האזנת סתר היא אחת מפעולות החקירה הרגישות והמורכבות ביותר במערכת אכיפת החוק בישראל. כאמצעי חקירה פולשני, היא מעלה שאלות משמעותיות הנוגעות לאיזון בין צורכי החקירה לבין זכויות הפרט לפרטיות.
האזנת סתר מוגדרת בחוק הישראלי כהאזנה לשיחה של הזולת, קליטתה או העתקתה, והכל באמצעות מכשיר ומבלי הסכמת כל המשתתפים בשיחה. היא מהווה כלי חקירה משמעותי המאפשר לרשויות אכיפת החוק לחשוף פעילות עבריינית, במיוחד במקרים של פשיעה מאורגנת, שחיתות, סחר בסמים ועבירות ביטחוניות.
החוק המסדיר את השימוש בהאזנות סתר בישראל הוא חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. חוק זה מגדיר את המסגרת החוקית, הסמכויות והמגבלות של הרשויות בביצוע האזנות סתר, ומבטא את הניסיון ליצור איזון בין הצורך באכיפת החוק לבין ההגנה על זכות הפרט לפרטיות.
קיימים מספר סוגים של האזנות סתר המוגדרים בחוק:
המשטרה רשאית לבצע האזנת סתר רק לאחר קבלת היתר מנשיא בית משפט מחוזי או סגנו, כאשר השופט השתכנע, לאחר שקילת מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש לגילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע.
חוק האזנת סתר קובע מסגרת מפורטת להסדרת האזנות סתר על ידי המשטרה כך שלמעשה בידי בית המשפט מופקד הפיקוח על עצם קיומן ועל היקפן של האזנות סתר בגדרן של חקירות המשטרה. במסגרת זו ישקול בית המשפט אם, בנסיבותיה של חקירה המנוהלת על-ידי המשטרה, מתעורר צורך חיוני בקיומה של האזנת סתר וכך כדי לאפשר לבית המשפט לבחון כראוי את בקשתה, מוטלת על המשטרה חובה מוחלטת להביא בפניו, בגדר בקשתה להתיר לה האזנת סתר, את כל הפרטים הידועים לה במסגרת החקירה שמתבצעת.
מטרתו של חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, כפולה: החוק בא לתת בסיס משפטי ברור וישיר יותר להגנת הפרט מפני התערבות בצנעתו המבוצעת על ידי האזנה לשיחותיו ללא ידיעתו ולהבטיח את ההגנה על ידי הוראה המענישה האזנה אסורה, כמו כן החוק מסדיר את ההליכים להאזנה כשזו מחויבת מטעמים של בטחון המדינה או מטעמים של מניעת עבירות וגילוי עבריינים.
על פי סעיף 6(א) לחוק ניתן להוציא צו להאזנת סתר לצורך חקירה או מניעה של עבירה מסוג פשע בלבד תוך הפעלת כלי זה באופן שיפגע בפרטיות הנחקר במידתיות הנדרשת ובשים לב לעוצמת הפגיעה בפרטיות כך שהאזנות הסתר יבוצעו באופן מרוסן, אחראי ומידתי על מנת שלא לפגוע בזכויות הפרט מעבר להכרח.
החוק מגביל את תקופת ההאזנה הראשונית לשלושה חודשים, אך מאפשר את הארכתה בכפוף לפיקוח שיפוטי. כל הארכה מחייבת בחינה מחודשת של הצורך בהאזנה אל מול הפגיעה בפרטיות. על המשטרה להצדיק את המשך ההאזנה באמצעות הצגת התקדמות החקירה והצורך המתמשך בכלי זה.
השימוש בתוצרי האזנות סתר מחייב איזון עדין בין צרכי החקירה לבין הגנה על הפרטיות. המשטרה רשאית להשתמש בתוצרים להוכחת כל עבירה, אך במקרים של חריגה מהותית מהצו המקורי נדרש צו הרחבה. חשוב להקפיד על תיעוד, מיון וסינון נאות של החומר, תוך שמירה על פרטיות צדדים שלישיים וכמו כן נדרשת שמירה על פרטיותו של הנחקר וסינון מידע שאינו רלוונטי לחקירה.
הליך האישור של האזנת סתר הוא קפדני ומורכב ממספר שלבים משמעותיים. תחילה, בקשה מוגשת על ידי משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו. הבקשה חייבת להיות מפורטת ולכלול את המידע הקיים נגד החשוד, מטרת ההאזנה, והסבר מדוע האזנת סתר היא הכרחית בנסיבות העניין.
במקרים דחופים, כאשר אין אפשרות להמתין לאישור שיפוטי, החוק מאפשר לראש אגף חקירות במשטרה לאשר האזנת סתר לתקופה של עד 48 שעות, אך גם במקרים אלה נדרש אישור שיפוטי בהקדם האפשרי לאחר מכן. בעבירות הקשורות לביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון רשאים לאשר האזנת סתר לתקופה של עד 30 יום, בהליך מיוחד הקבוע בחוק.
שאלת קבילותן של ראיות שהושגו באמצעות האזנת סתר היא סוגיה מרכזית בהליכים פליליים. ככלל, ראיות שהושגו בהאזנת סתר חוקית, כלומר עם צו שהוצא כדין, מהוות ראיות קבילות בבית המשפט. לעומת זאת, ראיות שהושגו בהאזנת סתר בלתי חוקית עשויות להיפסל.
עם זאת, בפסיקה הישראלית נקבע כי בית המשפט יכול להחליט לקבל גם ראיות כאלה בנסיבות מסוימות, בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית ולפי מבחן האיזון שנקבע בפסיקה. גם כאשר האזנת הסתר בוצעה כדין, קיימות דרישות נוספות לגבי אופן השימוש בחומר, שמירתו והצגתו בבית המשפט, ואי-עמידה בדרישות אלה עשויה להשפיע על קבילות הראיות.
ניסיון רב השנים של משרד עו"ד ניר רוטנברג בטיפול בתיקים הכוללים האזנות סתר מצביע על מספר פגמים נפוצים בהליכים אלה. פגמים אלה עשויים להוביל לפסילת ראיות ולשינוי מהותי במהלך המשפט. בין הפגמים הנפוצים ניתן למנות הסתרת מידע מבית המשפט בעת הגשת הבקשה להאזנת סתר, הרחבת ההאזנה לשיחות שאינן קשורות לחקירה או לאנשים שלא נכללו בצו המקורי, וחריגה מהמגבלות שנקבעו בצו מבחינת היקף או משך ההאזנה.
פגמים נוספים כוללים ליקויים בשרשרת הראיות או בתיעוד ההאזנות, ושימוש בחומרי האזנת סתר לחקירת עבירות שאינן נכללות בצו המקורי. זיהוי פגמים אלה דורש ניתוח מעמיק של חומרי החקירה והבנה מקיפה של החוק והפסיקה בתחום.
לחשודים ונאשמים בתיקים הכוללים האזנות סתר ישנן זכויות מהותיות שחשוב להכיר. הם זכאים לעיין בחומרי החקירה, כולל צווי האזנת הסתר ובקשות להאזנת סתר, למעט חומרים חסויים שבית המשפט אישר שלא לחשוף בפניהם. כמו כן, הם רשאים לבקש את פסילת הראיות שהושגו באמצעות האזנת סתר לא חוקית ולערער על החלטות הנוגעות לקבילות ראיות אלה.
במקרים של האזנת סתר בלתי חוקית, החשוד או הנאשם זכאים גם להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה או נגד הגורם שביצע את ההאזנה הבלתי חוקית. מימוש זכויות אלה דורש ייעוץ משפטי מקצועי וניסיון בהתמודדות עם תיקים מסוג זה.
התמודדות עם תיק המבוסס על האזנות סתר דורשת מומחיות, ניסיון והבנה מעמיקה של החוק והפסיקה. משרד עו"ד פלילי ניר רוטנברג, עם ניסיון של למעלה מ-25 שנים בתחום המשפט הפלילי, מציע מגוון שירותים לחשודים ונאשמים בתיקים הכוללים האזנות סתר.
אנו מבצעים ניתוח מעמיק של חומרי האזנת הסתר והערכת חוקיותם, מאתרים פגמים בהליך האזנת הסתר שעשויים להוביל לפסילת ראיות, ומגישים בקשות לפסילת ראיות שהושגו באמצעות האזנת סתר בלתי חוקית. בנוסף, אנו מפתחים אסטרטגיה משפטית כוללת המתחשבת באופי הראיות ובמשקלן, ומספקים ייצוג מקצועי בדיונים משפטיים הנוגעים לקבילות ראיות האזנת סתר.
לייעוץ ראשוני חייגו: 050-5522028
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
