הזכות של נאשם בפלילים לעיין בחומרי חקירה הנוגעים לכתב האישום שהוגש כנגדו מוגדרת בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי שקובע כי אם הוגש כתב אישום בעבירת פשע או בעבירת עוון רשאי, הנאשם או עורך הדין פלילי שמייצג אותו לעיין בחומרי החקירה וברשימות שנאספו על ידי הרשות החוקרת וכן הוא רשאי להעתיק את החומרים.
במקרה וחומר חקירה בתיק לא הועבר לידי הנאשם או לידי עורך דין פלילי שמייצג אותו הרי שהוא רשאי לפנות לבית המשפט שיורה להתיר את העיון בחומר החקירה.
התכלית של סעיף 74 לחוק וזכותו של נאשם לעיין בחומרי חקירה היא לאפשר לכל נאשם הגנה מלאה מפני כתב האישום שהוגש כנגדו ובכך הוא יוכל לממש את זכותו להליך פלילי הוגן, לעיתים חומרי חקירה שלכאורה אינם קשורים באופן ישיר לכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם בעצמו אינם מועברים לנאשם ולסנגורו אך עורך דין פלילי שבוחן הגנת נאשם באופן מדוקדק מבקש לבחון חומרים אחרים שיתכן ותהיה להם השפעה על הגנת הנאשם ולצורך כך מתקיים דיון בשאלה מהו חומר החקירה והיקפו ומהי הפרשנות למונח זה.
לחומר חקירה אין הגדרה בחוק ולצורך קביעה האם מדובר בחומר חקירה שהנאשם ועורך הדין המייצג אותו רשאים לעיין בו משתמשים בהלכות שנקבעו בבית המשפט העליון שקבע כי הגדרת "חומר חקירה" תפורש באופן מרחיב כך שחומרים הקשורים באופן ישיר או עקיף לכתב האישום ונוגעים לעובדות המתוארות באישום יהיו "חומר חקירה", במסגרת זו יבדק ההקשר והרלוונטיות של החומרים שנמצאים במחלוקת תוך מתן משקל ועדיפות להגנת הנאשם כך שתשמר זכותו לניהול משפט הוגן.
למרות שבתי המשפט קבעו כי הגדרת "חומר חקירה" היא רחבה הרי שהיא אינה רחבה ללא גבולות ועורך דין פלילי יחד עם נאשם בפלילים צריכים להראות קיום של יסוד ממשי לטענתם שהחומר המבוקש אכן יועיל להגנת הנאשם בפועל שכן כאשר חומרים שחשיפתם עלולה להוביל לפגיעה בזכויות של צד שלישי הרי שבית המשפט יערוך איזון בין הזכות להליך פלילי הוגן לבין זכותו של הצד השלישי.
האם נאשם יכול לבקש את הרישום הפלילי של עד או מתלונן כנגדו? בפסק דין בש"פ 4481/00 דוד יחזקאלי נגד מדינת ישראל התייחס בית המשפט לקבלת רישום פלילי של עד ונקבע כי נאשםיכול לבקש מהתביעה ומבית-המשפט להורות על גילוי הרישום הפלילי של עד או מתלונן.
בהחלטות מאוחרות יותר של בית המשפט העליון נקבע כי על בית המשפט לערוך איזון בין זכויותיו של עד או מתלונן לזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן ואין מקום להורות על מסירת הרישום הפלילי באופן גורף אלא שזה יעשה לאחר שיערך בירור לרלוונטיות של הבקשה בהקשר של ערעור אמינותו של העד או המתלונן, במילים אחרות קבע בית המשפט שחשיפת רישום פלילי לא יעשה במקרה של אפשרות תיאורתית בלבד להגנת הנאשם אלא שיש צורך להראות צורך מהותי בקבלת "חומר החקירה" שעלול לפגוע בעד או במתלונן ולכן יש חשיבות להציג כיצד חשיפת הרישום הפלילי תועיל ותתרום להגנת הנאשם בפלילים.
כשנאשם ועורך דין פלילי המייצג אותו סבורים שיש צורך בקבלת חומרי חקירה נוספים שיתכן ויש בהם משום פגיעה בצד ג' הרי שבית המשפט יפעיל שיקול דעת נוקשה בשאלה האם החומרים רלוונטיים בעוצמה רחבה או שמדובר בחומרים שוליים שלא תהיה להם כלל השפעה על הגנת הנאשם, האם יש בבקשת הנאשם מעין ניסיון למסע דיג שנועד להפעיל לחץ פסול על העדים או המתלוננים בתיק ומה תהיה מידת הפגיעה בכל אחד מהצדדים.
עורך דין פלילי חייב לבחון את חומר הראיות בתיק ולבדוק האם יש חומרים שאינם כלולים בחומר החקירה שהועבר לעיונו ואשר יש בהם כדי לסייע בהגנת הנאשם. לעיתים בקשה לקבלת חומרי חקירה נוספים שהתביעה הסתירה מלכתחילה בכוונה עלולים להוביל לזיכוי הנאשם וביטול האישום כנגדו.
אם הנך זקוק לעורך דין פלילי וייעוץ מקצועי פנה אלינו ונסייע לך!
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
