חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
עורך דין הטרדה מינית הוא עורך דין המתמחה בתחום המשפט הפלילי והאזרחי של הטרדה מינית. עורכי דין אלה מייצגים הן את המתלוננים במקרים של הטרדה מינית והן את החשודים בהטרדה מינית.
במשרד עורכי הדין רוטנברג אנו מתמחים בכלל התחומים הרלוונטיים לעבירות מין:
קשה להגדיר הטרדה מינית אולם קל לזהות אותה שכן היא פוגעת בקורבן עצמו ולעיתים קרובות גם בזכויותיו השונות של האדם, זכויותיו בעבודה, זכותו לשוויון וזכותו לחירות.
ההטרדה המינית יכול שתהיה בדרך של חיזור תוך שילוב דברי חיבה כשצד אחד חש מוטרד ואי נוחות והאחר את ההיפך מכך, במקרה חמור יותר יכול שההטרדה המינית תשא אופי של מגע פיזי, גם אם זה ״מקרי״ כביכול בדרך של ״ליטוף״ ועד לגוונים קשים יותר של מעשה מגונה או אונס.
הטרדה מינית יכול שיעמדו מאחוריה מטרות אחרות ולאו דווקא מיניות אלא מתוך רצון לפגוע בעמית לעבודה ומתוך רצון להביא להתפטרותו או לצורך השפלתו גרידא.
מקומות עבודה ומוסדות לימוד הם מסגרות שבהם קיימת ומוכרת התופעה של הטרדה מינית, כך גם במקומות עבודה וארגונים גדולים כמו במשטרה ובצבא שבהם מתמודדים עם תופעה עמוקה ותרבות מושרשת של ״הטרדה מינית״ בין היתר בשל יחסי המרות שבתוך ארגונים מסוג זה.
אולם, הטרדה מינית יכול שתהיה במקומות שבם אין יחסי תלות בין עובדים.
קיים מכנה משותף אחד לכל סוגי ומקומות ההטרדה המינית והוא ההתנהגות הפוגענית באופן מיני של אדם אחד כלפי אחר ומכנה זה הוא רחב ביותר שכאמור לעיל הוא יכול שיתחיל בפעולת חיזור פשוטה אך יכול גם להסתיים בביצוע מעשה מיני חודרני ופוגעני.
בדיוק מתוך הקשת הרחבה וההיקף הרחב של עבירות ההטרדה המינית נחקק החוק למניעת הטרדה מינית שמטרתו להגן על כבוד האדם תוך קידום שוויון בין המינים באמצעות איסור הטרדה מינית וקביעת עקרונות למניעת ההטרדה המינית.
החוק קובע את האיסורים על דרכי ההטרדה וקובע את נטל ההוכחה הנדרש במקרים שונים כך נקבע כללים לגבי הטרדה מינית בעבודה והאיסורים בגינה.
החוק קובע סנקציות פליליות וסנקציות נזיקיות בגין מעשים של הטרדה מינית פסולה.
אם את/ה חשים קורבן להטרדה מינית פסולה פנו אלינו – משרד עורכי דין פלילי רוטנברג ואנו נפעל למענכם וכנגד התוקף הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי–נזיקי