אז מגיע אליכם לביקור בישראל אורח מחו"ל ורשות האוכלוסין מחליטה שלא להכניס אותו לישראל ומגרשת אותו בחזרה למדינת המוצא שממנה הגיע האורח, מהי הסמכות לגרש תייר ומתי משרד הפנים יפעיל את סמכותו לפעול כך?
על פי חוק הכניסה לישראל והפסיקה, לשר הפנים סמכות רחבה לסרב כניסת זרים לישראל, כאשר אין לזר זכות קנויה להיכנס למדינה. עם זאת, הפעלת הסמכות צריכה להיעשות בסבירות ובהתאם לשיקולים ענייניים.
סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע שמי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה ומי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה.
פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי למרות האמור בסעיף 1 לחוק הכניסה לישראל רשאי שר הפנים לסרב כניסתו לישראל של כל אדם אם יש, לדעתו, נסיבה המצדיקה זאת, מכיוון שאין לשום אדם שאינו אזרח ישראל, או עולה לפי חוק השבות, כל זכות להיכנס לישראל או לשהות בה ללא אשרה כדין שניתנה על ידי שר הפנים.
זכותה של המדינה לפעול בהתאם לעקרון הריבונות, כאשר בידה נתון שיקול הדעת להחליט כי אזרח זר שאינו ממלא אחר הקריטריונים הקבועים בחוק לא יוכל להיכנס לתחומה ובדרך כלל שיקול הדעת שלא להכניס תייר לישראל יהיה מתוך חשש להשתקעות בישראל ללא אישור, היסטוריה של שהייה בלתי חוקית ואמירת חצאי אמיתות בנוגע למטרת הביקור והאמינות שלה תוך בחינת אמיתות מסמכי הנסיעה ועקביות בגרסאות ובמידע שמסר התייר לבקר הגבול.
בנוסף קיימים שיקולי ביטחון ובטיחות ולכן חשש לפגיעה בשלום הציבור, עבר פלילי ומניעה בטחונית יהוו גם כן שיקול בסירוב כניסה לישראל.
לשר הפנים סמכות רחבה לסרב כניסת זרים לישראל ומכיוון שאין לזר זכות קנויה להיכנס לישראל הרי שניתן לסרב את כניסתו בנתב"ג אולם הסירוב צריך להתבסס על שיקולים ענייניים כגון חשש להשתקעות, שיקולי ביטחון ואמינות המידע והמסמכים כשההחלטה צריכה להיות סבירה ומידתית.
ניתן לערור על החלטת שר הפנים בפני בית הדין לעררים, ובהמשך להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים. עם זאת, היקף הביקורת השיפוטית מצומצם, ובית המשפט יתערב רק במקרים של חריגה ממתחם הסבירות או פגמים מנהליים מהותיים.
לבית הדין לעררים סמכות להתערב בהחלטה של רשות, בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה, או בענייני אזרחות.
בכל מקרה שהחלטה של שר הפנים תהא נגועה בשרירות לב, בחוסר תום לב, בשיקולים זרים ובחריגה ממתחם הסבירות, עשוי בית הדין לעררים להתערב בה ולשנות אותה אולם בית הדין יוכל לפעול כנגד ההחלטה רק במקרה בו חרגה הרשות מסמכותה, פעלה במסגרת הליך בלתי תקין שנפלו בו פגמים, או שההחלטה היא בלתי סבירה בצורה קיצונית.
ניתן להעלות בפני בית הדין טענות רבות הנוגעות לפגפגמים פרוצדורליים בהליך ההרחקה ובין היתר יש לבחון האם נעשה לתייר שימוע הוגן, האם ניתנה לו זכות טיעון והאם ניתן נימוק להחלטה להרחיקו וכמו כן האם היתה חריגה מסמכות כך שההחלטה נעשתה בניגוד לנהלים.
יש מקום נרחב לבחון האם בהחלטה נעשו שיקולים זרים או בלתי סבירים כך שההחלטה התבססה על שיקולים לא רלוונטיים, אפליה פסולה וחוסר סבירות קיצוני וכמובן בחינה של אפשרות שבה ההחלטה נעשתה תוך הסתמכות על מידע שגוי והתעלמות ממידע מהותי.
נטל ההוכחה להוכיח את הטעות בהחלטת רשות האוכלוסין הוא על העורר ועליו להוכיח את טענותיו כשנדרשות ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיו ועליו לבקש סעדים זמניים מבית הדין ובהם אפשרות לבקש עיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הוכחת נזק בלתי הפיך בהרחקתו.
קיימת זכות ערר על החלטת שר הפנים לבית הדין לעררים אך היקף הביקורת השיפוטית מצומצם וההתערבות תתאפשר במקרים של פגמים מנהליים מהותיים,חריגה מסמכות,שיקולים זרים וחוסר סבירות קיצוני.
אנו במשרד עורך דין רוטנברג מתמחים בהגשת עתירות מהירות ובקשות דחופות לשינוי החלטה לגרש תייר מישראל. פנו אלינו לייעוץ מיידי: 050-5522028
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
