אחד מבכירי השופטים לשעבר של ארה"ב Chief Justice Evans Hugbes Charles אמר בשנת 1937 בקשר לרשות הערעור לבית המשפט העליון של ארה"ב:
"No single court of last resort whatever the number of judges could dispose all the cases which arise in this vast country and which litigants would sesk ot bring up if the right of appeal were unrestricted."
גם בישראל, בית המשפט העליון קובע אמת מידה מצומצמת לרשות ערעור וזו תינתן בד"כ במקרים חריגים וקיצוניים שמעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או במקרים שבהם מתקיימות נסיבות המצדיקות רשות ערעור ותפקידו של עורך הדין הפלילי להצביע על הנקודות שיש בהם כדי לייצר זכות לרשות ערעור בפני מוטב שלישי, היינו בית המשפט העליון.
מתי יעניק בית המשפט העליון רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי שישב כמוטב ערעור על פסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט השלום במסגרת דיון פלילי? זאת השאלה שתתעורר בפני כל נאשם או עצור במסגרת הליך פלילי שהגיש ערר לבית המשפט המחוזי ונדחה ולמרות ששתי ערכאות דחו את גרסתו הוא עדיין ממשיך להאמין בחפותו ומבקש שבית המשפט העליון יבחן את הסוגיה בגינה הוא עצור או הורשע.
נקודת הפתיחה שממנה יוצא בית המשפט העליון במשפט פלילי מתחילה דווקא בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז1957, ממנו עולה כי הכלל ולפיו אין לכל נאשם זכות יסוד לכך שעניינו יובא אי פעם לבחינת בית המשפט העליון אלא שיכול וההליכים יסתיימו בפני בית המשפט המחוזי בשעה שהוא יושב כערכאת ערעור והדברים נכונים לא רק במקרים שבהם נתקבלה החלטה "פה אחד" אלא גם במקרים שבהם יש מחלוקת ואחד הצדדים מבקש להביא את הסוגיה לדיון נוסף בפני בית המשפט העליון.
לכל הצדדים בהליך הפלילי, הנאשם והתביעה יש אינטרס ברור להגיע לסיום ההליך של ההתדיינות המשפטית באמצעות הכרעה שיפוטית ו ההסדר החקיקתי הוא פשרה אופטימלית בין הרצוי מבחינה סובייקטיבית של אחד מן הצדדים להליך הפלילי ולפיו ההליך יגיע למיצוי בדיון בשתי ערכאות.
אולם, המחוקק לא סתם את אפשרות הפנייה לערכאת ערעור שלישית אלא נתן אפשרות מצומצמת לפנייה לבית המשפט העליון באמצעות התניית הזכות לערעור בקבלת רשות, כך שבית המשפט העליון יבחן, יעיין, ויקיים בירור בטרם יחליט על מתן רשות ערעור.
בית המשפט העליון יבדוק בטרם יעניק רשות ערעור האם קיים עניין לציבור הרחב בבירורה של הסוגייה המשפטית שכבר נבדקה ונבחנה בשתי ערכאות קודמות, כלומר, בית המשפט לא יבחן האם החלטת בית המשפט המחוזי היתה נכונה או מוטעית אלא האם ישנה חשיבות ציבורית או משפטית לכך המקרה יקבל הזדמנות לבדיקה משפטית נוספת בערכאה שלישית.
יתכן ובית המשפט העליון היה פוסק אחרת ומשנה את התוצאה שנפסקה בערכאה הקודמת אולם בכל זאת במקרה והסוגיה לא תעלה שאלה משפטית בעלת משקל ציבורי תדחה הבקשה, זאת כמובן במקרים שבהם לא מתקיימות נסיבות חריגות כמו פגיעה לא מידתית בזכות הנאשם במשפט פלילי או במקרים שבהם לא ניתן המשקל הראוי לפגיעה בביטחון הציבור ובשלומו, כך במקרה שנופל פגם מהותי ומשמעותי בזכויותיו של עצור כך שההליך הפלילי ואמון הציבור במערכת המשפט עלול להפגע ברור שבית המשפט העליון יתערב ויתן רשות ערעור.
אנו, משרד עורכי דין פליליים רוטנברג, העוסקים במשפט הפלילי, סבורים שהגיעה העת ובית המשפט העליון ירחיב את היריעה ויתן רשות ערעור גם במקרים שאינם חריגים וקיצוניים וזאת במיוחד כשמדובר במשפט פלילי שכן החשש ואדם חף מפשע ירצה עונש מאסר מצדיק, לטעמנו, בדיקה נוספת של ערכאה שלישית
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
