עבירות צווארון לבן

עבירות צווארון לבן הן עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשים בתפקידים בכירים או בעלי אמון, בדרך כלל במסגרת עסקית או ציבורית. עבירות אלו נבדלות מעבירות פליליות רגילות בכך שהן אינן כרוכות באלימות פיזית, אלא בעיקר בשימוש לרעה בסמכות, במידע או במשאבים.

סוגי עבירות צווארון לבן

קיימים סוגים רבים ושונים של עבירות צווארון לבן, ביניהם:

עבירות כלכליות

כאשר מדברים על עבירות צווארון לבן, מתכוונים למעשה לעבירות כלכליות, אשר עניינן השגת רווח כספי. חשוב לציין כי לרוב אין המדובר בעבירות הכוללות מעשי אלימות מצד המבצע, אלא המניע הוא כלכלי בלבד. כמו כן, במקרים רבים, אין המדובר בעבריינים גדולים, אלא באנשים מן השורה, אשר הסתבכו במעשה פלילי. עבירות צווארון לבן כוללות קשת רחבה של עבירות, ביניהן: מרמה והפרת אמונים, שוחד, זיוף, עבירות מס, רישום כוזב בתאגיד ואת כולן נסקור בהרחבה להלן.

מרמה והפרת אמונים

סעיף 284 לחוק העונשין קובע את העבירה של מרמה והפרת אמונים, המבקשת לשמור על מנהל תקין, טוהר מידות ואמון הציבור במערכת השלטונית. מהי העבירה? זוהי לשון החוק: עובד ציבור, אשר עושה במילוי תפקידו, מעשה של מרמה או הפרת אמונים, דינו מאסר של שלוש שנים. המחוקק הגדיר עבירה זו באופן כללי ומעורפל, מצב אשר מחד, מכניס על פניו, כל פעולה אשר יש בה ניגוד עניינים לגדר העבירה ומאידך, מוביל לא פעם לזיכוי, היות שבית המשפט לא שוכנע כי מדובר בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

אם כן, מתי פעולה של עובד ציבור, תיחשב למעשה של מרמה והפרת אמונים? החוק מציב שלושה תנאים להתגבשות העבירה:

1. ניצול מעמד: ראשית, יש להוכיח כי עובד הציבור ניצל את מעמדו להשגת טובת הנאה אישית.
2. במסגרת התפקיד: שנית, יש להראות כי פעולה זו בוצעה במסגרת תפקידו כעובד ציבור ולא כאדם פרטי.
3. פגיעה בציבור: שלישית, פעולת המרמה הובילה לפגיעה בציבור. זו יכולה לבוא לידי ביטוי בנזק כלכלי ישיר או בנזק תדמיתי, למשל, פגיעה באמונו של הציבור במערכת השלטון.

הוזמנת לחקירה? דע כי ייצוג משפטי הולם יכול במקרים רבים, למנוע הגשת כתב אישום או להביא לזיכוי הנאשם היה וישנה העמדה לדין. על כן, מומלץ לפנות לעורך דין צווארון לבן באופן מיידי, עם קבלת הזימון לחקירה.

שוחד

בשנים האחרונות, אנו עדים ללא מעט מקרים של לקיחה ומתן שוחד מצד עובדי ציבור וזוהי אחת העבירות החמורות בתחום עבירות צווארון לבן. הדבר בא לידי ביטוי בענישה: עובד ציבור הלוקח שוחד, דינו מאסר של עשר שנים או קנס כספי גבוה. כמו כן, רואה המחוקק במתן שוחד כעבירה חמורה גם היא וקובע בגינה עונש מקסימאלי של שבע שנות מאסר, או קנס כספי כאמור. לעניין זה נציין כי אדם המבקש או מתנה שוחד, גם אם לא נענה, כמוהו כלוקח שוחד בעיני החוק.

בהתאמה, המציע או מבטיח שוחד, אף אם נדחה, כמוהו כנותן שוחד. נהוג לחשוב כי שוחד ניתן בכסף בלבד, עבור פעולה אקטיבית, אולם הלכה למעשה, מתן שוחד יכול להינתן בעד כל טובת הנאה אחרת והתמורה בעדו, יכולה להיות בעד ביצוע פעולה, או מחדל לבצעה.

זיוף

סעיף 418 לחוק העונשין עוסק בעבירה של זיוף וקבע כי אדם המזייף מסמך, דינו מאסר של שנה ואם זייף את המסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, עונשו יהיה מאסר של שלוש שנים. נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, יוכל בית המשפט להטיל על הנאשם מאסר של עד חמש שנים.

עבירת הזיוף חשוב לציין, חלה לא רק על מזייף המסמך, אלא גם על העושה שימוש במסמך ובלבד כי ידע באותה עת כי מדובר במסמך מזויף.

ראוי לציין, כי החוק כולל התייחסות נפרדת לזיוף בידי עובד ציבור, אז נתפסת העבירה כחמורה יותר, בשל פוטנציאל הפגיעה באמון הציבור. בהקשר זה קובע החוק כי עובד ציבור המזייף, דינו מאסר של עד שלוש שנים, אם נעשה הדבר במטרה לקבל דבר מה, הענישה חמורה יותר ועולה לחמש שנות מאסר. כמו כן, מוסיף המחוקק וקובע כי אם קיבל עובד הציבור דבר באמצעות המסמך המזויף דינו מאסר של שבע שנים.

בכל הנוגע לעבירת זיוף, יש חשיבות רבה לנסיבות העבירה ולקיומו או העדרו של עבר פלילי קודם. על כן, אם עומדים נגדך חשדות בגין עבירת זיוף, פנה לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, אשר ייצג אותך. עורך הדין יוכל במקרים רבים, להביא לסיומה של חקירת המשטרה ללא הגשת כתב אישום ואם תועמד לדין, ייתכן מאוד וניתן יהיה להביא לזיכוי מכתב האישום.

עבירות מס

תחת הקטגוריה של עבירות צווארון לבן או עבירות כלכליות, נכללות גם עבירות מס. מהי עבירת מס? כאשר הנישום אינו ממלא אחר הוראות הדין בכל הנוגע לתשלומים ודיווחים הנדרשים לרשויות המס: מס הכנסה ומע”מ. בשונה מעבירות כלכליות אחרות המנויות בחוק העונשין, עבירות מס מעוגנות בחקיקה אחרת כגון פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף (מע”מ).

נהוג לחלק את עבירות המס לשני סוגים: עבירות טכניות ועבירות מהותיות וההבדל ביניהן נעוץ בקיומה או העדרה של כוונה פלילית. במה דברים אמורים? עבירות מס טכניות מבוצעות מחוסר הבנה של הנישום או אי ידיעה של הדין אולם אין בהן כוונה פלילית, למשל, אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הגשת דו”ח במועד וכיו”ב.

לעומת זאת, עבירות מהותיות (מטריאליות) מבוצעות מתוך כוונה פלילית ומטרה לחמוק מתשלום מס, למשל העלמת מס, ניהול כוזב של פנקסי חשבונות וכיו”ב. הענישה בגין עבירות מס משתנה בהתאם להבחנה זו ונסיבות המקרה ונעה בין ענישה קלה של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנסות מנהליים, לבין עונשי מאסר בפועל וקנסות כבדים. למותר לציין, כי ייצוג משפטי טוב, של עורך דין המתמחה בעבירות צווארון לבן, במסגרתו מוצגים הנתונים והעובדות באור הנכון, יכול לעשות את כל ההבדל.

רישום כוזב במסמכי תאגיד

סעיף 423 לחוק העונשין קובע את העבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד ואלו הם מרכיביה:

• בעל תפקיד בתאגיד: העבירה מבוצעת על ידי בעל תפקיד בתאגיד, יכול זה להיות מייסד התאגיד, מנהל או עובד זוטר.
• רישום או מחדל לרשום: מדובר ברישום פרט כוזב במסמך של התאגיד, בפעולה הגורמת לרישום כוזב או במחדל לרשום פרט אשר היה על בעל התפקיד לרשום אותו. המסמך אינו חייב להיות מסמך רשמי, אלא די בכך כי הוא משמש את צרכי התאגיד.
• כוונה לרמות: הפעולה או המחדל, בוצעו בכוונה לרמות, כלומר לא די בכך שנעשה רישום כוזב, אלא צריכה להיות גם כוונת מרמה.

העונשים בגין ביצוע עבירות צווארון לבן

העונשים האפשריים בגין עבירות צווארון לבן משתנים בהתאם לסוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה. באופן כללי, עונשים אפשריים בגין עבירות צווארון לבן כוללים:

• מאסר: מאסר הוא העונש החמור ביותר שניתן להטיל על עבירת צווארון לבן. משך המאסר נקבע בהתאם לסוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה. לדוגמה, מאסר על עבירת שוחד יכול לנוע בין שנתיים ל-20 שנה.
• קנס: קנס הוא עונש כספי שניתן להטיל על עבירת צווארון לבן. סכום הקנס נקבע בהתאם לסוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה. לדוגמה, קנס על עבירת מס יכול לנוע בין עשרות אלפי שקלים למיליונים.
• פסילה מכהונה או עבודה: פסילה מכהונה או עבודה היא עונש המונע מהעבריין לכהן בתפקיד ציבורי או לעבוד בתחום מסוים. פסילה זו יכולה לנוע בין תקופה קצרה של מספר חודשים ועד לתקופה ארוכה של מספר שנים.
• השבת רכוש: בחלק מהמקרים, בית המשפט יכול להורות על החזרת הרכוש שהושג כתוצאה מעבירת צווארון לבן. לדוגמה, אם אדם הורשע בהונאת פונזי, בית המשפט יכול להורות על החזרת הכספים שקיבל מהקורבנות.

כיצד למנוע עבירות צווארון לבן?

ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע עבירות צווארון לבן, ביניהם:

• הכשרה ותרגול של עובדים בנושא מודעות לעבירות צווארון לבן.
• יישום נהלים ופרוצדורות פנימיים לגילוי וטיפול בעבירות צווארון לבן.
• ביצוע ביקורות פנימיות תקופתיות.
• שימוש בטכנולוגיות אבטחה מתקדמות.