ענישת קטין שונה בתכלית מענישת בגיר כשבמקרה של ענישת בגיר במשפט פלילי הרי שקביעת האשם תוביל להרשעה אלא אם מדובר במקרים חריגים שבהם ניתן להמנע מאי הרשעתו של העבריין הבגיר אולם במקרה של עבריין קטין ישנו משקל רב יותר לשיקולים של שיקום ונסיבות אישיות ולכן הרשעה היא רק אחת מהאופציות הקיימות האפשריות והעומדות בפני בית המשפט.

סעיף 24 לחוק הנוער קובע כי בית המשפט לנוער רשאי לאחר שקבע את אשמתו של הנאשם הקטין וגזר את דינו לצוות על קבלת התחייבות מההורה של הקטין או לחייבו בתשלום קנס אם מצא שישנן נסיבות המצדיקות זאת.

זוהי דוגמא אחת מתוך רבות לכך שניתן משקל מוגבר לעניינו של הקטין לצורך קביעת עונשו במקום שנקבע כי יש להרשיעו.

יחד עם זאת, הפסיקה קבעה כי “קטינות אינה יוצרת חסינות, ולעתים שיקולים של הרתעה, מניעה ותגמול עולים במשקלם על השיקול השיקומי” גם ולמרות שמדובר בקטין.

במסגרת שיקולי בית המשפט מובאים שיקולים הנוגעים לחומרת העבירה, הצורך בהרתעה, והצורך בהגנה על הציבור.

אנו עוסקים שנים רבות במשפט הפלילי והנכם מוזמנים להתייעץ עמנו כדי שנציל אתכם מטעויות.

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×