המשפט הפלילי בישראל קובע כי מי שכשרותו השכלית לקויה עד כדי כך שהוא פעל ללא הבנה מוחלטת של המציאות או כללי החברה כשהוא אינו יכול להבחין בין מותר לאסור הרי שמצב זה נוטל ממנו את האחריות הפלילית למעשיו. כשמבצע עבירה פלילית נמצא תחת לקות שכלית קיצונית בחומרתה וכשהוא אינו מבין כי מעשיו אסורים הרי שלא ניתן להרתיע אותו או להענישו שכן הענישה שתהיה כנגד הליקוי ולא כנגד מעשה שעשה מתוך בחירה חופשית.

עיקרון יסוד במשפט הפלילי קובע כתנאי מוקדם לנשיאה באחריות פלילית את היותו של מבצע העבירה כפועל באופן אוטונומי כשהוא שולט על פעולותיו ומודע להן ובכל זאת בוחר מרצונו החופשי להפר את הקוד הפלילי ואיסוריו וכיסודות אלו מתערערים ומבצע העבירה אינו יכול לשלוט במעשיו הרי שנשמטת הקרקע מתחת לבסיס ההצדקה להטלת סנקציה עונשית כנגד אותו מבצע העבירה.

דרגת הלקות השכלית לצורך פטור מאחריות פלילית

כדי לפטור מבצע עבירה מאחריות פלילית נדרשת לקות שכלית ברמה של חוסר יכולת ממשית להבין את הפסול במעשיו כך שלא כל לקות נפשית או שכלית תיתן פטור אוטומטי מאחריות פלילית, וזאת בהתאם לעיקרון ולפיו דיני העונשין מתערבים רק כשהם יכולים להיות גורם שמשפיע על התנהגות ובמצב שאין להם כל השפעה, כך במקרה של מי שלקה בשכלו הרי שאין ביכולת דיני העונשין כדי למנוע פשיעה ועבריינות. הפטור שניתן מאחריות פלילית כלפי מבצע עבירה שלקה בנפשו מתבסס על שני תנאים מצטברים:

  1. בעת ביצוע העבירה סבל המבצע ממחלה שפגעה ברוחו או בכושרו השכלי.
  2. על מבצע העבירה להראות שבשל אותה מחלה הוא היה חסר יכולת של ממש להבין את הפסול שבמעשיו ושליטתו במעשיו נפגמה ברמה כזאת של חוסר יכולת להימנע מביצוע העבירה.

האם פיגור שכלי פוטר מאחריות פלילית

פיגור שכלי יעניק פטור מאחריות פלילית רק כשקיימת מגבלה ממשית במספר רב של תחומי תפקוד כך תהיה יכולת נמוכה בניהול אורח חיים בסיסי בשילוב של חוסר יכולת בתקשורת וקליטת מידע כך שהפיגור יתאפיין בצורך בתמיכה וללא יכולת לתפקוד עצמאי. פיגור שכלי הוא מצב מורכב שמתאר נכות התפתחותית ברמות שונות ולכן אחריות פלילית למעשיו של נאשם בעל פיגור שכלי תלויה ברמת הפיגור ואין די בעצם קיומו של הפיגור כדי לפטור מאחריות פלילית.

לצורך מתן פטור מאחריות יש להוכיח התקיימות יסודות של הגנת אי השפיות ולהראות קשר סיבתי בין הפיגור השכלי לבין חוסר הבנתו של מבצע העבירה בפסול שבמעשיו וחוסר יכולתו להימנע מביצוע העבירה כך שיתקיימו שני התנאים המצטברים שפורטו דלעיל.

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×