חילוט כספים

חוק איסור הלבנת הון מתיר חילוט של רכוש בשווי הקשור בעבירה וקובע כי אין צורך שלרכוש המחולט יהיה קשר כלל לביצוע העבירה וניתן לחלט רכוש שהוא כשר לחלוטין ושהושג בדרכים חוקיות והתנאי היחיד הוא שהרכוש הנו שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה שבוצעה.

מטרת המחוקק

מטרת המחוקק בחילוט רכוש שווה ערך לשווי העבירוה הייתה לאיין את הרווח הכספי הגבוה שהוא המניע מאחורי ביצוע עבירות פליליות כלכליות ובדרך זו להילחם בעבירות שהלבנת ההון נועדה להסתיר.

הסמכות בשלב החקירה

בשלב החקירה הפלילית ישנה סמכות לתפיסת נכס בטרם הוגש כתב אישום וזאת כדי לאפשר את חילוט הנכס בתום ההליך המשפטי, אולם בשלב זה ניצבים זה מול זה חזקת החפות של החשוד לעומת השיקול המעשי ולפיו המתנה לסיום ההליך המשפטי הפלילי תביא להעלמת הנכסים וריקון האפשרות לחלט בתום ההליך ולשם כך נוצר הצורך המשפטי בתפיסת רכוש וחילוט זמני.

תפיסת נכסים זמנית

חוק איסור הלבנת הון קובע כי בית המשפט רשאי להורות על תפיסת נכסים וחילוטם באופן זמני במקרים של עבירות סמים ובמקרים של עבירות על חוק איסור הלבנת הון כך שקיומו של ההליך לפי פקודת הסמים אינו מוציא את תכולת ההליך לפי חוק איסור הלבנת הון וכן נקבע כי התחולה של שניהם נועדה להרחיב את סמכויות המשטרה וזרועות האכיפה במלחמה בתופעת הלבנת הון.

למרות שקיימים שני מסלולים (פקודת הסמים או חוק איסור הלבנת הון) הרי שעל זרועות האכיפה לבחור במסלול אחד שבו הפגיעה בזכויות החשוד תהיה פחותה כך שהמדינה תפעל בהתאם לחובה לבחור באפשרות השומרת על זכויותיו של החשוד שחזקת החפות עומדת לו בשלב החקירה הפלילית.

סמכויות התפיסה

סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון קובע שסמכויות חיפוש ותפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו גם לעניין רכוש שניתן לתת צו חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, כלומר ניתן לתפוס רכוש "בשווי" מכוח פקודת סדר הדין הפלילי. חוק איסור הלבנת הון נועד לתת לרשויות האכיפה כלי יעיל למלחמה בפשיעה המאורגנת ומטרת הסדר החילוט הוא להבטיח שהעבריין הפלילי לא יצא כשידו על העליונה, אולם דעתנו היא כעורכי דין פלילייים שעוסקים בתחום הלבנת הון וחילוט רכוש כי על אף החשיבות של שמירת רכוש במסגרת חקירה בחשד לעבירה על חוק איסור הלבנת הון אין לשכוח את הכללים שנועדו לשמור ולאזן בין התכלית של פגיעה בזכויות הנחקר והחשוד שממנו נתפס הרכוש ויש לנהוג בשלב מוקדם זה של חקירה פלילית עוד בטרם הוגש כתב אישום משנה זהירות ביחס לפגיעה בקניינו וברכושו של חשוד שעומדת לו חזקת החפות ולכן, וכך גם נפסק, כי אם ניתן לנקוט באמצעים פוגעניים באופן פחות כך שגם תובטח אפשרות החילוט העתידי בפגיעה מינימלית בקניין החשוד יש להעדיף את הדרך השומרת על זכויות החשוד.

שיקולי בית המשפט בבקשה לשחרור תפוס

כשבית המשפט דן בשאלת שחרור תפוס הוא נותן את הדעת על שתי שאלות:

1.      האם תפיסת החפץ עדיין הכרחית להגשמת המטרה שלשמה הוא נתפס?

2.      האם קיימת חלופה אחרת שפגיעתה פחותה?

הדבר דומה גם להליך של מעצר עד תום ההליכים כך שככל שמתארכים ההליכים במשפט נאשם על בית המשפט להקפיד על קוצו של יוד בשאלת המשך שהייתו במעצר וכך גם בעניין התפיסה שבאיזון האינטרסים תוערך מידת הצורך בהשארת התפוס בידי המשטרה ומצד שני ייבחנו היבטים שונים הנוגעים לטיבו של החפץ ומידת נחיצותו מול שיעור הנזק הנגרם בעצם תפיסתו, בנוסף יש חשיבות לדרך ניהול החקירה והתמשכותה עד להגשת כתב אישום.

המחוקק הפקיד בידי רשויות התביעה והחקירה סמכויות רחבות במלחמתן בפשיעה וביכולתן לחלט רכוש וכספים עוד בטרם הגשת כתב אישום אולם עורך דין פלילי מלומד יכול להילחם במידת החילוט ולצמצם את היכולת של הפרקליטות לתפוס נכסים לתקופה ארוכה ללא צורך.

כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.