חטיפת ילדים – אמנת האג עורך דין רוטנברג

אמנת האג מתמודדת עם תופעה של חטיפת ילדים ממדינה אחת לאחרת. חטיפת ילדים והעברתם לחו"ל על ידי אחד מההורים גורמת לסכנות רבות לילד וביניהם:
א. ניתוק הילד מסביבתו ומשגרת חייו הרגילה.
ב. ניתוק הילד מאחד מהוריו.
ג. שינוי תנאי ומסגרת החינוך.
ד. שינוי הסביבה החברתית של הילד.
ה. ניתוקו מהמשפחה המורחבת.
כמובן שמדובר ברשימה חלקית וישנם סכנות וסיכונים רבים אחרים ולצורך כך לפי החוק בישראל נדרשת הסכמתו של ההורה השני לצורך מעבר מישראל לחו"ל. המטרה של אמנת האג היא להבטיח חזרה מידית של הקטינים שנחטפו והאמנה מאפשרת מתן סעד יעיל ומיידי להחזרת הילד החטוף ארצה כשהנחת היסוד היא שטובתו של הקטין היא שלא להיות נחטף למדינה אחרת.

חריגים לאמנת האג

בסעיפים 12,13 ו 20 לאמנת האג קבועים מספר חריגים שבקיומן יכול להיות לבית המשפט שיקול דעת האם להורות על החזרת הקטין לארצו כשחריגים אלו מתפרשים בפסיקה בדרך מצומצמת ביותר כך שהאמנה לא תרוקן מתוכן בעקבות שימוש קבוע בחריגים אלו והפיכתם לדרך המלך ולכן נטל ההוכחה לקיום החריגים מונח לפתחו של ההורה החוטף שטוען לקיומן.
החריגים באמנת האג נועדו להביא לאיזון בין שני יעדים כשהגשמת מטרת האמנה היא למנוע דין עצמי של אחד ההורים תוך שמירה על טובת הילד ומן הצד השני ליתן משקל לאינטרסים של הילד תוך הדגשת ההיבטים הנוגעים לטובתו האישית כשהמשקל המכריע לטובתו של הילד למשמורת ההורה שממנו נחטף הוא הבסיס המוצק של האמנה שמטרתה הגנה על שלטון החוק בכל מדינה והכבוד בין המדינות.
במסגרת החריגים, במקרים קיצוניים תותר אי החזרתו כשהמשקל לאי החזרתו יהיה בעל משקל רב וגדול ממטרתה המרכזית של האמנה- מניעת חטיפות ילדים והעברתם למדינה אחרת.

חריג ההשלמה- הסכמה לחטיפה

חריג ההשלמה נותן לבית המשפט אפשרות להותיר את הילד החטוף בידי ההורה החוטף כשניתן ביטוי במעשה או במחדל ולפיו ההורה שממנו נחטפו הילדים השלים עם החטיפה. אפשרות ההשלמה עם החטיפה יוכל ותקבל ביטוי באמצעות מעשה חד פעמי כמו חתימה על הסכם עם ההורה החוטף ויכול שהיא תקבל ביטוי בסדרת התפתחויות ומעשים.

חריג החשש החמור

סעיף 13 לאמנת האג קובע כי כשקיים חשש חמור לכך שהחזרתו של הילד עלולה לחשוף אותו לנזק פיזי או נפשי או שהחזרתו תעמידו במצב בלתי נסבל הרי שגם אם אכן יקבע שהילד נחטף לבית המשפט שיקול דעת האם להחזירו למקום מגוריו.
כמובן שנטל ההוכחה להוכחת טענת החשש החמור מוטלת על מי שטוען טענה זו ונטל ההוכחה הוא ברמת הסתברות גבוהה ביותר כמו זו הנדרשת במשפט פלילי כשהנזק הנטען חייב להיות חד משמעי ומלווה בראיות ממשיות שכן טענות אחרות של יוכחו ידחו מייד.
גם טענות ולפיהן ההורה שנותר בארץ המוצא עלול לפגוע בילד ולכן יש להשאיר את ההורה "החוטף" במדינה אליה יצא הן טענות כבדות משקל שבית המשפט יקח בחשבון בטרם יחליט על השבת הילד "החטוף", טענות כמו שימוש בסמים, אלכוהליזם, אלימות וכו' אולם כדי להכיל ולהקים את תכולת החשש החריג הרי שיש צורך בהצגת ראיות של מצב קיצוני שעלול להוביל לחשש לנזק חמור לילד וזאת כתוצאה מהחזרתו לארץ המוצא ובמקרה קיצוני שכזה הרי שיגבר השיקול של טובת הילד על מטרת אמנת האג שמעודדת החזרה מיידית של ילד חטוף לארץ מוצאו.

אנו עוסקים שנים רבות בשילוב שבין משפט פלילי למשפט בינלאומי עבירות אינטרפול ומומחיות בטיפול בענייני משפחה.
אם אתם זקוקים לייעוץ פנו אלינו.