סמים הינם חומרים כימיים, שמקורם צמחי, פטרייתי או סינתטי (מיוצר בתנאי מעבדה), שמשפיעים על גוף האדם. צריכתם משבשת את התקשורת בין תאי העצב במוח, באופן שפוגע בפעילותם התקינה של תאי המוח. צריכתם של כל סוגי הסוגים מביאה לעלייה משמעותית בכמות הדופמין במוח (מוליך עצבי), שמשפיעה על מגוון מחלות ומחלות – מחלות נפש כגון הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, דיכאון והפרעות קשב וריכוז, וכן מחלות פיזיות דוגמת פרקינסון. קיים מגוון רחב מאוד של סמים, ובתוך הגדרה זו נכללות גם תרופות (drugs) – אלו הם למעשה סמים חוקיים, הגם שישנן תרופות בעלות פוטנציאל לשימוש לרעה ולתלות נפשית ופיזית לאור היותן ממכרות; למשל מורפיום, קודאין, אוקסיקודון ועוד. לצד סמים חוקיים אלו, קיים מגוון עשיר של סמים לא חוקיים הנחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות – סמים קלים וסמים קשים. ככל שזמן ההתמכרות מהיר יותר, קשה יותר להפסיק את השימוש בו, הנזק הפיזי והנפשי מהשימוש בו גדול יותר וכן ההתמכרות איננה רק נפשית אלא גם פיזית, הסם ייחשב כסם קשה. קוקאין, הרואים, ומגוון אמפטמינים נחשבים סמים קשים, וקנאביס ומוצריו, אלכוהול וניקוטין נחשבים לסמים קלים.
הדין הישראלי לא מבחין בין סמים קלים לסמים קשים. צריכת כל סוגי הסמים אסורה בהחלט, וזאת בניגוד לדין במדינות אחרות שמאפשרות צריכת סמים קלים בחוק. הסמים שמוגדרים כמסוכנים ואסורים לצריכה קבועים בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973. הפקודה כוללת כמויות מקסימליות המותרות לצריכה עצמית של סמים, שמעבר להן יהיה מדובר בהחזקה לצרכי סחר, וכן את כלל סוגי עבירות הסמים והעונש בגינן.
לפי פקודת הסמים המסוכנים אמנם אין הבדל בין סמים קלים לקשים, אולם ישנה הגדרה ל'סם מסוכן' – "חומר כימי פעיל שעלול לגרום, בצריכה עצמית או אחרת, לנזק פיזי או נפשי לאדם או לגורם להתמכרות".
הפקודה מגדירה רשימה של חומרים המוגדרים כסמים מסוכנים. רשימה זו כוללת מגוון רחב של חומרים, כולל:
בנוסף לחומרים המפורטים ברשימה, פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי כל חומר אחר שנקבע על ידי שר הבריאות כסם מסוכן, יהיה גם הוא סם מסוכן.
פקודת הסמים המסוכנים קובעת את הכמויות המקסימליות של סמים שהחזקתן תיחשב לשימוש עצמי. בסמים קלים כגון מריחואנה, קנאביס, גראס, חשיש ואופיום, ניתן להחזיק עד 15 גרם של הסם כדי שהדבר ייחשב לצריכה עצמית בלבד. ב-LSD הכמות עומדת על 3 יחידות, ובסמים קשים דוגמת קוקאין, הרואין, מתדון ומורפיום, הכמות עומדת על 0.3 גרם. העונש על החזקת סמים לצריכה עצמית הוא עונש מאסר מקסימלי של 3 שנים, או לחלופין הטלת קנס כבד, שלילת רישיון נהיגה וכן חילוט רכוש שנעשה בו שימוש לצורך ביצוע עבירת הסמים. בפועל, המשרד לביטחון פנים בישראל אימץ מדיניות חדשה נגד משתמשי סמי הקנאביס השונים, שמתמקדת בהסברה וחינוך בטרם פנייה להליך הפלילי. לשם כך, המדיניות קובעת קנס מנהלי על אדם שייתפס כשהוא מחזיק קנאביס בפעם הראשונה, וקנס מנהלי כפול אם ייתפס בפעם השנייה. במידה וייתפס בפעם השלישית, תינתן לו האפשרות להודות במעשה ולעמוד בפיקוח של שירות מבחן (או להימנע מהחזקת סמים בעתיד) בתמורה לסגירת התיק כנגדו בהליך של הסדר מותנה. במידה וייתפס בפעם הרביעית, ייפתח לו תיק פלילי וכן תישקל אפשרות להגיש כנגדו כתב אישום ולהעמידו לדין. במידה ונלקחתם לחקירה בחשד שהשתמשתם בסמים, ונתפסתם בעודכם ברכבכם, חשוב לדעת כי אתם עשויים להידרש לבצע בדיקת שתן, בדיקות דם וכן בדיקת סמים בשיער לשם איתור הסם בגופכם. חשוב לשים לב לכל מילה שנאמרת לחוקרים שכן זו עשויה לשמש כנגדם בהמשך ההליכים, ולכן מומלץ מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מומחה שילווה אתכם בהליך מתחילתו. לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מרבית התיקים בגין החזקת סמים לצריכה עצמית ייסגרו מחוסר עניין לציבור, במיוחד כאשר מדובר בסמים קלים ובעבירה הראשונה של הנאשמים. אולם, במידה ואין זו העבירה הראשונה, סביר שיוגש כנגדם כתב אישום.
החוק מגדיר עבירה זו באופן רחב למדי וקובע כי כל פעולה בסמים בעלת אופי מסחרי, תיחשב לסחר בסמים. מדובר בין היתר בפעולות של הובלה, ייצוא וייבוא של סם, אספקה, תיווך וכיו"ב. יתרה מזאת, החוק אינו דורש קבלת תמורה בגין הפעולות הללו, אלא די בכך שבוצעה פעולה מסחרית בהקשר לסם, כדי לגבש את העבירה.
בשל הנזק הרב שגורמת עבירה זו הן לצרכני הסם והן לציבור בכללותו, ראה המחוקק צורך בהרתעה משמעותית. משום כך, העונש שנקבע בגין סחר בסמים הוא עד 20 שנות מאסר. בנוסף לכך, רשאי בית המשפט להטיל קנס כספי כבד על הנאשם וכן להורות על חילוט רכוש.
מבין עבירות הסמים, סחר בסמים היא העבירה החמורה ביותר והעונש שקבע המחוקק בגינה הוא עד 20 שנות מאסר. הסיבה לכך נעוצה בפוטנציאל הפגיעה של עבירה זו בחברה ועל כן ישנו צורך להרתיע מפני ביצועה על ידי ענישה חריפה ואכיפה מוגברת. כיצד מגדיר החוק את העבירה של סחר בסמים? מה ההבדל בינה לבין שימוש עצמי בסם והאם יש משמעות לסוג הסם שנתפס?
סימן ב' לפקודת הסמים המסוכנים עוסקת במסחר ומעבר של סמים. על פי סעיף 13 לפקודה, אין לייצא סם מסוכן, לייבא אותו, לסחור בו או לערוך בו שום עסקה אחרת, אלא אם הדבר הותר בפקודה, בתקנות שיצאו מכוחה או מכוח רישיון. בנוסף, סעיף 14 לפקודה קובע כי אסור על אדם לתווך בין קונה למוכר סמים. כאשר מדובר בקנאביס על סוגיו השונים, החזקת כמות שעולה על 15 גרם תיחשב לכמות המשמשת לצורך סחר בסמים. כאשר מדובר בסמים קשים, הכמות שעולה כדי החזקה לשם סחר נמוכה משמעותית – החזקת כמות הרואין או קוקאין שעולה על 0.3 גרם, והחזקת כמות קריסטל שעולה על 0.2 גרם, תיחשב לשימוש לשם סחר. ישנם סמים שמותר להחזיק וכן לסחור בהם על פי חוק, אך מרבית המדינות מטילות איסור מוחלט על סחר בסוגים מסוימים של סמים, בדרך כלל סמים מסוכנים וכן תרופות מרשם. גם ישראל אוסרת על כך במפורש בחקיקתה. מכיוון שכאמור אין הבחנה בין סמים קשים לסמים קלים בפקודת הסמים המסוכנים, סחר בכל סם מכל סוג שהוא הינה אסורה. העונש על סחר בסמים קבוע בסעיף 19א לפקודה והוא עומד על עונש מאסר מקסימלי של 25 שנים, או על קנס הגבוה פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – 226,000 שקלים.
החוק קשיח מאוד בלשונו, וקובע כי אין לתווך בין קונה למוכר אפילו במצבים בהם הדבר נעשה כטובה, ללא כל תמורה. יחד עם זאת, בפועל, בתי המשפט מבחינים בין מי שעוסק ביום יום בסחר בסמים לבין מי שבאופן חד פעמי "עשה טובה" לחבר ותיווך בינו לבין מוכר, וכן מבחין בין סוג הסם המדובר ומתחשב בנסיבות המקרה, וזאת למרות שפקודת הסמים המסוכנים לא מבחינה בין סוגי הסמים. ככל שמדובר בסם קשה יותר, שהכמות ממנו הייתה גדולה יותר, ונסיבות המקרה היו חמורות ביותר, בית המשפט ייטה להחמיר בענישה וזאת על מנת לייצר הרתעה. לכן, במידה ואתם מואשמים בסחר בסמים, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין פלילי מומחה בתחום שיוכל לסייע לכם למזער את חומרת כתב האישום ולהקטין את חומרת העונש. כן חשוב שישכנע את בית המשפט כי מדובר במקרה חד פעמי ולא בשגרה.
מבחינת החוק היבש, אין כל הבדל בין סוגי הסמים השונים, או כפי שנהוג לכנותם – סמים קלים או סמים קשים. אולם, הלכה למעשה, ישנה משמעות רבה מאוד לסוג הסם, הן בשאלה האם יוגש בסופו של יום כתב אישום והן בחומרת העונש שיגזור בית המשפט במקרה של הרשעה.
ביסוס כתב אישום בגין סחר בסמים, אינו דורש את תפיסת הסם עצמו וכן אינו דורש כי התקבלה תמורה בגין העסקה. עם זאת, יש להוכיח כי התקיימה פעולה כלשהי של סחר בין מוכר וקונה, תוך ידיעה ברורה כי מדובר בסם אסור.
סחר בסמים כאמור, כולל כל פעולה מסחרית בסם, לרבות ייבוא של סם ותיווך בסם. על מנת לבסס אשמה בשתי עבירות אלו, אין חובה לתפוס את הסם עצמו, אלא די בכך שיוכח כי בוצעה פעולה של ייבוא או תיווך. כמו כן אין דרישה להוכיח קבלת תמורה והעבירה מתגבשת גם אם לא ניתנה כל תמורה, בכסף או טובת הנאה אחרת. במקרה של עבירת הייבוא, חשוב להדגיש כי זו תיחשב לעבירה של סחר בסמים גם אם הייבוא לא נעשה במטרה להפיץ את הסם בארץ, אלא בחו"ל. במקרה של עבירת התיווך, זו תתגבש גם אם העסקה לא יצאה לפועל ודי בכך שבוצעה פעולת תיווך בין הסוחר והצרכן.
כפי שציינו, לאישום בגין סחר בסמים, השלכות מרחיקות לכת משהעונש בגין עבירה זו יכול להגיע גם לכדי 20 שנות מאסר וסנקציות נלוות נוספות. משכך, אם הוזמנת לחקירה בחשד לעבירה זו ובוודאי אם נעצרת בגין סחר בסמים, עליך לקבל באופן מיידי ייעוץ משפטי של עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים. ייצוג משפטי טוב ומקצועי יכול להביא במקרים רבים לשינוי באופי החשד מסחר בסם לשימוש עצמי והבדל זה הוא שמיים וארץ.
במידה שלא ניתן להפריך את החזקה ולטעון לשימוש עצמי בסם, יפעל עורך הדין בכל דרך כדי למזער את הנזק, אם על ידי בחינת אפשרות לביטול כתב האישום, אם על ידי גיבוש הסכם טיעון מקל ואם על ידי ניהול המשפט, כאשר יש סיכוי סביר לזיכוי או לקבלת עונש מופחת. הכל בהתאם לנסיבות המקרה.
אם נעצרת בחשד לסחר סמים, אתה זקוק לייצוג משפטי מן השורה הראשונה, אשר יגן על זכויותייך וימזער את הנזק. משרדנו הוא בעל ניסיון עתיר שנים בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות סמים ואנו נילחם עבורך במלוא המרץ.
משרדנו בעל ניסיון רב שנים בייצוג מגוון לקוחות בעבירות סמים שונות. לייעוץ וסיוע בנושא ההליכים הפליליים אנא צרו עמנו קשר בטלפון: 050-6942192.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
