ייצוג שוטרים ואנשי שב"ס בהליך פיטורין ואי הארכת שירות

מה לעשות וכיצד למנוע פיטורי שוטר או פיטורי סוהר ואי הארכת שירות

למשטרת ישראל כמו לשב"ס וצה"ל יש סמכות להפעיל שיקול דעת רחב כדי לקבוע האם אם מתאים לשרת בשורות הארגון. האפשרות של בתי המשפט להתערב בשיקול הדעת של ארגונים אלו מצומצמת מאוד.
בהתאם לכך פקודת השב"ס מעניקה לנציב השב"ס סמכויות רחבות ביותר כך שבמסגרת אחריותו הכוללת לניהול מערכת כוח האדם בשב"ס וזאת לצורך שמירה על רמה מקצועית ולצורך התאמתה המלאה של מערכת כח האדם למילוי תפקידיה.

סמכויות נציב שב"ס

סמכויות נציב שב"ס בהקשר זה מעוגנות בסעיף 80(ג) לפקודת בתי הסוהר ולפיהן רשאי הנציב בכפוף להוראות פקודת בתי הסוהר והתקנות שהותקנו בהתאם לפקודה למנות סוהרים זוטרים או להעבירם ולהעלותם או להורידם בדרגה בהתאם לראייתו והשקפתו.
הפקודה קובעת כי לנציב סמכות מלאה להשעות ולשחרר או לפטר סוהר במידה והוכח להנחת דעתו שהסוהר התרשל או שהסוהר בלתי יעיל במילוי תפקידו ואינו מתאים לתפקידו מסיבה אחרת. כמו כן הנציב רשאי להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, או שמתנהלת נגדו חקירה פלילית על ביצוע עבירה או שהסוהר ביצע עבירת משמעת, ובלבד שסוהר בכיר לא יושעה, וסוהר החל מדרגת מישר לא יפוטר אלא באישור השר הממונה. במקרה והושעה סוהר הרי שעל הנציב לבחון ההשעיה מזמן לזמן.

הארכת תקופת שירות סוהרים בשב"ס

הארכת תקופת שירות סוהרים בשב"ס מעוגנת בסעיף 85 לפקודת שב"ס ולפיה לנציב סמכות להאריך את תקופת השירות של סוהר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
בהתאם לכך נקבע כי אם סוהר השלים תקופה של עשרים שנות שירות בידי הנציב הסמכות המלאה להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת שאינה קצובה כשהארכת תקופת השירות במקרה כזה תעשה בהתאם לבקשת סוהר שתוגש לנציב לכל תקופת שירות נוספת במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
החלטת הנציב בנוגע לבקשה להארכת שירות סוהר בשב"ס תנתן בתוך 60 יום מעת הגשת הבקשה אך במקרים מיוחדים הנציב רשאי להודיע על הכרעתו עד 90 יום ממועד הגשת הבקשה להארכת שירות.

פיטורין של אנשי מערכת החוק – אי הארכת שירות לשוטר או סוהר

בנוגע לפיטורים של אנשי מערכת אכיפת החוק הרי שיש שוני בסיסי בתפיסה של הליך הפיטורין של עובד מדינה בהשוואה לזה של איש משטרה וסוהר.

ההבדל בין פיטורין בשירות המדינה לפיטורי שוטר או סוהר

בשירות המדינה הפיטורין הם תוצאה של הליך משמעתי והסמכות לפיטורי עובד מדינה מתקבלת לאחר הליך משמעתי בפני בית דין למשמעת בשירות המדינה.
במשטרה ובשב"ס הפיטורין הם צעד מנהלי שננקט בידי ראש הארגון והם מתמקדים בהתאמת השוטר או הסוהר למילוי התפקיד שבו הוא משרת וזאת ללא קשר של הכרחי של תלות בין הליכי המשמעת או הליך פלילי שננקט כנגד השוטר או הסוהר בשב"ס.
הבדל בסיסי זה מנומק בתשתית הארגונית הייחודית של המשטרה ושירות בתי הסוהר ובצורך המיוחד של ארגונים אלו שהובילו להענקת סמכויות רחבות לראשי המערכות ולכן הסמכות לפטר היא רחבה יותר במשטרה ובשב"ס שכן מדובר ב"אי הארכת שירות" ולא בפיטורים כשהמשרת יודע היטב בעת גיוסו כי בתום 5 שנים יכול העומד בראש המערכת שלא להאריך את שירותו במקרה ולא יעמוד באמות המידה שנקבעו בארגון לצורך הארכת שירות ועולה כי למרות שהתוצאה הסופית היא זהה הרי שבמשטרה ובשב"ס אין מדובר בפיטורין אלא באי הארכת שירות.

מה לעשות בעת פיטורי שוטר או פיטורי סוהר

שיקול הדעת של נציב שב"ס או המפכ"ל בניהול כח האדם בארגון של משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר כפוף לביקורת שיפוטית ועל שיקול הדעת לעמוד בכללי המשפט המנהלי. הקו המנחה להפעלת שיקול הדעת של נציב שב"ס בעת הליך של הארכת שירות בשב"ס קבוע בנוהל תקופת שירות בשב"ס כשבסעיף 5 לנוהל זה נקבע כי מפקדיו של הסוהר יקיימו בזמן שירותו מעקב מתמיד אחר תפקודו כשבין היתר ירכזו את המידע בנוגע לשיחות ולראיונות שנערכו לסוהר וכן יערך רישום משמעתי ורישום מלא של הליך פלילי וכל מידע אחר שיכול לעזור בגיבוש ההחלטה הנוגעת להארכת שירותו של הסוהר או השוטר.

אמות המידה הקבועות להערכת תפקוד סוהר

סעיף 6 לנוהל תקופות שירות בשב"ס קובעת אמות מידה להערכת תפקודו של סוהר כך שאלו יתבססו על מכלול רחב של נתונים שנאספו במשך הזמן ובהן הראיונות שנערכו עמו והרישום המשמעתי המלא שנאסף במשך שנות שירותו ובנוסף הערכת הסוהר תתמקד בבדיקה של ארבע נושאים נוספים:
א. הערכת הביצוע של תפקיד הסוהר.
ב. הליך פלילי או משמעתי של הסוהר.
ג. סיכון ביטחוני הנובע ממצב כלכלי או רקע אחר כשרקע אחר הוא כל מידע שיש בו כדי לעורר את הצורך בשיקול התאמתו של הסוהר להמשיך ולשרת בשב"ס.
ד. לקראת תום תקופת השירות יבחן האם הסוהר עמד באמות המידה להערכה שנקבעו בנוהל.

במקרה וימצא שתפקוד הסוהר לא עומד באחת מאמות המידה לעיל יתבקשו מפקדיו של הסוהר ליתן חוות דעת בנוגע לסוהר ולתקופת שירותו.

הארכת שירות במקרה של הליך פלילי נגד סוהר

נספח א' לנוהל תקופות שירות בשב"ס מפרטת את אמות המידה הנדרשות להערכת סוהר ונקבע בהן כי יש לשקול אי הארכת שירותו של הסוהר כאשר מתנהל הליך פלילי כנגדו וזאת עוד בטרם הפך ההליך לסופי אך כשקיימות ראיות מנהליות מספיקות ובהתאם לחומרת העבירות הפליליות המיוחסות לסוהר שיש בהן כדי להביא לפגיעה במשמעת או בתדמית השב"ס, כך גם במקרים שבהם קיים חשש לסיכון ביטחוני בעקבות קשרים של קרבה עם גורמים עברייניים או חשש להתנהגות בלתי הולמת לסוהר וכן בכל מקרה שבו עולה נתון שיש בו כדי להצביע לכאורה על הצורך לשקילת אי התאמתו של הסוהר להמשיך ולשרת בשב"ס.
הפסיקה קבעה בעבר בנוגע לשוטרים והדברים נכונים גם לאנשי שב"ס כי טוהר המידות והשמירה על החוק חשובה במיוחד ברשויות האכיפה וקיים הבדל ושוני בין ההתנהלות שנדרשת בשירות המדינה לבין ההתנהלות שנדרשת בשב"ס ובמשטרה.
בנוגע למשטרה נקבע כי הרמה והתדמית של משטרת ישראל בעיני הציבור הם גורם בעל חשיבות עליונה ואמון הציבור הוא נכס חיוני לתפקוד הרשות השלטונית בישראל ובמיוחד כשמדובר בשב"ס ובמשטרה ולכן יש לשמור על אמון זה תוך הקפדה ששוטרי משטרת ישראל ימלאו את תפקידם לטובת הציבור בניקיון כפיים וביושר תוך שמירה על החוק.
כך גם כשמדובר במערכת הניהול של שב"ס שהוא ארגון היררכי והמשמעת וההתנהגות בארגון זה בה חייבות להיות ללא דופי כשחשיבות זו של התנהגות סוהרי שב"ס מקבלת חשיבות רחבה יותר מתוך ההבנה שעמדת הכוח בה מצויים הסוהרים למול האסירים והעצורים והחשש שעמדת כח זו תנוצל לרעה.

ייצוג שוטרים ואנשי שב"ס בהליכי פיטורין – אי הארכת שירות

שיקול הדעת של נציב שירות בתי הסוהר לפטר סוהר הוא רחב ביותר ולעיתים רחב מידיי שכן פיטורי סוהר לאחר שנות שירות רבות היא צעד קשה שמחייב בדיקה ודיוק.
אנו במשרד עו"ד ניר רוטנברג מתמחים בייצוג שוטרים וסוהרים ויודעים כיצד לבחון את חוקיות אי הארכת שירות ופיטורין של אנשי מערכת אכיפת החוק.

כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.