המשפט הפלילי נוצר כדי לקיים חברה תקינה והגנה על הסדר הציבורי כשהיועץ המשפטי לממשלה הוא המייצג את המדינה ובידו להחליט האם להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם או להמנע מכך, התובעים במשטרת ישראל והפרקליטים בפרקליטות המדינה הם נציגיו של היועמ״ש ושיקול הדעת שלהם בבואם לקבל החלטה האם להעמיד לדין או להמנע מכך מחוייב לעמוד בכללים שנקבעו בפסיקה ובחוק.
תובע שבודק חומר חקירה ובו ראיות מספיקות להגשת כתב אישום יעמיד לדין את אותו אדם אלא אם הוא סבור שאין במשפט עניין ציבורי, כמובן שהתביעה רשאית להגיע להסדר טיעון עם הנאשם שבו היא תוותר על חלק מן האישומים שמופיעים בכתב האישום או להקל עם הנאשם בדרך זו או אחרת בתמורה להודאה שיתן הנאשם בעבירות שיופיעו בכתב האישום.
ליועץ המשפטי לממשלה (הפרקליטות, התביעות וכל רשות שבכוחה להגיש כתב אישום פלילי) שיקול דעת בנוגע להעמדה לדין והסכמה להגיע להסדר טיעון, אולם שיקול דעתו כפוף להוראות החוק הנוגעות לפרוצדורה הפלילית בשילוב עם עקרונות המשפט המנהלי.
היועץ המשפטי צריך לקבל החלטות מתוך שיקולים של הוגנות, יושר ותום לב.
שיקולים של תובע בטרם יגיש כתב אישום צריכים לעמוד בפני מבחנים של שוויון בפני החוק ובכך לשמר את העקרון של החשוב בהליך הפלילי הנוגע לצורך להמנע מהפלייה בין נאשמים או חשודים ובכך לשמור על טוהר ההליך הפלילי תוך יצירת אמון בין הציבור למערכת המשפט.
עקרונות המשפט המנהלי מחייבים ששיקול דעת בטרם הגשת כתב אישום יעמוד במבחן של סבירות ההחלטה ומשמעות העניין היא שהתובע יעמיד את כל השיקולים הנוגעים לנסיבות העניין תוך קביעת משקל ראוי לכל אחד מהם. הגורמים שמעצבים את החלטת התובע בסופו של דבר הם אלו שסבירות ההחלטה נבחנת על פיהם ולכן עליו לאזן שיקולים שונים בנסיבות המקרה כך שהתוצאה הסופית תוכל לעמוד במבחנים שיציב בפניהם בית המשפט ולעיתים עורכי הדין הפליליים המייצגים את הנאשם. שימוע במשפט פלילי נערך בהתאם לסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי ובו נחקק כי רשות התביעה שקיבלה חומר חקירה בנוגע לעבירת פשע תודיע לחשוד על כך והחשוד רשאי לפנות לתביעה בתוך 30 יום ולבקש מהתביעה להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום בעבירה שבה הוא חשוד. פנייתו של החשוד לרשויות התביעה בבקשה מנומקת היא מוסד השימוע שמחייב את התביעה ליידע חשוד בנוגע לכוונה להגיש נגדו כתב אישום בעבירת פשע וליתן לו הזדמנות לשכנע את התביעה להימנע מאישומו בפלילים. הוגש נגדכם כתב אישום? פנו למשרדנו עוד היום ונפעל על מנת לבטל את כתב האישום במהרה!
ככלל, זכותו של חשוד בפלילים לעיין בחומר החקירה בעניינו קמה רק בעת שכבר הוגש כתב אישום ובהתאם לפסיקה ולהנחיות היועמ”ש אין זכות לחשוד בפלילים לעיין בחומר החקירה לפני שימוע בעניינו. זכות העיון בחומר החקירה שקמה לנאשם בפלילים נעשית לצורך הכנת הגנתו בידי עו”ד פלילי שמגן על הנאשם בעת המשפט הפלילי כך שכל חומר החקירה שנמצא בידי המאשימה יהיה ידוע גם לנאשם, עורך הדין הפלילי שמייצג אותו ובכך תתקיים הזכות להליך הוגן וניהול משפט תקין. לעומת נאשם בפלילים הרי שעיון בחומר החקירה לצורך שימוע צריך להיות מצומצם באופן טבעי שכן מטרת השימוע היא הענקת הזדמנות למי שחשוד בעבירת פשע לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו בשל אינטרס של הציבור או בשל פגם או טעות בעצם האישום כנגד החשוד בפלילים.
התפיסה הכללית היא שקיימת חשיבות במשפט הפלילי לנסות ולשכנע את המאשימה להימנע מלהגיש כתב אישום פלילי כנגד חשוד שכן עצם הגשת כתב אישום פלילי כנגד אדם יש בה כדי לגרום לאותו אדם פגיעה משמעותית בחייו התקינים. קיימת אחריות כבדה על מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי כנגד חשוד ובמיוחד כשמדובר בעבירות בעלות אופי חמור וכאלו שיש עמן קלון.
לעיתים, גם זיכוי בפלילים לא יכול לתקן את הנזק שנגרם לאותו אדם שהוגש נגדו כתב אישום שלא בצדק ולכן כל מטרת מוסד השימוע היא ליתן לחשוד הזדמנות נאותה להציג את נימוקיו ולנסות לשכנע את התביעה כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגדו. מוסד השימוע אינו חלופה למשפט פלילי ואינו משמש כמסגרת נוספת לבחינת הראיות כך שאין מקום להעמיק במהימנות הראיות ואין זו המסגרת לבחון באופן פרטני את התיק וחומר החקירה שבתוכו אלא מדובר בהליך שבו החשוד מנסה לשכנע את התביעה כי נפלה טעות בעצם ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום והשכנוע ייעשה תוך התמקדות בשאלות שעולות מתוך טיוטת כתב האישום הפלילי.
בשל כך, זכות העיון בחומר החקירה לצורך ניהול והכנת השימוע מוגבל ואינו כולל את מלוא חומרי החקירה בעניינו של החשוד ומידת היקף החומר שיועבר לחשוד או לעורך הדין הפלילי שמייצג אותו יקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה באופן שיקח בחשבון את מורכבות התיק והיסודות שעומדים בבסיס ההחלטה להגיש את כתב האישום.
לעיתים, יטען החשוד ובצדק כי הוא אינו יכול לממש את טיעוניו באופן סביר ללא שיקבל לידיו את עיקר חומר הראיות שהובילו להחלטה להגיש כתב אישום פלילי נגדו ולכן יש מקום במקרים מסוג זה לאפשר לחשוד או לעורך הדין הפלילי שמייצג אותו לעיין בחלק מחומרי החקירה באופן מוגבל ובהתאם לנסיבות המקרה. בדרך כלל, התביעה תאפשר עיון בהודעות החשוד במשטרה, הודעות המתלוננים ותמלילי עימותים שיש בהם כדי לאפשר לחשוד להכין את הגנתו כראוי ולנסות לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.
אם קיבלתם הודעה לפי סעיף 60 א’ לחוק סדר הדין הפלילי ואתם מעוניינים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדכם פנו אל משרדנו – עורך דין פלילי רוטנברג – כדי שנציל אתכם מטעויות!
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
