הארכת מעצר – מטרת הארכת המעצר בהליך פלילי

בטרם נחקק חוק המעצרים נקבעו הגבלות על תקופת מעצר של נאשם בזמן ניהול המשפט כך שנאשם שהיה עצור בתקופה של עד שנה וטרם ניתן פסק דין בעניינו, ישוחרר מן המעצר אולם ניתנה סמכות לבית המשפט העליון להורות על הארכת מעצרו של נאשם בשלושה חודשים נוספים.

השינוי לאחר חקיקת חוק המעצרים החדש

משנחקק חוק המעצרים החדש נכנס התיקון ולפיו לשופט בית המשפט העליון ניתנה הסמכות לדון בהמשך מעצרו של נאשם כבר לאחר שחלפו תשעה חודשים מיום שהוגש כתב אישום כנגדו. מרגע שנחקק חוק המעצרים החדש וסעיף 62(א) נקבע בבית המשפט העליון כי מטרת ההוראה החדשה היא לשמור על שלום הציבור ובטחון המדינה כדי למנוע שיבוש הליכים והימלטות של הנאשם מן הדין ובמקביל להבטיח את פיקוח בית המשפט על אורך תקופת המעצר.

איזון וקושי באורך תקופת המעצר בפלילים

תקופת המעצר של תשעה חודשים משקפת את האיזון בין זכותו של נאשם בפלילים להיות חופשי בטרם הכרעת הדין בעניינו לבין נסיבות אחרות הנוגעות למשפט עצמו ובהם העומס הכבד בבתי המשפט ויכולתו של עורך דין פלילי המייצג את הנאשם להתכונן לתיק ולמשפט.
אורך תקופת המעצר של נאשם בפלילים יש בה כדי לפגוע בחירות הנאשם ואף לפגום בזכותו לניהול הליך פלילי הוגן שכן בשל חלוף זמן ארוך בתקופת המעצר הרי שנוצרת "דחיפה" עבור הנאשם להודות באישום במסגרת של עסקת טיעון גם אם מדובר באדם חף מפשע וכתוצאה מכך עלול להיווצר במקרים רבים עיוות דין וחשש לאבדן אמון הציבור במערכת המשפט ולכן תפקידו של בית המשפט הוא לייצר איזון בין זכותו של הנאשם בפלילים לחירות תוך עמידה על חזקת החפות שקיימת לו בטרם הוכרע דינו בפלילים לבין החשיבות של האינטרס בהבטחת שלום הציבור עם הקפדה על תקינות ההליך הפלילי.

שיקולי בית המשפט בהארכת מעצר

בית המשפט שוקל במסגרת בחינת מעצרו של נאשם בפלילים לאחר תשעה חדשים את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה ומידת הסיכון שנשקף לציבור מהנאשם וכן את קצב התקדמות המשפט הפלילי והצפי לסיומו, כשההליך העיקרי נמשך לאורך זמן ותקופת המעצר גם כן אורכת זמן רב יגברו השיקולים לטובת שחרורו של הנאשם. ברור שחלוף הזמן לבדו לא יצדיק את שחרורו של הנאשם ממעצרו כך שלעיתים מסוכנותו של הנאשם והחשש להימלטותו תטה את השיקולים להמשך מעצרו למרות חלוף הזמן.

שיקולי בית המשפט בנוגע לחלוף הזמן

את השיקול של חלוף הזמן שבו שוהה נאשם מאחורי סורג ובריח יש לבדוק על פי כלל הנסיבות שהובילו להתמשכות ההליך הפלילי, בין היתר, בית המשפט נדרש לבחון את היקף התיק ומורכבותו ולבדוק האם הפרקליטות פעלה באופן תקין או פסול כך שנגרמו עיכובים שלא לצורך או לחילופין האם הנאשם ועורך דין פלילי המייצג אותו תרמו בעצמם לעיכוב בהליך הפלילי, כמו כן בית המשפט נדרש לבחון כיצד המשפט מנוהל על ידי השופטים בתיק.

מדוע נאשמים נשארים במעצר לאחר 9 חודשים?

בהתאם למטרות המעצר ועקרונות חוק המעצרים עולה נדמה היה כי זכותו החוקתית של נאשם בפלילים וחזקת החפות שקמה לו בטרם הוכרע דינו תביא לכך שברוב המקרים נאשם ישוחרר ממעצר לאחר תשעה חודשים ממועד הגשת האישום כנגדו אולם הלכה למעשה המצב הפוך ומרבית הנאשמים הנמצאים במעצר מלא לא משוחררים לאחר תשעה חודשים מיום שהוגש כנגדם כתב אישום, וקביעת המחוקק שמקבלת חיזוק גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולפיה יש למנוע שלילת חירותו של מי שחלף זמן רב מפתיחת משפטו הפלילי, כך שהמציאות למעשה מעוותת את רוח החוק.

החשש להודאת שווא והרשעת חפים מפשע

הסיכון העיקרי שטמון בהארכת מעצר לזמן כה ארוך מקבלת ביטוי בחשש ולפיו נאשם בפלילים עלול להודות בעבירה שלא ביצע במסגרת הסדר טיעון שכן ברוב המקרים יתכן ומשך הזמן שבו הנאשם בפלילים ישב במעצר לעומת משך תקופת מאסרו לא יעלה באופן משמעותי על התקופה שבה ישהה בכל מקרה מאחורי סורג ובריח להמשך בירור משפטו.
במציאות שבה בתי המשפט נמצאים תחת עומס רב ודיונים רבים נדחים לתקופות ארוכות נאשמים רבים מעדיפים להגיע להסדר טיעון שיוביל לסיום ההליך הפלילי שמתנהל כנגדם ולהימנע מבירור האמת.

עמדת משרד עורך דין פלילי רוטנברג בנוגע למעצר עד תום ההליכים

אנו במשרד עורך דין פלילי רוטנברג רואים פגם ופסול במצב הנוכחי שבו נגרם עיוות דין הלכה למעשה והאופן שבו מוארך מעצרם של נאשמים מעבר לתשעה חודשים גם בעבירות שאינן חמורות מוביל בהכרח להרשעת חפים מפשע ולסרבול מיותר של ההליך המשפטי הפלילי באופן כזה שמצריך שינוי חקיקה וקיום רפורמה בהליך המעצר עד תום ההליכים לעצורים שמשפטם אורך זמן רב, יש קושי רב לקבל את המציאות הנוכחית ובה נאשם עצור זמן רב בתיקים פשוטים יחסית וזאת רק בשל העומס על בתי המשפט.