לאחרונה עלו בבית המשפט שאלות עקרוניות הנוגעות להליך הסגרה למדינה אחרת ובמסגרת מאמר זה נדון בשאלות אלו.

מהות הליך ההסגרה

הליך ההסגרה במהותו לא נועד לבירור אשמתו של מבוקש ההסגרה אלא משמש כשלב ביניים בלבד כך שמטרת ההסגרה נועדה להגביר את שיתוף הפעולה הבינלאומי במלחמה בפשיעה ונעילה של דלתות הכניסה למדינה מפני עבריינים שמבקשים למצוא בה מסתור ומפלט.
ניהול הליך הסגרה באופן יעיל
דווקא לאור תכלית הליך ההסגרה הרי שיש לנהל את הליך ההסגרה באופן יעיל ומהיר ככל האפשר ולנסות ולמנוע הימשכות הליכים שלא לצורך. כשהמשכות ההליכים יכולה להיות כתוצאה מריבוי בקשות מצד המבוקש כדי לדחות ככל שניתן את הקץ עד להסגרתו ולחילופין כתוצאה מעיכוב ושיהוי מצד רשויות האכיפה או מהשתהות של בית המשפט בקבלת החלטה.

תרגום בקשת ההסגרה

נקודת המוצא לשאלה האם קמה חובת תרגום של בקשת ההסגרה, מצויה בסעיף 10 לאמנת ההסגרה עם ארצות הברית וכך המצב גם באמנות נוספות עליהן ישראל חתומה כך שהבקשה וכל המסמכים האחרים שמגיש הצד המבקש יתורגמו לשפת הצד המתבקש, אלא אם כן הוסכם אחרת.
מקור החובה לתרגום בקשת הסגרה
החובה לתרגם בקשות הסגרה שאינן בשפתו של המבוקש נגזרת מתוך המשפט הפלילי שרואה את הנאשם כעיקר והמרכז של ההליך כך שלא יהיה מחסום בפני נאשם בפלילים לצורך התגוננות מהאישומים כנגדו באופן מהותי וזאת במיוחד לאור סעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הנגרמת מעצם הליך ההסגרה, אולם בתוך כל אלו הרי שיש את נחיצות התרגום עבור מבוקש ספציפי, תוך התחשבות בהימשכות הליך ההסגרה כתוצאה מההמתנה לתרגום הבקשה. בכלל זה, יש לבחון אם בקשת התרגום באה בעקבות ניסיון המבוקש להיאחז בחובת התרגום במאמץ לדחות ככל הניתן את הליכי ההסגרה, או מכל טעם אחר שאינו תם-לב ולכן יש לבדוק האם בכוחו של המבוקש להבין את מהות בקשת ההסגרה באופן המאפשר לו להתגונן מפניה כשברור שממילא הדיון בבקשת ההסגרה לא נועד לליבון האישומים עצמם ואלו יתבררו במסגרת ההליך העיקרי במדינה המבקשת.

עיון בחומרי החקירה שנאספו על ידי רשויות האכיפה בישראל בהליך הסגרה

סעיף 8 לתקנות ההסגרה מורה כי נדרשים שני תנאים מצטברים כדי להקים למבוקש ההסגרה זכות בעיון בחומרי חקירה:
1. החומר "מצוי בידי העותר" לבקשת ההסגרה.
2. החומר המבוקש "נוגע לעתירה".
כשמתבקשים תוצרי חקירה שנערכה בישראל הרי שנדרש להכריע בתנאי השני בלבד ואז יש לבדוק האם החומר המבוקש עשוי לשמש את העורר להתגונן מפני בקשת ההסגרה שכן העיון בחומר אינו אמור לשמש להגנתו של המבוקש מפני האישומים לגופם שהרי אלו יתבררו לאחר ההסגרה במסגרת ההליך העיקרי במדינה המבקשת.

מהו חומר חקירה שישמש מבוקש בבקשת הסגרה

חומר שעשוי לשמש את מבוקש ההסגרה להתגונן מפני הבקשה עצמה ואשר מקים זכות עיון בחומרי החקירה הוא חומר המוכיח התקיימות של סייג שבגינו אין להסגירו בהתאם לסעיף 2ב לחוק ההסגרה, או אם לא נתמלאו תנאי סעיף 9(א) לחוק ההסגרה לצורך הסגרתו כיוון שלצורך הסגרתו של מבוקש לידי המדינה המבקשת לפי סעיף 9(א) לחוק ההסגרה מספיק שהראיות שצורפו לבקשה יבססו "אחיזה לאישום". יש חשיבות לכך שייווצר איזון בין זכות המבוקש להליך הסגרה הוגן, לבין האינטרס הציבורי שבהתחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל המחייבות את הסגרתו וזאת תוך שיתוף פעולה יעיל עם המדינה המבקשת.

טענות ההגנה מן הצדק בהליך הסגרה

דוקטרינת הגנה מן הצדק, אשר חלה גם בהליכי הסגרה כרוכה באיזון בין שיקולים שונים ובית המשפט נדרש לאזן בין האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין ושמירה על זכויותיהם החוקתיות של המבוקשים לבין הרצון להגיע לחקר האמת יחד עם הצורך בהגנת הציבור והחובה להימנע משימוש לרעה בכוח שלטוני.
לפיכך יש לשים לב לאופן שבה בוצעו הליכי המעצר בהליך ההסגרה כמו ההליכים הפרוצדורליים במסגרת הליך ההסגרה שכן בדומה למשפט הפלילי גם בהליך זה תתכן פסילה של ההליך מטעמים של צדק.
אנו מתמחים במשפט הפלילי ובהליכי הסגרה כמו ייצוג ישראלים שנעצרו בחו"ל בעקבות צו מעצר בינלאומי של האינטרפול ופועלים לביטול צווי המעצר ומניעת הסגרה.
פנה אלינו כדי שנסייע לך כבר עכשיו להימנע מטעויות.