים שהוא ראה, כלומר רשמים חזותיים ובאופן ספציפי את חזותו של החשוד/הנאשם שביצע את העבירה ובעניין זה נבדקת היכולת של העד להטביע בזיכרון את דמותו של מי שלכאורה ביצע את העבירה הפלילית תוך זיהויו בפועל תוך שנבחן הזיהוי על רקע חלוף הזמן מעת הטבעת דמותו של החשוד לכאורה בביצוע העבירה בתוך זיכרונו של המזהה ועד לזמן הזיהוי של העד בפועל ובתוך כך נכנסים גם התנאים הפיסיים ששררו בזמן הזיהוי וגם ההשפעות האחרות שהיו עשויות להשפיע על הזיהוי עצמו בהתחשב במסגרת שבה מבוצע הזיהוי בהתאם למצבו הנפשי באופן סובייקטיבי של העד המזהה, כל אלו מקיימים יחס גומלין מורכב המעיד על כושרו של העד לזהות את מבצע העבירה כשתפקידו של עורך דין פלילי בנסיבות העניין להציג את העד המזהה כמי שאינו מסוגל לעמוד במבחני הזיהוי כפי שנקבעו בפסיקה.

מהימנות הזיהוי

לצורך בדיקת מהימנות הזיהוי ישנה חשיבות לנסיבות שהיוו את פעולת הזיהוי עצמה ובהן המפגש שבמהלכו העד זיהה את מבצע העבירה הפלילית. בחינת מהימנות הזיהוי מתבצעת באמצעות שני מבחנים, מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי.

מבחן סובייקטיבי למהימנות הזיהוי

במבחן זה נבדקת יכולת העד להטביע בזכרונו את דמותו וחזותו של מבצע העבירה תוך בדיקת הנסיבות שהיוו את זירת הזיהוי, כלומר משך הזמן שבו ראה את מבצע העבירה באותו מפגש או קודם לכן, תנאי הזיהוי במפגש מבחינת המרחק, התאורה ומה היו זוויות הראייה, כמו כן נבדקת השתייכות אתנית וחברתית של מבצע העבירה לצורך בחינת מהימנות הזיהו.

מבחן אובייקטיבי למהימנות הזיהוי

במבחן זה נבדקת יכולת העד לשחזר את דמותו של מבצע העבירה וביצוע הזיהו בפועל תוך בדיקת הזמן שעבר מעת הטבעת חזותו של מבצע העבירה בזכרון העד המזהה ועד לעצם הזיהוי בפועל תוך בדיקת התנאים הפיסיים בעת מועד הזיהוי, כלומר המרחק בין העד שמזהה למי שביצע את העבירה, מצב התאורה, זמן החשיפה והמפגש וכן השפעות נוספות שיש בן כדי להשפיע על הזיהוי עצמו ועל מצבו הנפשי של העד המזהה באופן סובייקטיבי בהתאם לכושרו לזהות את מבצע העבירה.

זיהוי באמצעות מאפיינים

ניתן לקבוע זיהוי של אדם במשפט הפלילי בהתאם למאפיינים של התנהגותו והופעתו כך שזיהוי יכול ויתבצע בהתאם לסוג הליכתו של אדם שנחשד בביצוע עבירה, פרופיל פנים ייחודי, פאות לחיים, מבנה אף, מבנה גוף וכו'. בזיהוי אדם בהתאם למאפיינים כאלו בית המשפט ינקוט במשנה זהירות שכן לא תמיד אפשרי לצרף זיהוי בשל מאפיינים להתרשמות עצמאית של בית המשפט וכך עלול להיווצר זיהוי מוטעה במשפט הפלילי אולם גם זיהוי שאינו מוחלט יכול להוות משקל בתוך שקילת סך הראיות כנגד נאשם בפלילים.

זיהוי באמצעות מצלמה וסרטון

לצורך הרשעה בפלילים אין תחליף לצפייה והתרשמות בית המשפט באופן ישיר מסרטון ממצלמה ואכן נפסק כי בית המשפט רשאי להכריע בהתאם להתרשמותו מסרטון וידאו ולקבוע בהתאם לכך האם הנאשם הוא מבצע העבירה שמופיע בסרטון הוידאו, אולם גם לצורך הרשעה אין חובה לכך שבית המשפט יתרשם באופן עצמאי מהסרטון ואין בית המשפט מחוייב להכריע האם הנאשם הוא האדם שבסרטון אלא יכול ולהכרעתו יצורפו ראיות נוספות שיחזקו את התרשמות בית המשפט לכך שהנאשם שבפניהם הוא מבצע העבירה והאדם שמופיע בסרטון הוידאו.

הרשעה במשפט פלילי בזיהוי שאינו מוחלט

נפסק כי גם זיהוי שמלווה בספק ואינו מוחלט לא יהפוך לחסר ערך לחלוטין ונכון שמשקל הזיהוי באופן ראייתי יהיה מופחת ולא ניתן יהיה לבסס הרשעה בפלילים רק על זיהוי מופחת שאינו מוחלט אך אם תהיה תמיכה נוספת של ראיות המחזקות את ודאות הזיהוי או את הודאות בנוגע למי שביצע את העבירה הרי שניתן יהיה להרשיע גם בזיהוי שאינו ברור לחלוטין.

אנו במשרד עורך דין פלילי המתמחה בתחום זה למעלה מ-20 שנה נמצאים כאן עבורך כשהזיכוי בפלילים מתחיל מכאן.